חרונולוגיה חסרת חשיבות

 מזה זמן מה שאני גר בעיר X. זוהי עיר די יפה בעיניי וחיי שלווים. אני עובד בעבודתי וחי את חיי. אני הולך לסופר לקנות. בכניסה לסופר השומר, הרוסי, כבר כמעט מכיר אותי. מעין חיוך מסתתר בפינת עינו כשהוא רואה אותי. חיוך של הכרה, וגם אני כמעט מחייך חזרה כשהוא בודק את תחולת תיקי. בסופר עצמו אני לרוב פוגש את השכנה הזקנה מהבית ממול, שערה הצבוע תמיד עשוי היטב, וכך גם איפורה, לבושה ועושה רושם שגם נימוסיה. אנחנו כמעט מחייכים בהכרה זה לזה, וממשיכים איש ואישה בחייו. אני מגיע לקופה ומשלם לקופאית, הרוסיה גם היא, את החשבון עבור 7 המוצרים אותם קניתי. לרוב אני עושה זאת בקופה המהירה. משם אני ממשיך לעבודתי השלווה. מדי פעם, בערבים אני יוצא לפאב זה או אחר. אני פוגש שם מדי פעם בחורה. היא תמיד נראית נפלא, שערה הבלונדיני מתנופף ברוח לפני שהיא נכנסת. חולצתה מדגישה היטב את גזרתה הנאה. הערב תמיד נעים מאוד. אני והבחורה בסופו של דבר גומרים זה בזרועות זו, אצלי, או אצלה. ואנחנו די מרוצים. חיים שלווים למדי אני מוכרח לציין.

הם מאוד מזכירים לי את חיי בעיר הקודמת בה חייתי, Y. גם שם חיי היו שלווים. הייתי חי את חיי ועובד בעבודתי. בכניסה לקניון השומר, הרוסי, מוזר שגם שם הוא היה רוסי, כבר היה מכיר אותי. החיוכים בפינת עינו כשהיה בודק אותי בכניסה, מזכירים לי במעט את החיוך של השומר בכניסה לסופר. בכלל אני מוצא דמיון בלתי מבוטל בינם. דומים, אין מה להגיד. בקניות הייתי פוגש לרוב את הזקנה מהבית ממול. שערה היה תמיד עשוי היטב, וכך גם איפורה, לבושה ויש אומרים נימוסיה. גם בינה לבין הזקנה בעיר מגורי הנוכחי, X, אני מוצא, לפתע עכשיו כשאני נזכר בעיר Y, דמיון מפתיע. הייתי קונה את שבעת מוצריי, ומגיע לקופת האקספרס. שם היתה מחכה לי הקופאית הרוסיה. היא היתה מחייכת בהכרה. (הדמיון לקופאית בסופר הנוכחי שלי קצת מתחיל להדאיג אותי.) אבל הפאבים, הפאבים בעיר Y. והבחורות בפאבים. בלונדיניות עם שער מתנופף ברוח, וחולצה שמדגישה את תכונותיהן החיוביות ואת גזרותיהן הנאות. הערבים היו תמיד נעימים מאוד. אני והבחורה היינו בסופו של דבר גומרים זה בזרועות זו, אצלי או אצלה. הייתי מאוד מרוצה מחיי בעיר Y. חיי היו שלווים מאוד בעיר Y, אני מוכרח לציין.

למרות שמן חוסר שקט מתחיל להשתלט על חיי בעיר X עתה שאני חושב על עיר Y. הדמיון בין האנשים שהקיפו אותי, מתחיל לערער על תחושותי שחיי אכן שלווים ונעימים. האם כך הם באמת? האם שלווה זו אינה מצריכה שינוי. האם זוהי אינה למעשה תרדמת? כרגע אני חושב שזוהי תרדמת.

החלטתי לעשות מעשה. למזלי, עבודתי מאפשרת לי לקום ולעזוב. אעזוב לעיר W.

אתמול הגעתי לעיר W. אני מוכרח לציין שחוסר השקט לא עזב אותי. השומר בכניסה לסופר, כן, הוא רוסי. כן, הוא מזכיר לי מאוד את השומר מעיר X. למעשה הוא מחזק את הדמיון בין השומר מעיר X לשומר מעיר Y. לדעתי הם אותו בן אדם. הם גם זהים לשומר בעיר W. אני מוכרח לציין שאני מוטרד. גם הזקנה מהבית ממול, שעוד לא הכרתי אותה באופן רשמי בעירי הנוכחית, W, בעלת דמיון מדהים לזקנה מY, וגם לזו מX. שערה עשוי היטב, וכך גם לבושה, איפורה ונימוסיה. הקופאית? זהה לגמרי. חי נפשי, אבל שתי טיפות מים לקופאית מעיר X, ולקופאית מעיר Y. הכל כאן זהה. הבחורה שזה עתה גמרה בזרועותיי? בלונדינית ששיערה התנופף אתמול ברוח בפאב אליו יצאתי. פאב הנראה כמו הפאב בעיר X, או בעיר Y. הבלונדינית גם היא חולצתה מבליטה גזרה נפלאה, גמישות מעוררת התפעלות, ושאר תכונות טובות. גמרנו זה בזרועות זו אצלה, אולי בעצם זה אצלי?, ולא יכולתי שלא להיזכר בבחורות מעיר X ומאלה מעיר Y. כל כך דומות הן כולן, נראות לי זהות למעשה. אני מתחיל לחשוב שאני חי בתוך סיוט. כל האנשים נראים לי דומים לאנשים האחרים בתפקידם. כל השומרים נראים לי כמו אותו שומר בעיר S, בה חייתי לפני שעברתי לY. הקופאיות מזכירות לי את הקופאיות מS, הזקנות זהות בין אם אני חי בS,X,W,Y תמיד שערן, איפורן, לבושן ונימוסיהן עשויים היטב. הקופאיות רוסיות וזהות. הבחורות בלונדיניות גזורות היטב וגומרות איתי יופי.