חרונולוגיה חסרת חשיבות

לקצץ ולמחוק, ושוב. לקצץ ולמחוק. להעיף  פה מילה, ושם מילת יחס. חצי משפט שאפשר לקצר, ואולי פסקה שצריך להמיר. לכתוב, ולכתוב מחדש, ולקצר ולמחוק. כי זה ארוך מדי, וחייבים לקצץ. בבשר החי. ולקוות שהרעיון יישאר שלם. ושלמשפט יהיה מבנה תחבירי הוגן. למרות שירדה מילת יחס פה, ושועבדה פסוקית אחרת (זה חוסך לפעמים משפט שלם). וכך, מקצצים, עוד ועוד ועוד. אולי בכלל הייתי צריך להיות שר האוצר.