חרונולוגיה חסרת חשיבות

למשל לא זכרתי שכבר כתבתי פוסט עם הכותרת לא הוגן. הוא היה גרוע כמו הפוסט הקודם. גם בקושי זכרתי שכבר עשיתי איזה פרודיה על זה שהרבה מהכותבים כאן עוד לא נהרגו בצבא. איזה דגדוג פראי קיים בי כל פעם שאני מסתכל על העמוד הראשי ונכנס לבלוגים שמופיעים בו, לכתוב בלוג חדש ולכתוב בסגנון של ילד בן צ1. אבל אני חייב להתנגד לזה בכל כוחותיי. כך ככה אני מתפרס יותר מדי. מובן שאני נכנס שוב ושוב לאותם בלוגים, כיון שאיני זוכר שהשם הלכאורה מעניין שייך לאותה יצורה לא מעניינת. ככה זה בגילי. כבר לא זוכרים דברים. לפעמים זה טוב. זה מאוד עוזר בשיחות עם אנשים 3עירים.