חרונולוגיה חסרת חשיבות

בתחילה חשבתי שזהו פרדוקס, אבל אז הבנתי שזהו אבסורד.

כיוון שרבות מכן ממילא חושבות שאני אנטי-שמי עוכר-ישראל, הרי עוד נדבך לכך שטיעונכן יישמע משכנע באוזני ערלי הלב.

יוצא לי לעת האחרונה לנסוע לא מעט בתחבורה ציבורית. למצער, נוסע אנוכי בתחבורה הציבורית גם בימים א' וה'. ימים אלה משובבי נפש במיוחד, שכן אז נמלא האוטובוס (ומקורותיי מוסרים שגם הרכבת) בעשרות (ומאות) לובשי מדים.

כך מוצא אני מדי פעם בפעם, וכל פעם אחת שכזו הינה יותר מדי, עומד באותה נסיעה באוטובוס, שלעתים אורכת שעתיים ולעתים מעט יותר מכך.

בזמן העמידה היקרה אני תוהה לעצמי. הרי אני משלם כרטיס מלא במיטב כספי עבור התענוג של הנסיעה באוטובוס ועומד הנני. לעומת זאת, אותם לובשי מדים נוסעים חינם אין כסף. הלכך ייקרא צדק?

או אז, אני מפתח את הדיון ומבין שלא כך הדבר. אני משלם כסף מלא עבור הכרטיס שלי ועומד. לעומת זאת, אותם לובשי מדים לא נוסעים חינם אין כסף, אלא המדינה מממנת את נסיעתם. ומי היא אותה מדינה אם לא אני בכספי המסים שלי? וכך יוצא שאני, שמשלם כסף מלא עבור הכרטיס האישי שלי עומד, בעוד החייל שאני משלם גם עבורו את הכרטיס יושב. ולכך בטוח לא ייקרא צדק.