חרונולוגיה חסרת חשיבות

אני מאוד בעד לצנזר כותרות שכאלה. כל רצונן הוא פופולאריות זולה. זה כל מה שהן רוצות. להריץ את הקאונטר.

אבל, אסור, אסור להפסיק בכך. חייבים אחרי זה לצנזר גם תוכן של בלוגים ופוסטים עצמם. כך, כל פוסט שמופיעה בו המלה "אהבה", חייבים לצנזר. את המלה "אהבה" למחוק. בכלל, את הקטגוריה אהבה צריך למחוק. לדעתי, יש גם עוד כמה מילים שמטרתם להשיג פופולאריות - "אני", למשל, המטרה שלה להשיג פופולאריות וקוראים. אסור, אסור בתכלית האיסור להמשיך עם הפוסטים האלה שרוצים להשיג פופולאריות ולהשיג קוראים רבים עד כמה שניתן. זוהי רעה חולה שחייבים להפסיק איתה.

אחרי המלים צריך להגיע לשלב הטכניקה. יש בלוגרים שכותבים בטכניקה של מטרתה להיות פופולאריים. אני לא אתן דוגמאות, למעט אחת, ש. כהן מזגנים. הרי ברור שכל הטכניקה מטרתה להיות פופולארית. אחת דינה. להיות מסננת. או אולי מסוננת. (האם אנחנו בפלאפון? אה, אני מתבלבל עם בלוגרית אחרת שהטכניקה שלה הייתה הדרך שלה להיות פופולארית.)

אחרי טכניקת הכתיבה ברור שיהיה צריך לסנן את הנושאים. בלוגרים שיכתבו על נושאים פופולאריים, או כאלה שמדיפים מרצון להיות פופולאריים, צריכים להיות מסוננים, או אולי נמחק אותם לגמרי. הרבה יותר יעיל. והרי ברור לגמרי שהרווק והנושאים שהוא כותב עליהם כל מטרתם היא אחת, להשיג פופולאריות.

אולי לפני מחיקת הבלוגים שכותבים על נושאים פופולאריים, חייבים למחוק בלוגים שמשתמשים בטכניקות להשגת פופולאריות כמו קישור ישיר לבלוגים אחרים שפופולאריים מהם. חייבים למחוק אותם.

אחרי שנמחק את כל הבלוגים האלה שמנסים להיות פופולאריים, אין ספק, יישאר רק בלוג אחד אמיתי. הבלוג הזה. ואז העולם באמת יהיה טוב יותר.

אחרי זה, חייבים לצנזר אתרים שמנסים להיות פופולאריים. כמו ישראבלוג. זהו אתר שכל רצונו הוא בפופולאריות כי ככה הוא מרוויח כסף. אז חייבים ל"סנן" גם אותו.

ואחרי זה, אם אפשר למחוק אמנים שעושים הכל כדי להיות פופולאריים, זה יהיה נפלא. תחשבו, לא יהיה עולם יותר טוב אם סאבלימינאל לא ישיר בו? העולם יהיה עדיף אם משורר זה שרוצח שירים גרועים של שלמה ארצי על תאונות דרכים לא ישיר, והשיר הנורא הזה לא יישמע.

הנושא הזה של הנושא החם לא ברור לי. קודם כל, מדוע מכבסת מלים מוזרה זו של "לסנן". בוא נאמר את האמת. לצנזר. סינון אינו אלא מילה אחרת לצנזורה.

לאחר מכן, אם זו רק הזמנה לדו שיח, זהו דו שיח מסוכן. כל דו שיח שהנושא בו הוא השתקה הוא מסוכן. האם עורך הנושא החם היה מעלה נושא דוגמת מנוגד למוסר לדיון? אז מדוע נושא שמנוגד לחופש הביטוי סביר בעיניו? כנראה שבעיניו ניתן להתדיין על חופש הביטוי, ולהגבילו, בלי בעיה כלשהו.

אבל אי אפשר לראות נושא זה כפשוטו. הרי קיימת צנזורה כבר עכשיו בישרא-בלוג. תגובות סדרתיות נמחקות. מדוע? כי כך הוחלט. תגובות סדרתיות שהובילו לדיונים, נעלמו, בגלל שכך הוחלט. במי תגובות אלה פגעו? באיש הן לא פגעו. ולמרות זאת הן נמחקו. כאיזשהו צנזור שמטרתו לא ברורה. פגיעה בחופש ביטוי, לכאורה כשזה נוצל לרעה. הצנזורה הזאת, כמו זו שמוצעת כעת לגבי כותרות, מזלזלת בבלוגר הבודד והופכת את המערכת כאן לצבועה עד היסוד.

הבלוגר הבודד יודע איך להתמודד עם תגובות סדרתיות. הוא יודע מתי כותרת היא סנסציונית להשגת קוראים ומתי היא אמיתית. הוא יודע מתי הכותרת היא של בת 15 שרוצה שחברותיה יראו את תמונותיה ומתי היא כותרת של כותב אחר. הבלוגר הבודד יודע להתעלם מתגובה סדרתית שמנסה למכור לו משהו.

הצביעות נובעת מכך שפופולאריות היא מה שמחזיק את האתר הזה. לכן לצנזר או לסנן אלמנטים שמטרתם לצבור פופולאריות היא שיא הצביעות. מתכנני האתר עושים הכל כדי שהוא יהיה פופולארי. אז מדוע הם מוחקים טכניקות של אחרים להשגת פופלאריות?

אשר להצעה לסנן כותרות. צנזורה ופגיעה בחופש הביטוי מחייבים איזה שהיא נזק שנגרם מצורת הביטוי שמרסנים או שמצנזרים. אין שום נזק בכותרות סנסציוניות, לכן הדיון על סינונם הוא מבהיל.