לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2007

נפילה שכזאת


קבוצה עם מאזן מעולה שכמעט לא מפסידה, מפסידה במשחק הכי חשוב שלה. יותר מכך, המאמן של אותה קבוצה הוא המאמן המצליח ביותר הפועל כיום, חוץ מבמשחקים חשובים באמת. שם הוא נוהג להפסיד. האם הוא צריך ללכת הביתה?

התשובה היא כן.

אמרתי זאת גם במהלך המלחמה. כל הזמן במלחמה אמרתי את זה. אמרתי שהרמטכל צריך ללכת הביתה. אמרתי שגם אלוף פיקוד העורף צריך ללכת הביתה. קיוויתי שהליכתו של אלוף פיקוד הצפון לא תהיה ההליכה האחרונה של מפקד בצה"ל, וכך גם היה.

הרמטכל התפטר. מוטב מאוחר מלעולם לא. זהו הביטוי הנכון.

כי הוא היה צריך להתפטר מזמן. ולא, הכתומים לא כל כך יודעים לקרוא. הם חושבים שהוא ייזכר כרמטכל הגירוש. אבל לא כך יהיה. הוא ייזכר כרמטכל כשלי לבנון. נכון, חלק גדול מהכשלים במלחמה היו גם של אחרים. אבל התפיסה הצהלית של תגובה בכוח לכל דבר, כח לא פרופורציונאלי שיפתור כל בעיה היא תפיסה של חיל האוויר. להפציץ מגבוה ומרחוק בלי שלנו ייגרם נזק היא התפיסה.

אז הרמטכל הולך הביתה. הבעיה שהמחליף שלו לא ממש יישנה. כי המערכת הצבאית היא זו שחושבת באופן דומה. החינוך הצבאי למפקדים הוא אותו חינוך. גם ההשפעה של הצבא על חיי מדינת ישראל לא תקטן. זוהי הבעיה המרכזית כאן. החלפה של הרמטכל לא תשנה את זה. חבל. אבל התפטרות של רמטכל כושל הוא צעד נכון. רק מאוחר מדי.

ברוך שפטרנו מעונשו של זה. נקווה שעונשו של הבא יהיה קטן יותר.


וצודקת אריאנה מלמד, וצודק עופר שלח. לעולם לא נדע למה עכשיו התפטר הרמטכל. המכתב שכתב מלא בכלום. המכתב מעיד שהמלחמה הייתה ניצחון מוחץ של ישראל: "עוצמתו של צה"ל בנויה בראש ובראשונה על איכות אנשיו ולאחר מכן על המשאבים המוקצים לו למילוי משימותיו. עלינו לזכור, כי הישגי צה"ל בלחימה בלבנון , כמו גם בזירות אחרות, הושגו על ידי חבורה גדולה של לוחמים ומפקדים בשירות סדיר ובמילואים המוכנים להיקרא אל הדגל בכל עת."

הישגי הלחימה בלבנון, כך כותב חלוץ. לא ברור מהם הישגים אלה. אולי כדאי להזכיר אותם. אבל הוא לא יכול, כי אז היה צריך להתייחס גם לכשלון בלבנון. אבל חלוץ לא נכשל מעולם. הוא הצליח במשימה שהציב לפניו. הוא הציב את המשימה של תחקור מלחמת לבנון. בכך הוא עמד. התחקורים הסתיימו. מה למדנו מהם? "אחד הדברים המרכזיים אותם למדנו מן התחקירים הוא כי המערכת הצה"לית מושפעת עמוקות מתהליכים ארוכי טווח. לעיתים השפעה זו אינה מורגשת ואנו איננו מודעים למלוא השלכותיה."

אם זה מה שחלוץ למד מהתחקירים, ניכר בו שהיה בתפקיד הלא נכון. אדם כה סתום שלא יודע שצה"ל מושפע עמוקות מתהליכים ארוכי טווח אלא בעקבות תחקיר שבודק כשלים במלחמה, לא היה צריך להגיע לתפקידו מלכתחילה. ניכר בכל בר דעת שכל ארגון מושפע מתהליכים ארוכי טווח שהשפעתם אינה מורגשת לעתים. המנהל הטוב אחריותו למצוא תהליכים אלה ולדאוג שהשפעתם לא תהיה מכרעת. ניכר בחלוץ שמעולם לא העלה בדעתו שתהליכים אלה קיימים, ורק התחקירים האירו את עיניו.

בכלל, המכתב שלו הוא מכתב הלל שמעיד שבכל משימותיו חלוץ הצליח. גם במשימת התחקור, משימה קשה מאוד וחלוצית, הוא עמד בהצלחה. בזכותו צהל ערך תחקירים. לא, לא למד דבר מהתחקירים, אבל ערך אותם. הוא גם לא קיבל את מסקנות התחקירים (ראו מקרה גל הירש).

אבל חלוץ הוא מוצלח. הוא מאוד מוצלח. חבריו אומרים שיעמוד בראש איזה תאגיד ענק ויובילו להצלחות.

האנשים החברתיים בינינו חייבים אכן לאחל לחלוץ לעמוד בראש תאגיד מסחרי ענק. אין ספק שסופו של אותו תאגיד יהיה פשיטת רגל. ופשיטות רגל של תאגידים טובים לחברה בטווח הארוך - תהליכים ארוכי טווח שקשה להיות מודעים למלוא השלכותיהם.

אה, וכמובן שכחתי, את היותו של חלוץ פוליטיקאי עד הסוף. על כוונתו להתפטר לא הודיע לאחראי הישיר עליו - שר הביטחון. הוא הודיע על כוונתו להתפטר לראש הממשלה. קוראים לזה בעברית עקיפת סמכות. שר הביטחון נשאר מחוץ למעגל במשך יומיים. מה עשה חלוץ ביומיים האלה? מה הוא אמר לשר הביטחון באותם יומיים? האם שיקר לו שהוא מתכוון להמשיך בתפקידו? מדוע ראש הצבא עוקף סמכות? מדוע ראש הממשלה לא מבהיר לו שפיטוריו צריכים להיות מוגשים לשר הביטחון ולא לראש הממשלה? כי חלוץ תמיד יודע איך לבחוש בקלחת. עד השנייה האחרונה הוא המשיך בכך.

כתבתי כבר שהוא לא היה ראוי לתפקידו? אם לא, אז אכתוב זאת. האיש לא היה ראוי לתפקידו.

או לחלופין, אולי היה האדם המתאים ביותר לתפקיד הצבא המושחת והרקוב שאחראי על כיבוש, התעללות ופגיעה בחפים מפשע. כן, הוא היה ראוי לתפקידו. ישראל ראויה לצבא שכזה.

גידי ישלם ביוקר, שרה שרון ליפשיץ. החברה האזרחית משלמת ביוקר בישראל. אבל, ניכר שזה לא איכפת לרוב האנשים פה. כולנו חיילים בפוטנציה לפני היותנו אזרחים. כולנו מילואימניקים לפני היותנו אנשים חושבים. כולנו רוצים להיות חלוץ, להרגיש מכה קלה בכנף כשאנחנו הורגים ערבים. רובנו לא רוצים לחשוב על הרג הערבים בתהליך הזה. בדיוק כמו חלוץ. ישראל ראויה לו והוא ראוי לישראל.

נכתב על ידי , 17/1/2007 10:04   בקטגוריות אקטואליה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 20

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,142
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)