הפוסט הקודם הביא נתונים מעניינים לגבי הגיל של המתחתנים בארץ. אביא אותם שוב בדיוק רב יותר:
הגיל החציוני של הרווק היהודי המתחתן הוא 26.8, הגיל הממוצע שלו הוא 27.3
הגיל החציוני של הרווקה היהודיה המתחתנת הוא24.5, הגיל הממוצע שלה הוא 24.9.
קיבלתי קצת תגובות אחת מהן היתה של יובי שאמרה כך:
ואין כמו תגובה מעין זו לאוזניו של חיפאי ממוצע כדי שיגביר את הטורים להרבה (אני לא טוב בדימויים ממכוניות). לפיכך החלטתי להגיב בפוסט, רובו, נהגה במקלחת, וכך סמל האיכות מובטח.
כמו כל דיון רטורי, מן הראוי להזהיר מהסגנון הרטורי הידוע שלי. הוא מרובה בחזרות, מבנה הטיעון נוטה להיות מעגלי, ולעיתים קרובות אני עסוק בלעלוב בקהל השומעים שלי, כדי שארגיש צודק לאחר שאפסיד את הדיון. כל הטכניקות האלה סביר שימומשו גם פה. נתחיל.
קודם כל, אין לי שום סיבה לריב איתך, ולכן אעשה זאת בלי סיבה. אני אוהב מריבות, אני יודע שהן יוצרות דיון והופכות את החיים למעניינים יותר. יש לי אפילו תיאוריה על זה. מעבר לכך, כבר ציטטתי את ז'בוטינסקי שטען ששקט זה רפש לכן להלן הטענות:
א. כפי שאתה רואה, בני המיעוטים אינם חלק מהסטטיסטיקה.
ב. אשר לחרדים ודתיים, אכן הם משפיעים על הממוצע. אבל המומחים שלי לסטטיסטיקה (או לפחות מה שאני זוכר מהשיעורים שם, ואיפה הקוראים מהטכניון שצריך אותם?) מזכירים לי שאם החציון והממוצע קרובים, אזי השפעות של קבוצות מיעוט ושל "שקרנים" סטטיסטיים פחות משמעותיות.
ג. מדוע אתה חושב שהמיעוט שאתה רוצה להפוך למרכז הסטטיסטיקה חשוב יותר מהמיעוט שאתה רוצה להוציא מהססטיסטיקה? מדוע "תל אביב" חשובה משאר הארץ?
ד. היכן העדויות שלך שבתל אביב המצב שונה? מה, בגלל שאתה מכיר X רווקות שלא נישאו מעבר לגיל הזה? או אולי בגלל כל אותן כותבות בלוגים בנות 30 שכותבות עד כמה מר להן ברווקותן, הן ההוכחה שלך לכך שבתל אביב המצב שונה? הרי גם הן מעידות על המצב כפי שאני מתאר. הן מרגישות רובן יוצאות דופן, אומללות בבדידותן (לדעתי ברגע שאני זורק את זו ש... לדיון אני מנצח אוטומטית, לא?). הרי רוב הנשים שהתחתנו ועשו כבר ילד בגיל זה עסוקות מכדי לשתף את העולם כולו בחייהן, שלא לומר שהשיתוף באושרן הוא משהו שלא יניב שום תגובה (ראה העדפתי למריבה ושליליות על פני אושר. ושוב אם אני זורק את זו ש... לדיון אני חושב שאני מנצח אוטומטית). וגם אותן נשים שאכן עסוקות בלחיות את החיים ולא להתחתן (ודומה לכך הגברים, אבל נשים יותר) הן מגלות שזה די קשה. אם את בת 25 ורק רוצה לשכב עם גברים בלי מערכת יחסים, את תגלי שקהל היעד היחיד שלך (אם את באמת שווה) הם גברים תפוסים, שכן שאר האנושות ירצה איתך מערכת יחסים.
ה. בתור חיפאי, שמעולם לא גר בתל אביב, וכן גר בערים אחרות שהן לא תל אביב, אין לי שום סיבה שבעולם לקחת את תל אביב כמרכז ההתייחסות שלי. (מדי פעם אני מגיע לעיר הגדולה, לא לעיתים קרובות מדי, ונדהם עד כמה היא קטנה ודי משמימה). שלא נאמר שפעם דווקא הייתה לי ידידה שגרה בתל אביב (כמו רוב האנשים המגניבים מתל אביב, גם היא עברה לגבעתיים בסופו של דבר, בדרך לאיזה כפר קטן וירוק). אוסישקין או איזה שם אקזוטי שכזה קראו לרחוב. ופעם ביקרתי אצלה, הלכתי לאורך אחד הרחובות הראשיים של תל אביב, אני יודע, אולי קוראים לו דיזנגוף או שם אקזוטי שכזה, ונדהמתי. כל חנות שנייה הייתה חנות של שמלות כלה. אז אם כל האווירה החופשית וזה שבתל אביב זה אחרת, איך לכל השדים והרוחות, ותסלחו לי על השפה, הרחוב הראשי של העיר הזאת מטיף בכזאת קנאות לנישואין?
ו. ונניח שאולי יש משהו בטענתך, אולי בתל אביב מתחתנים פחות, דומני אבל שהזוגיות בתל אביב חזקה כמו בכל מקום אחר, ורק אין להם את התעודה, כי הם "מורדים". אז מה? אז גיל הממוצע של נישואין בתל אביב גבוה יותר, רק בגלל שהזוגות לא נרשמים ברבנות. ואו, אטרקציה, מהפכה מהפכה!
ז. לסיכום, הגעתי לאות הנכונה, אם כל הרצון הטוב, אין לי שום סיבה לראות את תל אביב כמודל, ואין לי שום סיבה להאמין שתל אביב והבורגנות המגוחכת בה שונה מהחיים הנורמליים בשאר הארץ. היא רק עסוקה בלהיראות אחרת, כל כך עסוקה שאולי את עצמה היא משכנעת בפסאדה שהיא בונה, אבל כולם יודעים שזה בלוף. כולם כמובן כל מי שלא גר בתל אביב ולא מסתנוור ממנה.
וכמובן ברכות להפועל תל אביב שניצחה את אימפרית הרשע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
