חרונולוגיה חסרת חשיבות

שנה שעברה גם הלכתי לים. הרבה מאוד פעמים, כמעט מדי יום, בין שתיים לחמש מצאתי את עצמי בים. הייתי הולך איזה ק"מ, חוזר, מתיישב, קורא לי ספר, או עיתון, נכנס למים, שוחה קצת, חוזר וממשיך להשתזף לי. הייתי שחום בסוף הקיץ שעבר.

השנה הכל אחרת. אני הולך לים, הולך ק"מ, רץ ק"מ, הולך עוד 1.5 ק"מ ועושה קצת שרירי ידיים, רץ ק"מ, נכנס או לא נכנס למים, והולך לי הביתה. זה מוזר. שנה שעברה הייתי הולך לים להירגע, לתפוס שלווה. השנה אני הולך לים להוציא אנרגיה, לשרוף כוח, לפרוק מתחים בכושר. זה מוזר. כי השנה אני הרבה יותר עסוק, אני עובד, אני לומד, אני עושה דברים. שנה שעברה לא עשיתי כלום. ועדיין השנה אני חייב לפרוק אנרגיה פיזית בים, בלי זה אני לא יכול לישון. מאוד מוזר. בלי להוציא הרבה אנרגיה פיזית זו בים, אני לא מרגיש עייף ונרדם בפחות קלות בלילה. שנה שעברה לא הייתי צריך את שריפת האנרגיה הפיזית כדי לישון. מאוד מוזר. טוב, זה בעצם מפני שאני הולך ומצטער.