חרונולוגיה חסרת חשיבות

האמת, אזור התעשיה תלפיות תמיד דמה בעיניי לאזור מוכה אסון. משום מה תמיד נס שיוצאים משם בחיים. התנועה שם בלתי אפשרית. היא דומה לתנועה בכל ירושלים רק גרועה יותר. יש שם מעגלים עם שני נתיבים, דבר בלתי אפשרי בעליל.

בתי עסק שנדמים לקניונים לצד מוסכים שנדמים למגרשי גרוטאות.

כבר בשנים עברו הייתי מגיע לכאן ויוצא בעור שיניי. הביקורים היו פונקציונליים לחלוטין. לשפץ, לתקן, להעביר רישוי של כלי רכב. תמיד הייתי צריך להתסובב במקום מוכה אסון זה מספר שעות. אבל זה כבר היה לפני עשר שנים. עשר שנים חלפו מאז. האם השתנה משהו? הם השתפר המצב? האם ידענו להתקדם? או שמא שוב מפח הקידמה מתנפץ מול המציאות הישראלית בכלל, והירושלמית בכלל?

על כל אלה ועוד בפרק הבא שייקרא למה זה הכל התחיל.