חרונולוגיה חסרת חשיבות

אבל זה הכל באשמתי, לו רק ידעתי לשמור על מסמכים טוב יותר לא הייתי צריך להגיע לשם כלל. כך אני אומר לעצמי.

האמת, אזור התעשיה תלפיות תמיד דמה בעיניי לאזור מוכה אסון. משום מה תמיד נס שיוצאים משם בחיים.

אבל הטענה היא שיש באזור תעשיה תלפיות חנויות זולות. הזולות היא אחד המאפיינים של האזור. בכלל, איך שהוא נראה, האזור הזה ברור שהוא זול.

לכן יש בו גם חנויות זולות בכלל. כך כולם אומרים. כך כולם מספרים. אני, רק ברמי לוי באזור תלפיות קונה. כך שמעתי לא אחת. ואם לא ברמי לוי השיקמה בתלפיות, אזי במגה תלפיות. כן, אזור התעשיה תלפיות הוא אזור זול. הוא נראה זול. הוא מרגיש זול. לכן, חייב להיות שהחנויות בו תהיינה גם הן זולות. אז ניצלתי את הזמן שנשאר במדחן ושמתי פעמיי לעבר רמי לוי השיקמה שיווק לקנות. לא הייתי צריך הרבה דברים. הייתי צריך מעט דברים. הבעיה הראשונית הייתה חוסר הסבלנות לעמוד בתור אחרי משרד הרישוי. בעיה קשה. אבל קשה ממנה הייתה טעות המטבע. במדחן שמתי מטבע של עשרה שקלים, שהשאירו לי עתה 50 דקות לטייל באזור תעשייה תלפיות. אבל כמובן שלא היה לי מטבע לעגלה ברמי לוי השיקמה. אז מה עושים? מטיילים בלי עגלה. לא הייתי צריך מוצרים רבים. מוצרי בסיס, חלב אחד או שניים או שלושה. קצת מים מינרליים. אולי אבקת כביסה כזו או אחרת. כזו, אבקת כביסה כזו. אז טיילתי וחיפשתי את המחירים. אותם המחירים. החמאה עולה בדיוק כמו שהיא עולה בסופרסל שלי היקר שלי, אחד היקרים בעיר. גם מחירו של החלב איכזב. בדיוק אותו דבר. אז תטענו, טוב, מוצרי יסוד. לא כך הוא, ברשת שפע-זול החלב זול יותר ב15 אגורות מאשר בסופרסל שלי שלי. אבל אצל רמי לוי השיקמה, כמו בסופר. האמת חייבת להיאמר. גם אבקת הכביסה איכזה. נכון, מחירה היה 21.9 ₪. מחיר נמוך בהרבה מהמחיר של הסופר שלי, שעומד על 26 ₪. פער משמעותי ללא ספק. דא עקא, שיש לי תווי קניה. אני קונה בתווי קניה. את תווי הקניה אני קונה בהנחה של 16.5 אחוזים, ואיתם אני קונה בסופרסל שלי שלי. אם תפחיתו ממחיר הקניה בסופרסל שלי שלי את שישה עשר וחצי האחוזים, תגלו שכן, המחיר של אבקת הכביסה בסופרסל שלי שלי נמוך יותר מזה שברמי לוי השיקמה. אז מעתה לא אקנה ברמי לוי השיקמה בתלפיות, למרות שחיי אדם שם זולים.

בחיי שרציתי להיכנס למגה בתלפיות. גם שם זול. אבל אי אפשר להיכנס  משם. אי אפשר. אין אפשרות לפנות שמאלה לעבר מגה כשנוסעים למרכז העיר. ואין שום מקום לעשות פנית פרסה או פניה שמאלה חזרה לעבר מגה. ובכלל, אם רמי לוי השיקמה הכל כך זול אינו זול כלל, הרי גם מגה בטח לא יהיה זול. אז ויתרתי על כל התענוג, ומעתה דעו, אזור תעשייה תלפיות אינו כה זול, למרות מראהו.

ואני, לי נשאר עוד לשלם על הטופס אותו השגתי אותו בדי עמל, אותו טופס שלו רק ידעתי לשמור על מסמכים טוב יותר לא הייתי צריך להגיע לשם כלל. כך אני אומר לעצמי עתה שהסיוט נגמר.