חרונולוגיה חסרת חשיבות

המעבר הזה, ממחלקת כוח אדם לאגף משאבי אנוש הוא סימלי לירידת ההתייחסות לעובדים במדינת ישראל.

חישבו על זה.

כוח לעומת משאב: זה כמעט אותו דבר. רק שכוח הוא ראשוני, בסיסי, מובן מאליו, קיים תמיד או כמעט תמיד. משאב הוא מוגבל, חלקי, שלא לכולם יש גישה אליו. הראשון כללי והשני חלקי.

אדם לעומת אנוש: הראשון הוא הראשון. אדם הוא האדם הראשון. הוא המקור. ממנו הכל התחיל. ראשוני, חשוב. אנוש לעומתו הוא השלישי. נכדו של אדם, כבר לא המקור, כבר לא הראשוני. כבר העתק.

המעבר מכוח אדם למשאבי אנוש הוא הפחתה כפולה גם במילה משאב לעומת כוח וגם בהגדרה אנוש לעומת אדם. ההפחתה הכפולה מוכפלת.

כך גם היחס שהעובדים מקבלים מאותן מחלקות. יחס מופחת. כי העובד היום אינו אדם ואין לו כוח. הוא אנוש (אולי דווקא ככה ANUSH) וודאי שאין לו כוח. הוא משאב, עומד לרשות מעסיקו ואינו עצמאי.

רק לעתים נדירות מכבסות מלים מתארות במדויק תהליכים חברתיים, ובעצם לא מכבסות אותן אלא מסמלות אותן. זוהי עת נדירה שכזו.