יש מבינכם שמתלוננים שאיני פוליטי מספיק. צודקות. אז בחלומות אני כן. אחרי החלום שאף אחד לא פירש על אלכסנדר הייג הנה מה שהיה הלילה.
זה התחיל שהיינו, כלומר הייתי בקהל, באסיפת ענק שהתכנסה לשמוע את בוש נואם. הוא נאם אבל אנחנו לא שמענו אותו. בהתחלה חשבו שזה בעיה ברמקולים ובמעבר של דבריו לרדיו, ואז ניסינו להסביר לאידיוט שהוא נואם אלינו לא דרך המדיה אלא ישירות הוא לא הבין. אידיוט.
ואז ישבתי לשולחן עם האלוף עמוס גלעד ושמעתי את הערכתו על האיום האיראני. הוא אמר שהנשק הגרעיני של אירן מכוון בראש ובראשונה נגד ישראל. צעקתי עליו שלאירן יש איומים אחרים חוץ מישראל. הוא התעקש, שאלתי אותו מה עם רוסיה? ומה עם הרפובליקות האסלאמיות סביב אירן? ופקיסטן? והודו? והוא התעקש זה נגד ישראל. הזכרתי לו שאירן מעולם לא הייתה במצב מלחמה עם ישראל והוא התעקש. בסוף הבהרתי לו שאני מצפה לקבל את התפטרותו. הוא לא הבין למה, והבהרתי לו שבעייני ההערכות שלו מגוחכות ולכן לא אוכל להמשיך לעבוד איתו.
עד כאן החלום, ומכאן חלם. ההחלטה לחלק לתושבי הדרום כדורים נגד קרינה. גאוני. אולי מישהו יעורר את השאלה סוף סוף מה קורה עם סוגיית הגרעין הישראלית. אהה, שכחתי מישהו ניסה לעשות את זה כבר. קוראים לו אויב העם הוא יושב בבידוד באיזה כנסייה אחרי שהמדינה ניסתה לעשות כל שביכולתה להוציאו מדעתו. אבל הוא טעה כמובן. אז נחלק כדורים לתושבי הדרום, שכן, אם תהיה דליפה גרעינית מהכורים זה יעזור להם. בטוח.
מחר דיאלוגים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
