חרונולוגיה חסרת חשיבות

הייתה לי פעם ידידה. לא, בעצם היא מעולם לא הייתה ידידה שלי. היא הייתה חברה של ידיד של חברה שלי. כן, היום היא אשתו של אותו ידיד של חברה (במובן ידידה) שלי. היא הייתה ואני מניח שעדיין יצור בלתי נסבל. אני לא יודע כי לא פגשתי אותה מזה זמן. למעשה פעם אחרונה הם סירבו להיפגש איתי. הסירוב שימח אותי מאוד. כשחושבים על זה לעומק אני עומד לפגוש אותם עוד איזה חודשיים שלושה. דיכאון אמיתי. דיכאון אמיתי. רגע, רגע, מאיפה ולאן זה הלך. כן, או קיי, היתה פעם מישהי שהיכרתי שהיתה יצור בלתי נסבל. למה היא היתה בלתי נסבלת, ובכן היתה לה יכולת ראות פנורמית. בכל נושא ובכל סוגיה היא תמיד ראתה את כל הצדדים. אז מצד אחד ככה וככה וככה, ומצד שני ככה וככה וככה, ומצד שלישי ככה וככה וככה וכו', בכל נושא, בכל סוגיה, תהיה המחלוקת אשר תהא, כל דבר שנשאלה היא תמיד ראתה את כל הצדדים.

למה נזכרתי בה? בגלל מילת הקסם. מילת הקסם שלי שאותה לימדו אותי אינה בבקשה. היא דווקא המילה הקשר. הכל תלוי בהקשר שבו הדבר קורה. כך לימדו אותי. אולם זה בלתי נסבל לפעמים. כן, אני תמיד חייב לבדוק דברים בהקשר. האמת החינוך שאני קיבלתי טוען שדבר לא קיים אלא אם כן מוצאים אותו בהקשר שלו. אבל זה לא אומר שכל דבר באמת תלוי בהקשר. ברור שכל תופעה בהקשרים שונים תלבש צורה ואיכות שונה. אבל, זה לא מונע שיפוטיות. תופעה יכולה להיות רעה ברוב ההקשרים וחיובית בחלק קטן מהם ואז ניתן לטעון שהתופעה שלילית באופן כללי. אפשר לטעון שהתופעה היא כה תלוית הקשר שאי אפשר לקבוע עמדה א-פריורית עליה, אבל לטעמי זוהי פחדנות. באופן כללי, רוב התופעות קורות בהקשרים הניתנים לצפייה מראש ואפשר לקבוע כלפיהם עמדה, אפילו ללא הקשר ספציפי. אז כן, זו הזדוניות של מלת הקסם, היא מאפשרת התחמקות קלה מדי משיפוט. לא הכל תלוי הקשר ולא כל תופעה מחייבת הקשר בשביל לקבוע עמדה כלפיה. אז המשפט "זה תלוי בהקשר" הוא תמיד נכון, אבל הוא תמיד מאכזב.