אולי היה זה בגלל הרכב האנשים המוזר. אולי היה זה בגלל האישה שתאהב אותי מאוחר יותר. גם אני אוהב אותה. אולי היה זה בגלל אבבא שמנגנים ברקע. אולי היה זה בגלל כמות גדולה מהרגיל של שתייה ששתיתי. אבל זה היה שונה.
האנשים היו המוזרים ביותר לאירוע. הייתי אני. לא מאוד יוצא דופן, די רגיל ברוב הנסיבות. אלא אם כן אתה בניכר, כפי שהייתי. היו מספר קטן של מקומיים, שהלך והצטמצם ככל שהשתייה גברה. היו גם ארבעה תורכים. חלקם צעירים, חלקם פחות. אחד מהם היה יהודי. היו גם שניים או שלושה שבדים. וכאמור אני. בסופו של דבר נשארנו משהו כמו 8 אנשים לקשקש, לדבר, אחרי שתיה מרובה.
וזה היה מאוד שונה. בניגוד לרוב הפעמים לא הפכתי לצמח קיר. להיפך, השתלטתי על האירוע. אולי היה זה בגלל האישה שתאהב אותי, אולי בגלל אותו תורכי בן דת משה, וידידתו התורכייה שלא תזכה בו. גם בי היא לא זכתה. אלא כידיד. אבל במרוצת הערב השתלטי על האירוע. כנראה הבירה. דיברתי, ודיברתי ודיברתי. והם לא הפסיקו אותי. להיפך, ביקשו לשמוע עוד ועוד. סיפרתי חלק ניכר מהתיאוריות שלי על היהדות. התיאוריה הסוציולוגית המסבירה את טמטום האל האחד, גניבת השבת, ועוד שאר תיאוריות מופרכות מהתיכון. אולי, גם על פורים או שאר חגי ישראל. סיפורים מדהימים יש לנו במורשת. והם שתו דבריי בצמא. הייתי מסמר הערב, ורובם לא הכירו אותי לפני כן. עשיתי שם לעצמי באירוע חברתי. היה מעולה.
אבל היו מספיק נסיבות מקלות. תורכי בן דת משה, תורכייה שאהבה אותו וגם אותי חיבבה, שבדית שתאהב אותי, ואני אוהב אותה, עוד איזה שבדי, שני תורכים, ואולי גם מקומי. לא פלא שבערב הזוי שכזה השתלטתי על הבמה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
