נכון, היום צריך לדבר על השערוריה של הגמלה לניצולי שואה שנשארו בחיים, אותם 83 ש"ח לחודש שיגדלו עד שלא יוותר מי שיקבל אותם. אבל אני החלטתי לדבר על הנושא של אתמול, כזה אני מפגר.
אתמול נפגשתי עם מישהו שלא עשה צבא. לא ברור מדוע הוא לא עשה צבא. הוא איש בריא, ניכר בו שהוא איש בריא. הוא גם איש צעיר. עושה רושם שאם הצבא היה רוצה בו, הוא היה משרת בצבא בשימחה. אבל, סביר שהצבא לא רצה בו.
או אז נאלצתי להסביר לעוד מישהי שלא עשתה צבא את עובדות החיים. היא לא עשתה צבא מסיבות בריאותיות. הייתי צריך להסביר לה שיש מושגים כמו קב"א ודפ"ר שבאמצעותם צה"ל מחליט את מי לא לגייס. כן, ישנם הרבה צעירים שצה"ל מוותר על שירותיהם. אותם אלה שפעם נקראו "צעירי רפו"ל". אנשים אלה נושרים מבית הספר בגיל מוקדם, אין להם השכלה, הם באים מבתים הרוסים או לא שלמים, ועל כן צה"ל מחליט שהם לא יתרמו מספיק. הם חלק מה25% שלא מתגייסים בגיל 18 בימינו.
מה שצה"ל והחברה כמובן לא מספרים הוא שאם גורלם עד אותה תקופה התאכזר עליהם (גורלם והחברה בה הם חיו), אזי אי גיוסם לצבא הוא כמעט גזר דין מוות על הניעות החברתית שלהם בעתיד. שכן, הם יודעים והחברה יודעת שמי שלא משרת בצבא עדיין יש עליו תווית חזקה. הם, שחינוך מסודר אין להם, שמשפחה מסודרת אין להם, שמבינים שהעתיד צופן בחובו דברים מוגבלים, יודעים שאי שירות בצבא סוגר בפניהם דלתות רבות - לכאורה, לא חוקי להפלות על רקע אי שירות בצבא, אבל אותו צעיר חשד ובצדק רב שמשרות ממשלתיות יהיו סגורות בפניו בגלל שלא שירת בצבא - יקראו לזה בטח סיווג בטחוני או משהו דומה.
אז כן, יש שערוריה רבתי על כל הצעירים שמשתמטים מהצבא, אבל מישהו צריך להצביע על כל אותם צעירים שצה"ל לא רוצה. סביר שעל כל אחד שמשתמט, צה"ל משחרר צעיר אחד מטעמי קב"א ודפ"ר. על כל צעיר שצה"ל בוכה עליו שלא התגייס, יש צעיר שבוכה בגלל שצה"ל לא גייס אותו.