השבוע לא ראיתי חדשות ערוץ שתיים. מכל מיני סיבות, בין היתר כי אני מעדיף את חדשות ערוץ 10. לכן עכשיו, התיישבתי להשלים את החסר, וראיתי את סיכום חדשות השבוע של ערוץ 2. אנו חיים במדינה נפלאה ונהדרת.
ככה זה נראה:
האייטם הראשון עסק בפציעתם של 4 נערים באילת. היה בו עוד קטע מיוחד בו האב של נהג הסירה הפוגעת נפגש עם אבי אחד הנפגעים. "תאונות קורות" אמר אבי אחד הנפגעים, ניכר שזה יהיה המוטו של כל הסיכום. בכלל, זה מוטו נאה לחדשות ערוץ 2, תאונות קורות.
האייטם השני עסק גם הוא בתאונה. תאונה בכביש הערבה, הצרפתי שנרדם על ההגה. גם כאן היה קטע מרגש, רק שאני לא זוכר אותו.
האייטם השלישי עסק גם הוא בתאונה חשובה מעין כמוה. ילד שנפגע מירית רובה בחוף זיקים. הוא נפגע ממטווח צה"לי קרוב. ציפיתי כבר לתחקיר איך אזרח תמים נפגע מאש מטווח צה"לי. מי שילם על כך איזה מחיר? אולם, הילד נפגע בכדור בישבנו, והרופאים החליטו להשאיר את הכדור בישבן. אז מגיש הסיכום סיכם את הסיפור הזה עם חיוך. נשארתי עם כמה שאלות, אחת מהן: אם הילד היה נפגע בראשו, האם גם אז הכתבה הייתה מסתיימת בחיוך?
היה עוד אייטם חסר כל חשיבות לפני הפרסומות. ואז היו הפרסומות. אכן, שבוע קשה, שבוע חשוב, שבוע שראוי לסיכום. מדינה נהדרת יש לנו, אם זה סיכום חדשות השבוע.
אחרי הפרסומות החדשות הפכו לחלק החשוב באמת. היתה כתבה על הכנסת החדשה, הייתה כתבה שלא אמרה כלום על שוק הדיור בירושלים. אמא שלי ניחשה שתהיה התייחסות להמשך המאבק בין שר המשפטים לשופטי העליון. היא טעתה. לא היה אזכור לזה. גם לא היה אזכור לעשרות הפלסטינים שנהרגו בעזה, כולל שני ילדים, או לחלופין לטילי הקסאם שהמשיכו לנחות גם השבוע על שדרות, לחוסר המיגון של כיתות לימוד שם. לחלופין, לכל הקטע של המשתמטים וצה"ל. כלום.
לא היתה טיפת חדשות בסיכום החדשות השבועי של ערוץ שתים.
אולי לכן אני לא רואה את חדשות ערוץ שתיים. או אולי בגלל שהדבר החשוב ביותר שמעסיק את חברת החדשות הזאת הוא מי יגיש את המהדורה המרכזית. אם זה סיכום השבוע שלהם, השאלה הזאת הופכת לחסרת חשיבות. כי אם אין עורך שיודע לבחור ולהציג מה חשוב ומה לא חשוב, אין שום טעם בהגשת חדשות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
