החיים דינאמיים. היא אמרה לי. ככה היא הייתה חייבת לסיים את שיחת הטלפון. אני כבר הבנתי את זה הרבה קודם, אבל היא משום מה החליטה להשתמש גם במשפט הזה. האם המשפט הזה בא להצדיק את מה שהיא עשתה. להוריד מעליה את האשמה, האחריות? הרי זה לא היא, זה העולם, הוא הדינמי, על כן אין לי לבוא אליה בטענות. עליי לבוא אל העולם בטענות. אולי בכלל התכוונה לומר שאל לי לקחת זאת קשה, שכן העולם דינמי, דברים זזים ואם היום משהו רע, אולי הוא יוביל למשהו טוב, העולם דינאמי אחרי הכל, אז למה לא?
אני בכלל לא הייתי צריך את ההכרזה הסתמית הזאת על כך שהעולם דינאמי. האשליה הזאת כאילו העולם זז, השקר הזה כאילו הוא סובב סביב צירו או סביב איזו שמש כלשהי. כל הזמן אותם שקרים, אותן שטויות, אותו מדע. זה מזכיר לי משהו רק שאיני מצליח להיזכר מה. היא הרי לא אמרה זאת כדי לדבר על העולם. היא אמרה זאת כדי להוריד מעצמה אחריות, להסיר מעליה אשמה, להקטין.
אני בכלל מגיב יפה בכאלה מצבים. האלימות שבי מתפרצת רק אחר כך. בזמן המשפטים המטופשים כמו העולם דינאמי איני מגיב. גם לא למה שהיה לפניו. אין טעם. ומה הטעם? מה ישנה מה אגיד? רק לאחר מכן האלימות שבי פורחת. יש בי אלימות והיא לא תנצח. כי מהמדמנה הזאת יהיה הרבה יותר קשה להיכנס מאשר לצאת. שכחתי שקשה לצאת ממדמנות. כתבתי פעם על המלה הזאת מדמנה. מלה יפה דווקא, בניגוד למשמעות שלה. היא דומה גם לדינאמי. מדמנה דומה לדינאמי. נראה אתכן אומרות את זה מהר הרבה פעמים.
ובכלל אני צריך לחפוף את הראש. כי העולם דינאמי אז שערי משתמן מהלכלוך שקיים בעולם, הדינאמי. גם הלכלוך זז בעולם, ולכן הוא נדבק לשיערי. שמשתמן. זה היה צריך להיות הרבה יותר אלים. כי בעצם, היא די נבלה, אותה אחת שאמרה שהעולם הוא דינאמי. כן, הוא זז, הוא משתנה, העולם, אולם בלבי תקווה שבסופו של דבר, כשהיא תישאל מה עבר עליך, היא תענה מכבש. שכן, אולי העולם דינמי, אבל שקרנים שמשתמשים בעולם כדי להתחמק משקריהם זה זן גרוע למדי. גרוע מאוד, ולכן, העולם, אפילו אם הוא דינאמי, לא יסלח להם על שקריהם. גם אני לא. איני סלחן מטבעי. איני נוצרי מטבעי. גם שכחן אינני. לכן איני סלחן. לפני יום כיפור זה לא יפה להצהיר על כך, הרי ביום כיפור אמורים לסלוח. רק למי שמבקש סליחה. וגם זאת פעמיים לפחות. היא לא תבקש סליחה, כי העולם זורם, דינאמי. וכו' וכו' וכו'.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
