מדי פעם יהיו פה קווים שינסו להפריד או לשבור בין נושאים שאין בינהם קשר. כי יש כל כך הרבה מה לכתוב וכל כך מעט כוח וזמן לכתוב את כל מה שיש לכתוב. כי יש פוטבול ויש תופעות ארציות, רוחניות וגשמיות שמן הראוי שאתייחס אליהן, ובכל זאת, בזמן שיש חגים מועדים ונופלים, כמו כולנו, כך שלמי מכן שיש דברים אחרים לעשות, דברים טובים יותר לעשות, מן הראוי שתצאנה ותראננה ותעשנה את אותם דברים, כי אין ספק, פוסט זה, אינו שווה את המאמץ. החמיא לעצמו הכותב שיש פוסטים אחרים שיש פה שהם כן שווי את המאמץ. או אולי הוא מתייחס למאמץ שלו עצמו. זה מחזיר אותי אחורה. רחוק אחורה. גם בפוסט הראשון שלי פה התייחסתי לכותב בגוף שלישי. אבל יש דברים יותר חשובים לעשות מאשר להעלות זכרונות מן האוב, או שלא מן האוב. יש דברים בוערים, לא מזג האוויר שהוא דווקא נוח, אולי שקט לפני סערה קוסמית, אלא דברים כמו ספורט, שואות, חקירות וכו' וכו' וכו'. קו מפריד צריך לבוא עכשיו. אז הנה הוא.
מסתבר שאני בבלוג הלא נכון. כן, את כל זה כתבתי כשאני בבלוג הלא נכון. איך גיליתי זאת? פשוט מצב העריכה שם בכתיבת הבלוג היתה עריכה פשוטה, וכאן זו עריכה משוכללת. גיליתי זאת כשרציתי להוסיף קו מפריד, בלי הצלחה מרובה, שם, כי אין שם קו מפריד נוח. אז הבנתי שאני במקום הלא נכון, אז הנה, עכשיו אני במקום הנכון. אפשר להמשיך. וצריך להוסיף עכשיו עוד קו מפריד.
למשל בוגן חושב שבעונת הפוטבול הנוכחית אי אפשר להגיד כלום. לטעמו עדיין הכאוס שולט, איש הישר בעיניו יעשה ולא ברור כלל מה יקרה. הוא צודק, ביחס לליגה הלא מעניינת הקיימת בN. בA לעומת זאת הכל שריר, בריר וקיים. הכל ברור, הכל ידוע מראש. כמו שצפיתי, סן דיגו לא מסוגלים לנצח. אז העונה הם מתרסקים. לעומתן, ישנן ארבע קבוצות שלא הפסידו עדיין. אולי שלוש? בואו נראה, יש את הפאטס, שהתחזקו מאוד עם רנדי מוס, שמבין שכדי להיות משהו מעבר לשחקן בעייתי, רצוי לו לקחת אליפות עם בריידי. יש את אינדי, שכרגיל, כמו כל אלופה יוצאת, לא מאוד משכנעים בתחילת עונה, אך עדיין הם לא הפסידו. יש גם את הסטילרס שביג בן חוזר להסביר איך הוא לקח אליפות לפני שנתיים. זה די מצחיק, כיסינו כאן משהו כמו 5 אליפויות בעשור האחרון, והקבוצות האלה עדיין לא הפסידו. יתר על כן, הן ניצחו בצורה משכנעת, בייחוד הפאטס והסטילרס. גם דאלאס בN לא הפסידה אבל כאמור זה לא מענין אף אחד, וגם גרין ביי לא הפסידו, אבל גם זה לא מענין. אז כרגיל, בA יש שלוש רמות, קבוצות על, אלה שעדיין לא הפסידו, קבוצות גדולות כמו סינסי, בולטימור ועוד כמה שיכולות לעשות צרות לקבוצות העל ואפילו לנצח אותן, וסתם קבוצות, כמו קליבלנד. בN יש קבוצות סתם וקבוצות סופר סתם. לא יהיה מענין השנה בין הבתים, עד שיבוא ליאופרד ושוב יראה שדווקא במשחקים ראש בראש הN מנצחים. כך הוא שוב יוכיח שמדע הסטטיסטיקה הוא מדע שתפקידו המרכזי להרחיק את המציאות מהמסתכלים עליה. קו תחתון.
למשל רציתי לכתוב פוסט שמוכיח שסוכות ממתכת הן הדבר הכי לא יהודי שאפשר לבנות בחג הסוכות. למה? ובכן תפישת הסוכה היא תפישה של ארעיות והמתכת היא אולי הדבר רב הקיימא הקיים בעולם, וכך משתמשים אותם יהודים בדבר רב קיימא ובר קיימא כדי לבנות את הסימן של הארעיות. הרי תרתיי דסתריי הינן, על כן הוכיחו את אלה שבונים סוכות ממתכת ושנו להן כהאי לישנא: לו אלוהים היה טורח לבדוק בציציותכן היה בז לכן ולועג, ומביא סופה שתהפוך אתכן ואת סוכתכן המתכתיות לעפר ואפר, לחוכא ואתלולא, לבוקא ומבולקה. קו מפריד.
אם על אנרכיה עסקינן, אז יש נושא שראוי להקדיש לו זמן, ואעשה זאת בקרוב, כן הגענו לחלק בפוסט שהוא פרומו טהור. אין דבר יפה יותר מפרומו טהור. נסיעות שואה. ראוי לנעוץ את השיניים בסוגיה הזאת, וכיוון שבדרך עקיפה למדי היא אקטואלית כרגע לגביי, אזי כך אעשה בקרוב, יחד עם עוד פוסט פוטבול, איזשהי התייחסות לעתיד הלא נראה לעין של כל מיני גורמים חסרי חשיבות, גורמי שמיים וגורמים אחרים, דיון קצר בבירוקטריה שלא יעניין איש ועוד דברים רבים ושונים. וגם תחרות הפוסט האהוב עליי בבלוג זה, שאני יודע איזה פוסט ינצח בו, אבל אתן יכולות להציע את הפוסטים האהובים עליכן בבלוג זה, כמעין מחווה של סיכום של שלוש וחצי שנים של כתיבה שמתרחשת פחות או יותר בתקופה זו. אז אנא הגיבו והציעו, ואני אלך ואמשיך להעביר את הזמן בבטלה גמורה כפי שמקובל בימי חג אלה. קו מפריד מסיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
