חרונולוגיה חסרת חשיבות

לפני חודשיים שלושה זה התחיל בקול תרועה רמה. שמענו, גילו לנו, אמרו לנו שמעכשיו גם אנחנו נוכל להיות מפורסמים. האמת, גם אני לא ידעתי מזה. רק אחרי שמישהו אמר לי, גיליתי שכן, שמים פוסטים שלי בדף השער של נענע. אולי זה היה לפני שהם איחדו בין נענע לבין 10. אולי. היו שם מספר פוסטים שלי. אני כמובן מעולם לא המלצתי על פוסטים שלי בפני העורכים האלה. הוחמאתי מאוד. גם הקאונטר רץ כמו מטורף, משהו כמו 1000 ל2000 כניסות בשעות בהן הפוסט היה הראשי בדף של נענע. מובן שעקבתי. אמנם, זה לא היה חוכמה גדולה. הבחירה תמיד הייתה בפוסטים שהיו קצת פרובוקטיביים, למרות שהיו להם גם כמה נפילות, לפחות מהבלוג הזה.

אבל הם סגרו. הם לא ממש הסבירו למה הם סגרו, אבל כל מי שעוקב אחרי נענערוץ10 ועמוד השער שלהם רואה את השינוי שהם עברו. כן, פעם הם ניסו לקדם בלוגרים פשוטים, אנשים כמוני וכמוך שקוראים וגם כותבים בלוגים להנאתם. אבל הסינרגיה חזקה מהם. עכשיו, שנענע התאחדו עם ערוץ 10, שני הצדדים הבינו שכדי לקדם את שניהם, כדאי שעיתונאים מערוץ 10 יפתחו בלוגים שלהם. כך בלוגרים ייחשפו לעיתונאים, ולחדשות ערוץ 10, והפופולריות גם של אתר הבלוגים וגם של חדשות ערוץ 10 והעיתונאים יעלו פלאים.

ראו למשל את מה שהיה אתמול בדף השער של נענע. הפוסט הראשי היה של כתב החינוך, הפוסט הראשי בקהילות היה של הכתב המדיני והפוסט הקטן באתר הקהילות היה של כתב המשטרה. לא פלא שעורכי עמוד השער סגרו את האתר שלהם. הם פשוט יודעים שהסיכוי לשים פוסטים של בלוגרים רגילים לא שווה את המאמץ. עיקר המאמץ מוקדש לקידום הבלוגים של העיתונאים. עיתונאים אלה ממש מסכנים, כאילו שאין להם מספיק במות להביע את דעתם, שגם העמוד הראשי של נענע, וגם החלק בעמוד הראשי של נענע שמוקדש לקידום הבלוגוספירה צריך לקדם אותם עוד קצת.

אז כל זה זה סתם קיטורים של מי שהשתמשו בו סתם. תשמעו, עורכי נענע עשו כאן ניסוי חודשיים. הם שמו לב לפופולאריות של בלוגים שהם הזניקו באמצעות העמוד הראשי. כמעט 2000 כניסות לבלוגר אנונימי שהושם בעמוד הראשי זה מאוד יפה. זה גם מבהיר את הכוח של המדיום הזה. אז אחרי שהניסוי הצליח, הם ניצלו את תוצאותיו כדי לקדם את האינטרסים שלהם - קידום עצמי חסר בושה של עיתונאים.

מובן שהעיתונאים אינם בלוגרים. ישנם מספר הבדלים. בלוגר שמקבל תגובות הולך ובודק מי כתב את התגובות. בלוגר שמקבל תגובות מגיב אצל מגיביו. בלוגר מתחיל לקיים יחסי קהילה, מגיב, משתתף. האם מי מהעיתונאים קרא בלוגרים אחרים? האם הם מגיבים אצל בלוגרים אחרים? ודאי שלא. במקרה הטוב הם מגיבים למגיבים שלהם. לא תמצאו עיתונאי שיטרח להשתתף בחיי קהילת הבלוגים באמת. כך, העיתונאים הבלוגרים מגיעים ככובכים, זוכים ליחס של כוכבים, ומערערים את הקהילתיות הקיימת בבלגוספירה. קהילתיות זו היא של קהילות וקבוצות קטנות וגדולות. העיתונאים לא יהיו חלק מקבוצות אלה.

עוד הבדל בין בלוגר רגיל לעיתונאי, מעבר לחוסר היכולת להוסיף אותם לקבועים, הוא ענין הזכויות והשקרים של נענערוץ10. כששמו אותנו בעמוד השער של נענע לא טרחו לשלם לנו. טוב, ידענו שכל הזכויות שמורות לנענע וישרא-בלוג. אבל לא אם אתה עיתונאי. מי שטרח לדפדף עד תחתית ה"בלוג" של העיתונאים מגלה את ההבדל המרכזי בינם לבין בלוגרים. בעוד אצלנו, הבלוגרים הפשוטים, כל הזכויות שמורות לנענערוץ10 שכאמור מעלה אותנו כרצונה ובלי תשלום כלשהו ואפילו בלי איזכור בשמנו ששמים אותנו בעמוד השער, הרי אצל העיתונאים מקצת הזכויות שמורות להן.

לא הייתי כותב כל זאת לו אכן העיתונאים היו זכאים לקידום שכזה, ורעיונותיהם היו יפים. כלומר, עיתונאי או פרשן בכיר כמו רביב דרוקר אכן כדאי שיהיה לו בלוג ומענין לקרוא את הבלוג שלו. אולם עיתונאי זוטר כמו רן ליאור, האם גם הוא זכאי לבלוג? האם גם הוא חשוב יותר מבלוגר רגיל שכותב את הגיגיו ואת הבנתו על העולם? אם כן, מדוע? אם לא, אולי כדאי לא לקדם אותו? אז בפוסטים הבאים אנסה להבהיר מה אפשר ללמוד על כתב החינוך של נענערוץ10 מהבלוג שלו. על עמדותיו. בכוונתי להבהיר שאולי כדאי לנענערוץ10 כמו גם לרן ליאור לחשוב פעמיים לפני שהם מפרסמים פוסטים ומקדמים בלוגים של עיתונאים שלהם. שכן בלוג יכול לפרסם דברים, אולם הוא גם יכול לחשוף את ערוותם ברבים. הפוסטים הבאים יוקדשו לבלוג שלנענערוץ10 חשוב להבליט. טוב, לאחד מהם, זה של כתב החינוך של נענערוץ10. זה לא יהיה נעים.

ובכלל, אולי הגיע הזמן להבהיר לנענערוץ10 שאנחנו לא פראיירים. אז אני מתחייב שאני אמשיך לעקוב ולנתח רק את הבלוג של כתב החינוך. אני קורא לכל השאר להחרים את הבלוגים של שאר העיתונאים כפי שאעשה גם אני. אני מוכן לקבל שיש להם בלוגים, אבל אני לא חושב שבלוג של עיתונאי ראוי למעמד של בלוג מוביל בעמוד השער של נענערוץ10. יתכבדו נא ראשי נענערוץ10 וישימו הפניות צד לכל ה"בלוגים" של העיתונאים. אבל שלא ינצלו אותנו ואת מה שנבנה כאן כדי לקדם  את העסקים  שלהם. על כן, החרימו את הבלוגים של העיתונאים.