11/2007
להחרים עיתונאבלוגרים - רן ליאור לא ראוי (א')
ובכלל, אולי הגיע הזמן להבהיר לנענערוץ10 שאנחנו לא פראיירים. אז אני מתחייב שאני אמשיך לעקוב ולנתח רק את הבלוג של כתב החינוך. אני קורא לכל השאר להחרים את הבלוגים של שאר העיתונאים כפי שאעשה גם אני. אני מוכן לקבל שיש להם בלוגים, אבל אני לא חושב שבלוג של עיתונאי ראוי למעמד של בלוג מוביל בעמוד השער של נענערוץ10. יתכבדו נא ראשי נענערוץ10 וישימו הפניות צד לכל ה"בלוגים" של העיתונאים. אבל שלא ינצלו אותנו ואת מה שנבנה כאן כדי לקדם את העסקים שלהם. על כן, החרימו את הבלוגים של העיתונאים. לא הייתי כותב כל זאת לו אכן העיתונאים היו זכאים לקידום שכזה, ורעיונותיהם היו יפים. עיתונאי זוטר כמו רן ליאור, האם גם הוא זכאי לבלוג? האם גם הוא חשוב יותר מבלוגר רגיל שכותב את הגיגיו ואת הבנתו על העולם? אם כן, מדוע? אם לא, אולי כדאי לא לקדם אותו? אז בפוסטים הבאים אנסה להבהיר מה אפשר ללמוד על כתב החינוך של נענערוץ10 מהבלוג שלו. על עמדותיו. בכוונתי להבהיר שאולי כדאי לנענערוץ10 כמו גם לרן ליאור לחשוב פעמיים לפני שהם מפרסמים פוסטים ומקדמים בלוגים של עיתונאים שלהם. שכן בלוג יכול לפרסם דברים, אולם הוא גם יכול לחשוף את ערוותם ברבים. הפוסטים הבאים יוקדשו לבלוג שלנענערוץ10 חשוב להבליט. טוב, לאחד מהם, זה של כתב החינוך של נענערוץ10. זה לא יהיה נעים.
הפוסט הראשון של רן ליאור מסביר מדוע הוא פתח את הבלוג וכותב בו: "כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות כתבה על כך שתוספות שכר למורים זה אולי חשוב, אבל אם זה יהיה ההישג היחיד של השביתה, אנחנו עוד נתגעגע למקום חמישים באולימפיאדת המתמטיקה. בינינו, כתבה כזאת בטלוויזיה תהיה קצת משעממת. שוב לקט של אנשים שאהבנו לראות מוציאים כל מיני משפטים מהפה (ולאו דווקא מהסוג המעניין). בדיוק כאן נכנס הבלוג הזה.". אם נתרגם זאת לשפת בני אדם, את הדברים שהוא חושב וכותב אי אפשר להראות בכתבה כיוון שזו תהיה משעממת מדי, ושמענו כמוה כבר הרבה. אכן, יש לנו כאן כתב מהזן המשובח במיוחד שלא מהסס לחפש זוויות חדשניות להציג נושאים ישנים. נכון, הוא לא מהסס לא לעבוד קשה, כי במקום זה אפשר לפתוח בלוג. הבלוג פותר אותו מליצור כתבה אמיתית על הנושאים שבעיניו חשובים. אכן, סיבה טובה לפתוח בלוג - עצלות מקצועית. אגב, לא ברור מה גורם לרן ליאור לחשוב שנושא שהוא לא חושב שיצליח להעביר בצורה מעניינת בטלוויזיה, הוא כן יצליח להעביר בצורה מעניינת בכתיבה. האם הוא חושב שהוא כתב מחונן שיפיח חיים באמצעות המילה הכתובה נושא טלוויזיוני משעמם? כנראה, למרות שזהו אינו המצב. הפוסט משעמם כמעט כמו הכתבה אותה רן ליאור היה יוצר לטלוויזיה.
אולם מהי אותה כתבה חשובה בעיניו? הכתבה החשובה בעיניו היא כתבה המבהירה שארגון המורים נלחם על משכורות, אולם העלאת המשכורות לא תפתור את בעית מערכת החינוך, ולכן (בהיקש לא מופרך מדי) השביתה של הארגון אינה מוצדקת. בכלל מבחינת רן ליאור מטרות ארגון המורים והמורים הם לקמבן: "זה רק חלק קטן מהקומבינה שמנהלת את מערכת החינוך" כותב רן ליאור בפוסט שלו. הוא לא מסוגל להראות את הקומבינה בטלוויזיה אז הוא כותב עליה. והקומבינה היא של המורים שרוצים שכר גבוה יותר ומנסים שלא יפטרו אותם מסיבות לא מוצדקות. לא ממש איכפת להם מהמערכת בה הם עובדים. מובן שכל מי שעקב אחרי שביתת המורים קיבל הוכחות למכביר שזהו אינו המצב. אפילו רן ארז החל דורש דילול הכיתות ושיפור מערכת החינוך ולא רק העלאת שכר. לא כל שכן פעילויות של מורים בכל רחבי הארץ, ואפילו בעיתונות אפשר לראות דיון על מצב מערכת החינוך. כל זאת בזכות שביתת המורים, שבעיני ליאור הם רק רוצים שכר גבוה יותר.
חמור מכך, הטון בפוסט ביכורים זה מבהיר שרן ליאור אינו מבין מהו תפקידו. אכן, למתוח ביקורת זהו תפקיד ראוי בעיתונות. אבל השאלה על מי מותחים ביקורת. רן ליאור מותח ביקורת על החלשים. האם לדעת ליאור תפקיד ארגון המורים לדאוג לשיפור החינוך? האם לא התהפכו כאן היוצרות? משרד החינוך והמדינה הם האחראית לשיפור החינוך. אז מדוע רן ליאור טוען שארגון המורים לא דואג לדברים החשובים במערכת החינוך? הוא עושה זאת כי יותר קל לטעון זאת מאשר לטעון נגד מערכת החינוך והמדינה עצמה שהם לא דואגים למערכת החינוך. קשה לצאת נגד המערכת אותה אתה מסקר ובה אתה תלוי. קשה עוד יותר להתווכח עם סיום הפוסט הראשון: "היום הבינו באוצר את כל מה שכל תלמיד זב חוטם ומחוצ'קן פנים מבין כשהוא הולך למורה פרטי. לשפוך כסף על השיעור זה לא מספיק. צריך גם לחשוב בו." אכן מלים כדורבנות, שמבהירות שלא כתב חינוך יש לנו אלא כתב אוצר שמאמין במה שמשרד האוצר אומר לו. רן ליאור לא מביא נתונים, הקיימים בשפע, שמראים שההשקעה בחינוך נמוכה, כיוון שהוא לא מאמין בהשקעה בחינוך. הרי הבעיה, לפי הפוסט הראשון שלו, היא לא הכסף, אלא המורים שאינם חושבים.
אולם, הפוסל במומו פוסל. רן ליאור מבקר את המורים על שאינם חושבים ולכן אינם זכאים לתוספת השכר שהם דורשים. מי שקורא את רן ליאור והפוסט הראשון שלו מבין שגם רן ליאור אינו חושב, לו היה חושב היה יוצר כתבה טלוויזיונית מעניינת על הבעיות עליהן הוא כותב בצורה משעממת בפוסט. כך, רן ליאור מבהיר לנו שגם הוא לא ראוי לתשומת הלב שלנו. לכן, אולי כדאי לעורכי נענערוץ10 לא להפנות את תשומת לבנו לבלוג שלו.
הפוסט הבא בסידרה יעסוק בניתוח הפוסט השני של רן ליאור ויבהיר כיצד ליאור פועל לפי הכשלים הבסיסיים בתחום החדשות הטלוויזיוניות.
| 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
