האדם האחראי על הצבא הוא שר הביטחון.
שר ביטחון זה הגיע לתפקידו לאחר שהסתיר את עמדותיו במערכת הבחירות במפלגה שלו.
שר ביטחון זה תומך בצעדי ענישה קולקטיביים על גבול הפשעים כנגד האנושות בעזה.
אז למה מישהו מתפלא על הקורה בסוגיית עיר הבה"דים.
הוא לא מאמין בהגינות ציבורית ואחראיות כלפי האזרחים, לכן התכניות אושרו ללא יכולת לשום אזרח להתנגד באמצעות טריקים תכנוניים שרק לצבא מותר להשתמש בהם.
הוא לא מאמין במינהל תקין, בהתייעצות, בבדיקות, בבריאות האזרחים ובדאגה להם, אז למה שימתין לבדיקות שעורך משרד הבריאות בקשר להקמת עיר הבה"דים קרוב כל כך למפעלים מסוכנים.
הוא לא מאמין במינהל תקין, אז קודם עושים, ואח"כ אם יימצא שלא בריא להיות שם, "יבטלו" את הפרוייקט. הקריצה ידועה לכולנו.
הוא לא מאמין בדמוקרטיה ובשלטון החוק, אז למה שימתין לדיון בבית המשפט בסוגייה זו? הוא לא. הוא מתחיל לפעול למרות שהענין תלוי ועומד בבית המשפט. השופטת התפלאה כי היא חשבה שצה"ל יחכה עם העבודות עד לדיון, אבל צה"ל לא חיכה. אז היא הוציאה לצבא צו מניעה. מי ששכח, צה"ל הוא זה שפנה לבג"צ בנוגע לועדת וינוגרד.
הוא לא מאמין בדיון ציבורי כערך, לכן ניסה להשתיק את הנושא והתחיל את העבודות יום לפני התכנון כדי למנוע מפעילים ירוקים להפגין ביום העבודה הראשון.
אבל, הגרוע מכל, הוא טיפש. לכן, כל התכנון הגאוני של להתחיל יום קודם התפוצץ בפנים. הוא גם לא הצליח להתחיל יום קודם, גם הדיון הציבורי התעצם בעקבות הצעד הזה, גם ננזף על ידי בית המשפט.
אם כך הוא מתכנן את עיר הבה"דים, אללי מה יקרה במלחמה הבאה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
