חרונולוגיה חסרת חשיבות

דוח מבקר המדינה אתמול התייחס למינוי קרובי משפחה ומקורבים בשירות הציבורי. רצוי להעיר על כך כמה הערות.

1. צריך להפריד בין מינוי שנעשה על ידי פוליטיקאים שממנה מקורבים לו ואנשי שלומו לבין מינויים אחרים של קרובים בשירות הציבורי והחצי ציבורי. אם פואד ממנה מקורבים כדי לחזק את כוחו במרכז המפלגה זה חמור. אם אב דואג לבנו שיעבוד איתו בנמל אשדוד זה פחות חמור.

2. מינוי בני משפחה במוסדות חצי ציבוריים הוא בעיה, אבל חומרתה אינה גדולה. שוב, נמל אשדוד (אליו התייחס גבי גזית בתכניתו הבוקר) הוא מקום בו המון בני משפחה עובדים יחד. אבל, יש לכך מספר סיבות. אשדוד לא הייתה יישוב גדול כל כך ולכן כוח העבודה שאינו קרובי משפחה אינו גדול. העבודה אינה עבודה נחשקת וההכנסות בה בתחילה אינן גבוהות במיוחד. אבל הדבר שמקטין את הבעיה הוא אחד מיסודות הכלכלה.

3. ישנו שוק עבודה בישראל שמורכב ממספר גורמים. ישנו שוק פרטי בו יש מקצועות חופשיים כמו עו"ד, רו"ח וכו' וישנו השוק הציבורי בו ישנם עבודות כמו סבל בנמל. בשוק החופשי אין שום בעיה לקדם מקורבים. כך, בן של עו"ד יודע יפה שהוא יוכל להשתלב במשרד של אביו - תופעה הקיימת גם בשירות המשפטי של המדינה ע"ע משפחת חשין. בן של רו"ח מצופה להמשיך את העסק של אביו. כך גם בכל מפעל פרטי. אולם, מי שלא הגיע לשוק הפרטי לא יוכל להוריש את מקצועו לבנוו אחריו. כך לפחות מבחינת מבקר המדינה. אולם מדוע לא? מילא, אם המקצועות היו נחשקים, אבל מדוע שמקצועות כמו פועל בנמל לא יוכל לעבור לבן אם הוא רוצה בכך? מדוע להפלות את העובדים המקצועיים בשירות החצי ציבורי, שגם כך מעמדם ההתחלתי נמוך מאלה העובדים בשוק הציבורי? הרי יש כאן כשל שוק מובהק שמונע תחרות חופשית מלכתחילה. אם גם בשוק החופשי והפרטי אסור היה להעדיף מקורבים אפשר היה לטעון שהעדפת בני משפחה בשוק הציבורי אינו תקין, אבל כשזהו אינו המצב, איזו הצדקה יש לכך. יתר על כן, העובדים במקומות כמו נמלים וכדומה מלכתחילה מגיעים מאוכלוסייה פחות חזקה ביחס לעובדים בשוק הפרטי, ועל כן למנוע מהם לדאוג להשתלבות ילדיהם בשוק העבודה רק יחריף את הקיפוח.

וללא קשר, הדמוקטטור הגדול שוב הוכיח את עצמו, בהתייחסו בהערכה לעבריינים מהשטחים. אין חדש תחת השמש.