החלטנו שנינו לקחת אותה איתנו לטיול. היה באמת טיול יפה. ההרים מאוד ירוקים כיום, בכלל החורף בהרים כאן בסביבה יפיפה. נזכרנו בערגה בדוד המלך שגם הוא הלך ממש כאן לפני אלפיים שנה. אכן זכותנו על הארץ מובנת מאליה. גם לא פחדנו מהערבים באזור. הם לא מסוכנים. הם בדרך כלל בעוצר, או בסגר או בכתר. ואם אין את אחד מאלה, אז יש את המחסומים שדואגים למשטר אותם כך שלא יהוו סכנה לטיול היפה שהחלטנו לצאת אליו. לכיבושנו את הארץ ברגלינו, כפי שעשו אבותינו אברהם, יצחק ויעקוב. כמוהם גם אנחנו מלח הארץ. מגיע לנו הכל. בייחוד כשאנחנו בסיירת המובחרת ביותר. אז לקחנו את עוזית ויצאנו לטייל. בהרי חברון. סתם ככה. אין ספק, הממשלה אחראית על כך שלא חזרנו מהטיול. הממשלה צריכה לדאוג ששום ערבי לא יוכל לצאת מביתו אף פעם. אלא אם כן יחכה לו טיל בחוץ.
נמצאים איתנו כאן שני הורים שכ(ק)ולים כדי לדון בשחרור מחבלים עם דם על הידיים.
אב 1: אסור לשחרר אף מחבל, זה מסוכן לכולנו, הם רצחו, הם רוצחים, הם ירצחו.
אם 1: אבל, אם אתה טוען בשם הביטחון, הרי אתה יודע, למרות שהם יושבים בכלא עדיין יש פיגועים, אז מה טעם להשאיר אותו בכלא? עדיף כבר לשחרר אותו כדי שאפשר יהיה להשתחרר ממנו בעולם הזה.
אב 1: את צודקת, הבעיה שיש להם יותר מדי חירות בכלא. צריך לדאוג שבכלא הם ישבו בכלוב קטן, בלי לראות אור יום ולדאוג לכך שכל מה שהם יאכלו זה פריכיות אורז.
אם 1: אם היה אפשר לעשות את מה שאתה אומר, בדגש על פריכיות האורז, ולהחזיק אותם בתנאים האלה בכלא, הייתי מסכימה איתך במאה אחוז. אבל כיוון שאי אפשר, אז עדיף לשחרר אותם כדי שהם יוכלו לצאת מביתם ואז יחכה להם טיל בחוץ.
אני קיבלתי תעודה כסופה. ואני קיבלתי תעודת זהב. אני קיבלתי חצי זהב וחצי כסופה כי באמצע השירות נפצעתי ואז העבירו אותי מקרבי לחצי קרבי, לתומך. אני קיבלתי סתם ארד ואני די מבואס בגלל זה. כי בעצם, אני שמעתי את אותו ערבי ששיחררנו מהכלא בלי דם על הידיים מדבר, אני שמעתי אותו אומר את מה שצריך. אז אני דאגתי שיעלו מטוס לאוויר וידאגו לכך שבפעם הבאה שהוא ייצא מהבית יחכה לו טיל. וככה קרה. בגללי חיכה לו טיל. ובכל זאת אני מקבל רק תעודת שחרור בצבא ארד, כי כל מה שעשיתי היה להאזין. אני חושב שזה ממש לא הוגן שקיבלתי רק ארד אחרי שדאגתי שהערבי הזה כשהוא יצא מהבית יחכה לו טיל בחוץ.
החלטנו שנינו לצאת לטיול. היה באמת טיול יפה. ההרים מאוד ירוקים כיום, בכלל החורף בהרים כאן בסביבה יפיפה. אמנם קר מאוד בימים האלה בהרים שלנו, אבל האוויר כל כך נקי שזה תענוג. בכלל גם הארזים בתקופה הזאת של כריסמס מאוד יפים. הם ירוקים כל כך. בכלל, עצי אשוח לדעתנו היו בהתחלה עצי ארז. עץ הארז הוא עץ חשוב. נזכרזנו בערגה איך בתקופה של דוד המלך ובטח אצל הבן שלו שלמה, היה שיתוף פעולה יפה בינינו כאן בלבנון לבין היהודים. שלחנו להם עצים כדי שיבנו את בית המקדש שלהם. היה שיתוף פעולה באמת יפה. העצים הירוקים, והכמעט שלג מזכירים לנו את אותם ימים יפים של שיתוף פעולה. אבל לנו זה מאוד מסוכן לטייל כאן באזור. כי אנחנו למשל התפוצצנו ומתנו במהלך הטיול. כי כרגע אין זכר לשיתוף הפעולה בינינו לבין היהודים. כרגע יש את פצצות המצרר שממשיכות להרוג בנו, ולא מאפשרות לנו לצאת לטיולים. כי ככה זה היהודים כיום, גם שנתיים אחרי שהם יצאו מפה, הם דואגים שעדיין הערבי בלבנון כל פעם שהוא יוצא מהבית הוא עלול להיתקל באיזה טיל או פצצה שתהרוג אותו בחוץ.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
