לכבוד השנה החדשה, וכחלק מעשיית הסדר שאנשים יבינו כאן מי נגד מי, אני מביא ראיון שכתב כותב שורות אלה בין שתי הדמויות הראשיות שכותבות אצלו בבלוג. מאז הצטרף עוד איזה בלוג או שניים שלו. אז הנה הראיון שוב להנאתכן.
בעקבות גל הראיונות שעובר על הבלוגוספירה, החלטתי גם אני לתרום את חלקי לעוגה הצנועה.
בחרתי בלוגרית מעניינת במיוחד והחלטתי לראין אותה.
פ: שלום לך גלוריה האפי.
גה: שלום לך פינחסה.
פ: אני מאוד שמח שהסכמת להתראיין אצלי. מזה זמן רב שאני רוצה לראיין אותך.
גה: תודה, גם אני חושבת שאני מעניינת במיוחד.
פ: בפוסטים שלך ניכרת השקעה, ועם זאת הם נראים חסרי מאמץ. כיצד את עושה זאת?
גה: שאלה מצויינת. ובכן, אני לרוב כותבת בין הטיפול בילדים ואחרי הספונג'ה. בשעות האלה, יותר נכון דקות מעטות שיש לי, אדי האקונומיקה חזקים כל כך, ועושים לראש שלי כל כך טוב, שהכתיבה פשוט יוצאת ממני חופשית. אני הופכת לכלי בשביל הפוסט. זה כאילו הפוסט נכנס דרכי ויוצא ממני לחלל הבלוגוספירה, בלי שליטה בכלל. זה נכנס ממני ויוצא ממני. נכנס ממני ויוצא ממני. אני מרגישה כאילו אני והעולם חד אנחנו, ואני רק רוצה לתת לתת לתת. וככה יוצאים לי הפוסטים.
פ: את מתארת את זה כמתת טבע?
גה: בדיוק כך, בדיוק כך, פינחסה.
פ: בעיקר מעניין אותי הכרונולוג שאת מקפידה לעדכן מדי בוקר ומדי ערב. מאיפה את מוצאת את הכוח וההתמדה לעשות זאת?
גה: ובכן, סבא עליו השלום נהג להרביץ בנו תורה. הוא הרביץ בנו גם דברים אחרים, אבל אולי לא כדאי לספר הכל. אתה יודע, חל על זה חוק ההתישנות, אבל בכל זאת הצלקות עדיין כואבות. הוא היה מגיע כשאימא לא היתה נמצאת
פ: גלוריה, אני חושב שאת קצת מאבדת כיוון כאן. שאלתי מאיפה את מוצאת כוחות להתמיד עם הכרונולוג.
גה: אה, התמדה. תשמע, אני אישה ברוכת כשרונות, אבל אני יודעת שאם את לא יושבת על התחת, משקיעה, ונותנת את כל מה שיש לך לגבר שלך, אז אין לך שום סיכוי במדינה הזאת, בעצם בכדור הזה, להתקדם לאן שהוא. את חייבת להתמיד. ומההתמדה הזאת, לתת את הטוב ביותר לגבר שלי, לא משנה מה הוא מבקש, כמה זה מוזר, לא קונבנציונאלי או אפילו כואב. צריך להתמיד ולתת לו את הטוב ביותר. וזאתי ההתמדה שהביאה אותי לאן שאני היום.
פ: אבל מה זה קשור לכרונולוג?
גה: אה, כשאתה אומר את זה ככה זה באמת לא קשור. אבל אני חייבת הכל לגבר שלי, כי מאחורי כל אישה מצליחה עומד גבר עם המון המון כסף. ושארם. גם המון שארם יש לגבר שלי. יש לו עוד משהו המון המון. המון. אהח, הגבר שלי. איזה בעל יש לי. אהח. חבל נורא שהוא עשה לי כל כך הרבה ילדים, ושאני רוב הזמן יושבת בבית ועושה ספונג'ה.
פ: אבל סיכמנו שמהאדים של האקונומיקה יוצאים הפוסטים שלך.
גה: כן, בייחוד השירה.
פ: בואי נדבר קצת על השירה שלך באמת.
גה: למה קצת? אי אפשר לדבר הרבה? מה, אנחנו מוגבלים בזמן?
פ: אנחנו לא מוגבלים בזמן,
גה: למי אתה קורא מוגבלת, יא מפגר.
פ: מצטער, לא קראתי לאף אחת מפגרת.
גה: אה, סליחה. היו לי הבזקים של סבא שלי שוב עם החגורה.
פ: גלוריה, בואי ננסה להתמקד ונחזור לשירה שלך.
גה: בשימחה, כן שירה.
פ: מאיפה את שואבת את ההשראה לשירה שלך.
גה: בעיקר מאולימפיה. היא המקור של השירה שלי. היא וחוויות היומיום, כמובן.
פ: כן, את זה אפשר לראות בכל שיריך. באמת רציתי לשאול אותך, יש שיר שאת אוהבת במיוחד שכתבת?
גה: גם רציתי להגיד שפנו אליי הרבה הוצאות ספרים ושאלו האם אני אהיה מוכנה לפרסם את קובץ שיריי.
פ: את באמת צריכה לדעתי. זה בטוח יהיה רב מכר!
גה: הו, תודה. תודה. אני באמת מחפשת עורכת ספרותית טובה שתעזור לי לזה. אולי אתה מכיר?
פ: לא, לצערי לא. אבל בכל זאת, גלוריה, איזה שיר את אוהבת במיוחד.
גה: תשמע זה קשה. כל כך קשה. זה כמו לשאול איזה מהבעלים שלך את אוהבת במיוחד.
פ: אבל רגע, מה, כמה בעלים היו לך כבר?
גה: זה לא עניינך עם כמה גברים הזדיינתי.
פ: זה לא מה ששאלתי. אני פשוט, אמרת שלבחור את השיר האהוב זה כמו לבחור את הבעל האהוב.
גה: נכון.
פ: הבעל האהוב הוא לא זה שאת חיה איתו עכשיו?
גה: נו, אתה מבין כמה זה קשה?!
פ: לא, כי זה די לא מובן.
גה: רואים שמעולם לא חיית עם יותר מבעל אחד בו זמנית.
פ: אני לא מבין גלוריה. אבל, אולי כדאי שנשנה כיוון.
גה: נשנה, שינוי זה טוב. אני הצבעתי לשינוי. צריך חץ חילוני בכנסת. פם פם פם.
פ: גלוריה, שינוי וחץ זו לא אותה מפלגה.
גה: אה, אני יודעת. לכן שמתי פתק אחד של אלה ואחד של אלה כשהצבעתי.
פ: שמת שני פתקים במעטפה?
גה: בטח. היה מקום לעוד, אבל החלטתי ששניים זה מספיק. נותנים כאלה מעטפות רחבות, אז למה לא?
פ: בכל זאת גלוריה, לפני סיום.
גה: מה כבר נגמר?
פ: כן, הזמן עובר מהר כשנהנים.
גה: דבר בשם עצמך.
פ: כן, גלוריה, בכל זאת אולי שיר אהוב?
גה: זהו שיר ישן על חוניטה וחואן, ש
פ: לא, שלך.
גה: אה, תן לי עוד קצת זמן לחשוב על זה.
פ: טוב. גם שמעתי שאת חושבת להתחיל לכתוב קצת פרוזה.
גה: פרוזאק זה מעולה, לפעמים בעלי נותן לי קצת פרוזאק. עושה לי טוב לנשמה, ואז אני עושה לו טוב ו
פ: טוב, כן, זה אולי יותר מדי פירוט בשבלנו.
גה: פירות זה גם מעולה. זה מאוד בריא. לפעמים בעלי מביא לי גם פירות. אני מאוד אוהבת גזר גמדי.
פ: אבל גזר גמדי זה לא פרי.
גה: ותהיה לי בריא. זה מה שבעלי אומר לי. הוא מביא לי גזר גמדי בעיקר כשהילדים לא נמצאים.
פ: אהם, כן. גלוריה, שמעתי שאת רוצה לכתוב קצת ספרות.
גה: כן,
פ: מי בעיקר השפיע עליך כאן.
גה: טוב, תשמע, ברור שסבסטיאן, יאיר לפיד ומוזטל.
פ: כן, שמעתי שאפילו פתחת בלוג לכבודם.
גה: כן, אני וכמה חברות פתחנו בלוג לכבודן. הוא לא מאוד מצליח, אבל עוד איזה שלוק או שניים מהאקונומיקה, ואני אחזור לכתוב שם.
פ: כן, זה באמת רעיון נאצל.
גה: תודה, אתה גם מוזמן לתרום שם.
פ: אני אשתדל. אבל חוץ מהם, אולי מישהו נוסף שהשפיע עלייך?
גה: תשמע, קפקא הוא גדול.
פ: אוה, באמת, גם אצלי הוא היה פה פעם בכותרת.
גה: כן, תשמע, קראתי את היומנים שלו. נפלא, נפלא. ברור שזה לא טוב כמו הבלוג שלי, אבל הוא יכול ללהמשיך לנסות.
פ: כן, היומנים של קפקא עלולים להיות עסק קצת משעמם.
גה: כן, גם לדעתי, אבל הסיפורים שלו נפלאים.
פ: טוב, גלוריה אני חושב שזממנו עומד להסתים.
גה: אתה יודע, אתה יכול להגיד לגמור.
פ: לגמור.
גה: היה לך טוב?
פ: בהחלט, ולך?
גה: ידעתי גברים טובים ממך.
פ: תודה לך גלוריה האפי.
גה: תבוא כל יום, כמה פעמים ביום, אתה מוזמן. אני בטוחה שלבעלי לא יהיה איכפת. יש לי שעה בין הספונג'ה לבין זה שהילדים מגיעים מהגן, שהאקונומיקה בשיא השפעתה, אז הכי כדאי שתבוא. אני יודעת שאני באה אז כמה פעמים כל יום. וזה מה שבאמת מביא לי את ההשראה.
פ: תודה לך גלוריה על השיתוף הזה.
גה: שמחתי.
פ: גם אני. וחג שמח.
גה: חג פסח שמח וכשר לך ולכל בית ישראל ואימרו אמן.
פ: אני התכוונתי דווקא לאחד באפריל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
