חרונולוגיה חסרת חשיבות

אני רוצה גם, ואולי הגיע הזמן שאעשה זאת. כך אפתור את הלחצים האיומים שאני נמצא בהם בזמן האחרון. איך אתה לא שם? הן כולן שואלות אותי. מה, עוד לא הצטרפת? מטיחים כנגדי מימין ומשמאל.

בתחילה עוד השתמשתי בתירוץ השחוק, אני מחכה לרשת הבאה, אני מחכה לרשת הבאה, אליה אני בטוח אצטרף, אבל כרגע, אל פייסבוק, זה לא מתאים, אני אף פעם לא הייתי טרנדי, תמיד הגעתי באיחור. אז לא, לא תודה, לא תודה, לרשת הבאה, לרשת הבאה.

אפילו לפה, כן כן, לאתר מצליח זה הגעתי מאוחר מדי, איני מאצולת 4 הספרות, שייך לחלק מההמון של 5 ספרות במספר הבלוג. נכון, היום זה נראה מרשים, כשרוב הבלוגרים הם בעלי 6 ספרות. אבל איך קינאתי באלה שהיו להם 4 ספרות בבלוג, שלא נדבר על פחות מזה במספר הבלוג. גם לפה הגעתי לאיחור.

ולא, לפייסבוק לא התחברתי. אולי אקים לי רשת חברתית של עצמי. רק אני אהיה חבר בה. אני אשים בה את כל התמונות שלי שאני רק ארצה, ורק אני אוכל לראות אותן. אני אוכל גם סוף סוף להמציא לי כל מיני חברים דמיוניים ולהוסיף אותם. רשת של חברים דמיוניים שלי. אולי הגיע הזמן לנצל את ההזדמנות. אני אשים את גלוריה האפי כחברה שלי ברשת הדמיונית הזאת שלי. וגם הכרונולוג יזכה למקום של כבוד וכל השאר גם. קפקא גם הוא יככב שם, ובכלל גם h&d יקבלו שם מקום. בכלל, אני אהיה שם החבר של עצמי ורק אני ועצמי נהיה ברשת.

אני אקים כל מיני קבוצות מטרה מה זה מגניבות כמו עצרו את הקוברות הירוקות או לחלופין השמיטו את בן משמות משפחותיכם, נראית לי רשימה מה זה מגניבה. תחשבו, זה מה זה יקצר את שמות המשפחה של כל מיני אנשים. אני אקים קבוצות מאורגנות כמו למשל גם לי יש יותר מחמישה בלוגים שאני מפעיל באופן קבוע או לחלופין גם אני זוכר שאני לא זוכר וגם תמיד נזכור שהיום אינו אתמול. כל מיני קבוצות חשובות שכאלה. עם מטרות מרכזיות.

מובן שהרשת שלי  תגדל במהירות אקספוננציאלית. כל יום יהיה בה כמות זהה של חברים וכידוע זהות היא זהות היא זהות והיא מתרבה וגדלה ומשתנה כל הזמן, ואי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה. ומתישהו אני אתחיל לשנוא את חבריי לרשת החברתית, שהם כזכור יהיו רק אני, ואתחיל לכתוב כנגדם כתובות נאצה כגון כמה הם אידיוטים ושהם חייבים להשמין או חיבים לרזות ושנמאס לראות כל הזמן את אותם פרצופים ושחייבים להשתנות, לחדש, להתרגש, רפי, ואתחיל לפלג ולאחד, להאיץ שנאות ולהאיץ חלקיקים, אדרוש מחברים אחרים ברשת לעזוב אותה לאלתר או לשתוק לנצח או לדבר עכשיו. כן, מתישהו הרשת באמת תהפוך לחור שחור שאבלע לתוכה את הכל וגם אבלע לתוכה לגמרי.

מתישהו הרשת החברתית שלי, שתהיה רק שלי ושרק אני אהיה חבר בה, תגדל עליי, תצמח ממני, תעטוף אותי מכל הכיוונים שאשכח שאני קיים ואדע שהרשת היא הקיימת והיא חזקה ממני, יפה ממני, נערצה ממני, ואקדיש את כולי בשבילה, ואתן לה הכל.

הו הרשת, הרשת החברתית שלי. בשבילך אני קיים, ואפילו דג את לא מביאה לי.