לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

מעגלים חד כיוונים


זאת נראית כמו סצינה יומיומית. אם נניח שאחזור עכשיו, כבר ניסיתי את זה פעם בעבר. אני לא זוכר אם העברתי את זה לפה עומדת לה מכונית גרר ענקית. חוזר לאותו מקום בו חתול גרם ליל תאונה. אולי כן, אולי לא. אז זה היה קטוע הרבה יותר. על הגרר עומד אוטו. זה סיפור משונה התאונה שהחתול גרם לי. אז זה היה הרבה יותר קטוע. מלה מלה. מחשבה מחשבה. מבע מבע משפטמשפט. אבל הזמן לא מתאים. המקום גם לא מתאים. נניח הייתי חוזר, ועכשיו הייתי דורס חתול. עכשיו זה משפט משפט. יותר מסודר. פחות מסודר. חסר כל סדר. זה היהמעגלי לגמרי. ולמה בעצם שזאת לא תהיה סצינה יומיומית לגמרי. מדוע אנימשום מה צריך לחשוב שמשהו כאן לא הגיוני. לדרוס חתול כנקמה על חתול שגרם לי לתאונה לפני הרבה שנים. אין כמעט קשר. הרעיון הוא שלא יהיה קשר. לערבב. משום מה זה מתחבר עם מחשבות מקצועיות. אולי זאת המוזיקה שנתנה לכל זה השראה. נגמרה מזמן המוזיקה. רק אני חשבתי שאולי אלה גנבים. מעגלים. מעגלים. צריך לחזור למקום שדרסתי את החתול. אולי אלה גנבים שגונבים את האוטו ורק נראים כמו גרר. אבל רציתי אז לשבור. לקחתי ארבעה דברים וערבבתי אותם. בנאלי. זה  מתחבר גם למחשבות המקצועיות כי כבר אז די נמאס לי מכל הסיפורים האלה. גם עכשיו אני רואה אוטו גרר באמצע הלילה ברחוב סואן ובונה סביבו סיפור על גניבת מכוניות מתוחכמת. יוצא לרחוב שפעם דרסתי בו חתול וחושב על לדרוס חתולים שוב. מעגלים. חוזרים, נסגרים, של מלים,מחשבות, מחשבות, מלים, יש הבדל? אפשר לשבור. אפשר לחלק. אפשר להפריד. אפשר לזרום.  יש טעם לזרום? לחתולים? לגנבים? למסעות ארוכים שצריך לעשות. צריך לעשות בגלל המעגלים, בגלל שצריך לחזור אחורה. לסגור מעגלים. זאת תקופה שצריך לסגור בה מעגלים. דנתי כל כך הרבה בחתולים. כל כך הרבה במעגלים. כל כך הרבה בסיפורים. כל כך הרבה בלסגור. כל כך הרבה. כל כך הרבה מלים. כל כך הרבה מחשבות. כל כך הרבה רסיסים. לא מפגזים. לא מנפילות. של מחשבות. אקראיות. שעולות, ויורדות, כשם שהם באות. הם הלכו. נגמרה המוזיקה די מזמן. המחשבות עדיין מרחפות. עוקצות כמו פרפר מרחפות כמו דבורה. או אולי להיפך. לא אפליג אל מחוזות הגזענות. גם לא אל מחוזות ההתעללות בבעלי חיים. הוא לא נעצר לשאול מה שלומי. הם לא באמת גנבו את המכוניות. אז למה הם התחילו לרדוף אחרי לאחר מכן, כשהם ראו שעליתי עליהם. למה המכונית שרדפה אחריי דפקה לי על חלוני ותקעה לי כדור בראש? האם בגלל שדרסתי חתול שדרס אותי לפני כמה שנים? או אולי בגלל שהבנתי שמכונית הגרר לא גוררת אוטו אלא גונבת אוטו? אותו? אותי? איזה סיום בנאלי.

נכתב על ידי , 28/4/2008 23:56   בקטגוריות כתבנו בשטח, מכתמים ומילים, משהו אישי, תרגילים בכתיבה חופשית, פסימי, עבודה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 20

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,146
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)