חרונולוגיה חסרת חשיבות

 ידענו שמהשבוע הזה לפחות בלתי מנוצחת אחת מתוך השלוש שנכנסו אליו תצטרך להפוך למנוצחת. גם שיערנו מי זאת תהיה. האופציות היו: פילדלפיה איגלס (החביבה עליי), הניו אינגלנד פטריוטס והניו יורק ג'טס ששיחקו אחת נגד השנייה.

המשחק בין הפטס לג'טס בא בשבוע של יריבות נמשכת במזרח ארצות הברית. כמה ימים אחרי שהרד סוקס חזרו מפיגור של שלוש אפס בסידרת הטוב משבעה כדי לנצח ארבע שלוש את הניו יורק ינקיס בחזרה הגדולה בהיסטוריה וגם בהסרת הקללה של בייב רות' מתחילת המאה העשרים, הג'טס נפגשו עם הפטריוטס הקבוצה של אזור בוסטון בפוטבול. והתוצאה היתה אותה תוצאה. היריבות היא באותו סדר גודל, למרות שהג'יאנטס נחשבים לקבוצה החשובה של העיר ניו יורק בפוטבול, אבל א. הם לא שווים הרבה כבר די הרבה זמן (הם אמנם הגיעו לסופרבול לא מזמן רק כדי להיות מושפלים על ידי הרייבנס) וב. הג'טס והפטריוטס משחקים באותו בית (אזור מזרח של הAFC) והג'יאנטס משחקים בNFC.

החלוקה לאזורים וליגות בספורט האמריקאי מוזרה למדי, רק דבר אחד יש שחוזר על עצמו. לרוב היא לפי מזרח ומערב ולא לפי צפון דרום, משהו שקשור כנראה באיזה נסיבות היסטוריות או משהו כזה. חלוקות צפון דרום כנראה לא פופולריות בעולם ובארה"ב. אולי קשור למעמד חברתי או גזע או משהו כזה.

הפטס ניצחו במשחק בין שתי קבוצות פוטבול שסביר שהן הטובות כיום בליגה. עם הגנות קשוחות שלא איפשרו נקודות במחצית השנייה. וחצי ראשון גם הוא קשוח. נגמר 13:7 לפטס, ששמרו על רצף של 21 נצחונות רצופים, ו18 נצחונות ליגה רצופים, שיא ליגה חדש. אז הפטריוטס עדיין עומדים, ומובילים במשחק וחצי על הג'טס בראשות הבית.

יש שמונה בתים בפוטבול, שמחולקים לשתי ליגות AFC וNFC, כרגע האמריקן (AFC) טובה יותר. כל ליגה מחולקת ל4 בתים. הקבוצות משחקות שני משחקים נגד קבוצה מהבית שלהם ועוד 10 משחקים נגד קבוצות אחרות. כיון שיש כ30 קבוצות נוצר מצב שקבוצות נפגשות האחת עם השנייה לעיתים נדירות, כך האיגלס שיחקו פעם אחרונה נגד קליבלנד בקליבלנד בשנת 2000. באותה שנה דונובן מקנאב מסר ארבע מסירות לטאצ'דאון. לעומתו, טרל אואנס לא שיחק מעולם בקליבלנד. ההבטחה היתה מבטיחה והאיגלס הבקיעו טאצ'דאון ראשון תוך 47 שניות ושני מהלכים. הם המשיכו לשלוט ברבע הראשון, אולם ככל שנקפו הרבעים המשחק הפך להיות שווה יותר.

ואז, הגיע הזמן ללמוד את אחד הלקחים שאפשר ללמוד מפוטבול, והוא המעז מנצח, והפחדן מפסיד.

המצב היה כזה. האיגלס הובילו בהפרש של 7 נקודות דקה לסיום. משום מה המאמן שלהם לא עצר את השעון. 7 נקודות זה טאצ' דאון (ששווה 6 נקודות) ושער משלים (ששווה נקודה). 30 שניות לסיום קליבלנד הבקיעו את הטאצ' דאון (6 נקודות) והאיגלס הובילו בנקודה. לאחר טאצ' דאון אפשר לבחור בין שער משלים של נקודה שאחוזי ההצלחה שלו נעים סביב 80 אחוזי הצלחה, או מה שנקרא לו כרגע כיבוש משלים שהוא ניסיון להיכנס שוב לאנזון דבר שייתן 2 נקודות (two points conversion). משום מה לא התקיים דיון. אחרי מהלך התקפה מצוין של קליבלנד הם צעדו כ60 יארד די בנחישות, עם הרבה טעויות של האיגלס, הם כבשו את הטאצ'דאון ומה יהיה המהלך הבא שלהם? באיצטדיון הביתי שלהם לאחר שהקהל מאחוריהם במאה אחוז וההגנה של האיגלס הוכיחה את עצמה כפריכה לאורך כל המשחק. השדרים של פוקס, ששידרו את המשחק והיו גרועים במיוחד, לקחו זאת כמובן מאליו שהם הולכים לשער משלים ולשוויון שיוביל להארכה.

הארכה אומרת מי שזוכה בנקודות ראשון מנצח. אכזרי מאוד, מאוד. לרוב הקבוצה הראשונה שזוכה בכדור מנצחת, וההחלטה מי מקבל ראשון את הכדור נקבעת על ידי הטלת מטבע. אכזריות זה שם המשחק. באיצטדיון הביתי אין שום סיבה לא ללכת לניסיון לקבל שתי נקודות ולנצח את המשחק. אלא אם כן אתה מאמן שמרני כמו המאמן של הקליבלנד בראונס. הם הלכו על שער משלים וקיבלו את הנקודה. הארכה.

האיגלס זכו בכדור ראשונים ולא הצליחו לזכות בנקודות. הגנת הקליבלנד עשו זאת. אבל ההתקפה של הקליבלנד נתקעה. ואז הוכחתי את עצמי כמאמן גדול. הראנינג באק של האיגלס נפצע (ראנינג באק הוא הטנק בפוטבול, זה שאמור לכבוש דרך האויב – לרוץ עם הכדור ולרמוס את האויב, בניגוד לוויד רסיבר שהוא המטוס שאמור להפציץ בעומק האויב כלומר הוא רץ והכדור מגיע אליו באויר) ולא ברור מאיפה תגיע ההתקפה. ובכן, כן ברור. לי היה ברור. נותנים לדונובן מקנאב, הקווטר באק של האיגלס (קווטר באק הוא כזכור הגנרל שמנהל את ההתקפה), לשחק בדומה לראנינג באק. דונובן רץ ל29 יארד (המגרש כולו הוא 100 יארד) והגיע מרחק של 20 יארד מטווח שער שדה. שער שדה אפשר להבקיע ממרחק של 40 יארד מאזור האויב. ואכן, הסוף האכזרי הגיע לקליבלנד, הם הפסידו משער שדה. האיגלס נשארו בלתי מנוצחים ובלתי משכנעים.

כרגע הפטריוטס הם הכי טובים, והג'טס בעקבותיהם. לא נראה שיש קבוצה שתאיים על שליטת הבית המזרחי של הAFC על הליגה. בבית המזרחי של הNFC האיגלס עלו לשני משחקים בהובלה על הג'יאנטס שהפסידו לדטריוט (הקבוצה המפתיעה בליגה).

השאר היה די מוזר ותמוה שקבוצות שונות ומשונות קורעות את הצורה לקבוצות אחרות בלי שום הסבר נראה לעין. ככה זה כשקבוצות שנפגשות פעם בכמה שנים נפגשות, קשה לדעת מה יקרה. למשל, המיאמי דולפינס שעוד לא ניצחו אף משחק העונה הביסו את הסנט לואיס ראמס, קבוצה בעלת מאזן של 4:1 נצחונות עד השבוע, וקבוצה גאה שחזק במאבק על הפלייאוף. זה היה בלתי צפוי, וזה מה שיפה בפוטבול.