ג'ון אלויי פרש כאחד הגדולים בהיסטוריה ב1998 אחרי שלקח שתי אליפויות במדי הדנבר ברונקוס.
הוא לא ניסה להמשיך לאליפות נוספת.
הגדולים יודעים לפרוש בשיא.
ג'רום בטיס פרש אחרי שהסטילרס לקחו היום (אתמול) את הסופרבול. ג'רום הודיע על כך עוד במעמד הענקת הגביע לקבוצתו. הוא הודיע על כך בעצם מתחילת העונה.
בטיס הוא אולי הסיפור של הסטילרס, אבל לא בטוח. כי התפקיד שלו השנה בקבוצה היה כפול, ואמור היה להיות משני. הרץ הראשון של הסטילרס היה אמור להיות השנה דיוס סטיילי שהובא שנה שעברה מהאיגלס. השני היה אמור להיות פרקר והשלישי היה אמור להיות בטיס. סטיילי נפצע, האוטובוס הוזז למקום השני ומילא אותו בהצלחה. אולם תפקידו החשוב היה לחנוך את פרקר. מי שראה את הסופרבול ראה את הקטע בו מסביר האוטובוס לפרקר איך לרוץ טוב יותר במהלך המחצית. עצה זו לא היתה זו שהובילה לריצה של פרקר לטצ'דאון במהלך השני של הרבע השלישי, אולם היא תרמה לפרקר. בכלל, החסות של ג'רום על פרקר מאוד עזרה לפרקר להגיע לעונת שיא.
בתחילת השידור ציינו הכתבים שג'רום ופורטר הסיטו את האש מביג בן ומפרקר. הרעיון היה שהוותיקים ינהלו את הקמפיין בתקשורת ויאפשרו לצעירים להתרכז בהכנות למשחק. לגבי ביג בן זה לא ממש עזר. משחק מזעזע במיוחד שלו בסופרבול. משחק שאת הסטטיסטיקה שלו הוא לא ירצה לזכור. אבל את קבלת ההחלטות כן.
ועכשיו, מילה לליאופרד. גם אני חשבתי שמייק קוהאר המאמן של הסטילרס הוא אחד המאמנים השמרניים שיש בליגה. אולי שני רק למייק שאנאהן מדנבר. אולם אתמול הוא הוכיח יצירתיות ואומץ לאורך המחצית השנייה כולה. הוא ראה שקבוצתו משחקת רע מאוד, שהשחקן המרכזי שלו, הQB, לא מתפקד, ולכן הוא הוציא את המשחק מידיו. המהלך השני היה מתוכנן לריצה עם שלושה WR, דבר שהפתיע את הסיהוקס בצורה מושלמת. הריברס של היינס וארד הביא להם את הפירסט דאון השני שלהם במשחק. המסירה של רנדל אל אל היינס וורד כשרות'ליסברגר חוסם מגן של סיאטל היא זו שהובילה לניצחון. כך גם הריצה של רות'ליסברגר לTD הראשון, המהלכים הגדולים שלו ברבע האחרון שהשיגו את מריחת הזמן לניצחון. כל אלה מהלכים של מאמן שאינו שמרן, שמעז לקחת סיכונים. המשחק היום הוכיח שקאוהר הוא מאמן גדול. אם עד היום בפליאוף הוא הראה שהוא יודע להכין את הקבוצות שלו יותר טוב מהיריבותת (כך היה השנה), הלילה הוא הוכיח שגם כשההכנה לא עובדת, עם העזה אפשר לנצח.
ועם קצת או הרבה עזרה מהשופטים. הם עזרו לסטילרס. אין ספק. הם עזרו להם, כי הסטילרס עוזרים לעצמם. כי הקהל של הסטילרס הוא זה שמתייצב למשחקי הליגה שלהם בפנטיות שבסיאטל יכולים רק לחלום עליה. אולי יש רק קהל אחד דומה לזה של הסטילרס, זה של האוקלנד ריידרס. שני הקהלים האלה (טוב אולי גם של הפאקרס) הם הקהלים הפנטיים בליגה. וקהל שווה הרבה. מי שלא מבין את זה, שיסתכל אתמול על המשחק.
אבל גם הולמגרן אחראי להפסד. ניהול משחק מזעזע שלו בסיומות המחצית הוביל להפסד. זה לא אמור לקרות להולמגרן. ברבע השני אמנם כנראה שגזלו ממנו TD, איש לא מדבר על זה שסטיבנס קלט כדור עם רגל אחת במגרש ואז חצה את קו השער כשהכדור בידו, כלומר TD ואפילו לא בדקו זאת, ובכל זאת, הסיהוקס כמעט עשו זאת. הם כל הזמן כמעט עשו זאת. כמעט הבקיעו, וכמעט עשו מהלכים גדולים וכמעט וכמעט.
והסטילרס עם משחק גרוע שלהם ניצחו.
אני אוהד הAFC. כבר שנים עושה רושם, הם יותר קשוחים, הם משחקים פוטבול חזק יותר, הבסיס שלהם הוא ריצה ואז מסירות. מאז דנבר הAFC שולטים בליגה ללא עוררין. המקום הששי שם עושה רושם טוב יותר מהמקום הראשון בNFC. אמרתי זאת לאורך כל העונה. אתמול זה הוכח. בגדול. משחק גרוע של הAFC וטוב של הNFC ובכל זאת הAFC מנצחים.
אז ג'רום גמר את הקריירה עם טבעת, עם מקום בטוח בהיכל התהילה, עם קבוצה עם מסורת שנשארת אחריו, קבוצה מסוכנת שנשארת אחריו, עם QB צעיר ומבטיח, עם שני רצים אחוריים מצוינים (דיוס יחזור השנה כרץ שני אחרי פרקר) עם הגנה שקאוהר בונה כבר שנים ומביאה להישגים כבר שנים. יש מסורת בסטילרס. יש מסורת בAFC. לעומת זאת בNFC, נו נחכה נראה מה יקרה עם הקבוצות המפוארות שם.
הטובים ניצחו, המשחק היה לא משהו בכלל, השופטים היו דפוקים. אני יצאתי שמח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
