חרונולוגיה חסרת חשיבות

שעת ההליכה הלילית שלי, ראיתי ליד פח האשפה, בקבוק יין חצי ריק. מייד קיללתי את עצמי על השליליות שלי. מדוע חצי ריק? הנה, יש כאן מעשה יפה. מישהו השאיר בקבוק יין חצי מלא לאלכוהוליסט השכונתי, כדי שזה יוכל לשתות כאוות נפשו. ואפילו כשיגמור את הבקבוק יוכל לקבל את דמי הפיקדון עליו, וכל מה שאתה מסוגל לראות זה בקבוק יין חצי ריק? למה אתה תמיד חייב להתמקד על חצי הבקבוק הריק? למה?

כך, המשכתי לקלל חרש, אך לא לזמן רב שכן כמעט נתקלתי בעבדקן גדל גוף שהוציא לטיול את כלבו הננסי. הבחור מדי פעם האיץ בכלבו ספק בליטוף עם רגלו למעשה בבעיטה בכלב, כדי שזה יעמוד בקצב של בעליו המגודל.

לא יכולתי להמשיך לחשוב על גברים מגודלים ומגודלי זקן וכלבי הכיס הננסיים שלהם, שכן כנגד גלגל מכונית, על המדרכה עמד לו בקבוק נוסף. בקבוק שתייה של ילדים. ילדות, יותר נכון. בקבוק וורוד עם ציור של הלו קיטי עליו, ומכסה ורוד לגמרי. ואני חשבתי. לעזאזל. באיזה עולם אנחנו חיים, שהורה יכול להיות כל כך לא אחראי ולהשאיר בקבוק וורוד עם הלו קיטי ומכסה ורוד ליד מכוניתו. כיצד תישן הילדה בלי הבקבוק? איך יתנהל העולם בבוקר כשתגלה שהבקבוק עדיין לא שם? איך אפשר להשאיר הלו קיטי ורודה בחוץ כל הלילה? איך?

המשכתי בדרכי, ושאר 57 הדקות בשעת ההליכה הלילית שלי היו נטולות אירועים.

כשהטייס הודיע שמיד נצא לדרך, רק בעיה אחת קטנה. מחמם המים החמים התקלקל וצריך להחליף אותו, איש מאיתנו לא חשב מה תהיינה התוצאות.

==========

בגן המשחקים המקומי מול בית הכלא

או אולי

בגן המשחקים מול בית הכלא המקומי

או אולי

בגן המשחקים המקומי מול בית הכלא המקומי

ומי אני שאדע מה כאן מקומי ומה מקומי כאן?

ואולי זה הגיוני לשים גן משחקים מול בית כלא,

ולא מקומי להגיד מה לשים מול מה.

בגן המשחקים המקומי מול בית הכלא המקומי,

והרי אין דבר שזהו אינו מקומו,

המשחקים קשים למדי. כלומר ממתכת.

טעות אחת קטנה, וסימן סגול יעטר את גופך.

גן המשחקים המקומי מול בית הכלא המקומי אינו סלחני.

ואולי גם בית הכלא המקומי אינו סלחני.

אין זה ממקומי להגיד משפט שכזה.

אך גם אני, איני סלחני

על סימן סגול, שנוצר

מטעות אחת קטנה.

בגן המשחקים המקומי

מול בית הכלא המקומי

במקום שאינו מקומי.

בטלוויזיה במוסך היה חידון. המשתתפת, שהיום יום הולדתה, נשאלה מי מבין שלושת הקוקו בשיער שייך לזנדיאה.

B אמרתי לעצמי בזמן שהיא הבהירה שהיא מעצבת שיער ולכן צריכה לדעת זאת. A היא ענתה בלי היסוס. היא קיבלה פרס, כי זה יום ההולדת שלה, אבל התשובה הנכונה אכן הייתה B.

נקרא לגיבורינו סטון. סטון הוא אדם צעיר, נמרץ, משכיל ודעתן. הוא גם מאוד קוסמופוליטי. כיאה למי שגר בעיר הקוסמפוליטית, ניו יורק. ניו יורק סיטי בשבילכם. כדי לבדלה מהמדינה הקרויה באותו השם. וסטון מכיר בכך שהרבה מאוד אנשים גרים בניו יורק. חלקם מקומיים, חלקם זרים. אולם בעיניו, כל הגרים בניו יורק העיר הם זרים. כיוון שכך, מן הראוי שכל הגרים בעיר יחליטו על גורלה של העיר. שכן, זרים זרים, אבל עדיין יש להם חלק בגורל העיר, יותר מכך, יש להם אחריות על העיר, ויש להם רצון להיות, לחיות, לתרום, ולחיות טוב בעיר. על כן, אפילו הזרים, כלומר הלא אמריקאיים, ראוי וכדאי שיצביעו בבחירות הקובעות את גורלה של העיר. סטון מוכן אפילו להעניק זכות בחירה לאותם זרים שהגיעו לעיר ולמדינה באופן לא חוקי, בגלל אותו ההיגיון, שהם רוצים בטובתה של העיר, שכן טובתה של העיר היא טובתם שלהם. סטון גם מבין שאמנם הם הגיעו לעיר באופן לא חוקי, אבל זוהי בעיה בירוקרטית זעירה, שכל מי שמבין שזוהי בעיה בירוקרטית זעירה, יסכים שזוהי אינה סיבה לא לתת לאנשים אלה הזכות להבציע בבחירות (המוניציפליות).

לסטון יש בעיה, שכן קשה לו להסביר מדוע לבחירות לעיריה צריך לאפשר לאנשים אלה להצביע ובבחירות למדינה, או לנשיאות אסור להם להצביע. הוא מתקשה להבין שעמדתו היא כזאת הנשענת על תפישת עולם קוסמופוליטית הרואה בכל המהגרים, חוקיים ולא חוקיים, חלק מהמערכת החברתית-הגלובלית בה אנחנו נמצאים. לכן, הוא גם מתקשה להבין את ההתנגדות לתת למהגרים חוקיים ולא חוקיים אלה זכות הצבעה. הוא אינו מבין שמתן זכות הצבעה למהגרים אלה מבוסס על תפישה קוסמופליטית היוצאת נגד מדינת הלאום, שכן מתן זכות בחירה זאת מערערת על זכותה של קהילה לקבוע את צביוניה על ידי קביעת כללים למי מותר להיכנס אליה.

אבל בסופו של דבר סטון הוא קוסמופוליטי, ולכן גם הוא מכיר בכך שהוא גר במערכת גלובלית, בה הגבולות בין המדינות נחלשו בגלל הכלכלה העולמית, ההגירה העולמית, ושלל תופעות נוספות. הגלובליות של המערכת בה הוא חי, לא מונעת מסטון להצהיר ש"כן, מעולם לא יצאתי מהעיר ניו יורק. בעצם, לא נכון. יצאתי, הייתי באפ סטייט ניו יורק, וגם ביקרתי בלוס אנג'לס." אבל מחוץ לשלוש נקודות אלה, האזרח הגלובלי סטון, לא רואה טעם לבקר, ודאי לא לחיות תקופה מסוימת. כן, סטון הוא קוסמופוליטי, ואם זה היה תלוי בו, הוא לא היה יוצא מעולם מגבולות ניו יורק סיטי.

המצחיק בסיפור הוא שסטון הוא בכלל מהברונקס.