חרונולוגיה חסרת חשיבות

בסיום הקטע, תובא הבהרה ביחס לכותרת שאינה קשורה לפוטבול, אלא לשינאה ולסנוביזם שקיימים אצל כולנו כשאנו ישנים מעט מדי.

אבל היה סופרבול הלילה.

במהלכו הופיע פרינס עם שירים חביבים עליי מאלבומו "גשם סגול". משום מה זה לא הסתדר לי. מדוע שהוא ישיר שירים בני עשרים שנה. אבל אז הבנתי. תור ההמתנה לכרטיס לסופרבול הוא משהו כמו 20 שנה. אלא אם כן יש לך מאות אלפי דולרים לקנות כרטיס. אם יש לך מאות אלפי דולרים לקנות כרטיס, סביר שאינך בגיל העשרים לחייך. לכן, מי שמופיע בסופרבול סביר ששכח מזמן איך נראה גיל שלושים וייתכן שגם ארבעים, לכן הגיוני לשיר שירים מלפני עשרים שנה.

חוץ מזה, היה גם משחק. אני כתבתי כאן לאורך כל העונה שמקום רביעי בA יותר טוב ממקום ראשון בN. רק קיוויתי שיהיו אלה הפאטריוטס שינצחו את שיקגו. היה אינדי במקום. נכון, המהלך הראשון עוד נתן תקווה. ונתן ואשר נתן תיקווה. אבל אחרי שאינדי עלו ליתרו 16:14 המשחק היה גמור וכולם ידעו את זה. מאותו רגע, המשחק היה משעמם למדי.

בואו נודה בזה, היא סופרבול גרוע. אחד העלובים שראינו. בייחוד בגלל שזה לא כוחות.

הנהלת הליגה צריכה לפעול. אולי לתת יתרון ביתיות לN בשנים הקרובות בסופרבול, אחרת באמת זה יהיה קצת עצוב.

אני לא הולך לעשות סטטיסטיקות. זה התפקיד של ליאופרד בדרך כלל. אבל ב10 שנים האחרונות, לדעתי הN זכו פעמיים והA שמונה. בואו נראה. טמפה ביי לקחו אליפות ואולי הראמס. חוץ מזה, היה פעמיים של דנבר, היה שלוש פעמים של פאטריוטס, היתה פעם אחת אתמול, הייתה עוד פעם אחת של הרייבנס (ששחטו את הג'יאנטס, נו מה, שאני לא אזכיר את זה?) והייתה עוד פעם אחת של הסטילרס. כן, זה יוצא משהו כמו 8:2. זה קצת מביך כשחושבים על הN. זה די מוזר, הרי הדראפט משותף לשתי הליגות. אז איך זה קורה, שלמרות דראפטים זהים, הקבוצות בA מראות כזו דומיננטיות לאורך שנים.

אז כן, אינדי היו פשוט יותר טובים. והמשחק היה גרוע, טוב, אבל לפחות הבנתי למה מביאים זמרים בני 50 ששרים שירים מלפני עשרים שנה.

(אגב, לפני שכולכן קופצות עליי על ענין ג'נט ג'קסון, כן אני זוכר).

אז היה זה חלום לא ריאלי שקבוצה מהN תזכה בסופרבול. זה לא קרה. למרות שהכל הלך לטובתם במהלך המשחק, כולל הגשם שאמור להפריע יותר לפייטון מאשר לזה עם השם של הכלב, רקסי.

אשר לענין החלום זה לא ריאלי. פשוט ביישוב צפוני יש בית ספר, נקרא לו ריאלי. זהו ביצפר ותיק עם שנים של שנים של חינוך למצוינות לסנוביזם. לא מזמן הוא ויתר על התלבושות האחידה שלו לטובת טישרטים עם סמל בית הספר. ואז התחיל עם מסעות פרסום. מילא מסעות פרסום. מסע הפרסום הנוכחי שלו הוא חלומות זה ריאלי. לא הייתי עושה מזה ענין לו בית הספר היה ממשיך לפרסם רק באותו יישוב צפוני. אבל לא, בית הספר מפרסם גם בכל מיני עיירות באזור, שבזמנו, אנשים מהם לא היו להן זכויות

להתקבל לאותו בית הספר. והיום, היום בית הספר האליטיסטי הזה מפרסם בכל מיני חורים שיד אדם נורמאלי לא דרכה שם שנים, ופתאום מפרסמים שם. ייאוש. אז לא, חלומות זה לא ריאלי.

זה החל כבר באמצע שנות השמונים. קבוצה שקראו לה שיקגו ברס. מה הם ידעו? בעיקר להגן. מייק דיטקה מאמן קשוח. המקרר ויליאם פרי, וסינגלטרי גם היה שם. וחוץ מזה? כלום. איש לא יודע מי היו שחקני ההתקפה של הברס בשנת 85. איש לא שמע, איש לא ידע. אבל הם היו אלופים. זוהי המסורת.

השינוי הוא כמובן אינדי. האם להשתנות ולהתחיל לאהוד אותם. הרי הם הפייבוריטיים. כאילו שזה שינה לי אי פעם. תמיד הייתי בעד האנדרדוג. לכן דנבר ניצחו מתישהו. אבל, אינדי, אולי זה משהו אחר. אין סיכוי בעולם. אני לא סובל את פייטון מאנינג. נכון, הוא יותר מוכשר מאחיו. אבל עדיין הוא ילד לבן מפונק, וכך גם נראית הקבוצה שלו. אני לא אוהב אותם. הקבוצה של פייטון היא קבוצה של כוכבים, היא קבוצה על עורכי דין עשירים ומפונקים.

אנחנו, אנשי הצווארון הכחול, יודעים את האמת. צריך להיות קשוח. צריך להיות מכוער. צריך לא לחשוב על יופי, אסתטיקה, ערכים. כל אלה הם בשביל אנשים עשירים ומפונקים. אנחנו בשביל להגיע לאנשהו, צריכים כל הזמן להתגונן. להתגונן ולהתגונן.

לכן, אני בעד שיקגו.

נחכה כמה שעות ונדע.

ליאופרד, שבכלל אמור היה לאהוד את דטרויט, סונט בי כבר שנים על ניו אינגלנד פאטריוטס. הוא אומר כל הזמן שהשנה, השנה, השנה, כך שנים הוא כבר אומר, השנה זאת השנה של אינדיאנפוליס קולטס. השנה זו השנה שלהן. לא של הפאטריוטס. בכלל, הפאטריוטס היא אנטי פוטבול מבחינתו. הו, ליאופרד.

שוב אנחנו מקבלים את מה שמגיע לנו. ניו אינגלנד נגד אינדיאנפוליס. בואו נודה בזה, זה הגמר הקלאסי של הA של השנים האחרונות, ואנו זכאים לו.

השבוע טעיתי ברוב ההימורים שלי. אבל לא הייתי לבד. בN לא היו הפתעות, וגם ניו אורלינס וגם שיקגו ניצחו. שיקגו ניצחו בקושי בהארכה. בעצם, גם הסיינטס ניצחו בקושי. היו משחקים טובים למדי. די מפתיע בהתחשב בN. המשחק של הסיינטס נגד האיגלס היה משחק איכותי נטול טעויות גדולות של שתי הקבוצות.

בשונה מהמשחק של אינדי נגד הרייבנס שההתקפות לא שיחקו או שיחקו בצורה מזעזעת. משחק ראשון בהיסטוריה בלי TD.

אבל, למה אני אוהד את הפאטס. הכל התחיל אי אז בשנות ה80. אז התחלתי לאהוד פוטבול. בגלל שהשנים בהן התחלתי לאהוד ספורט היו דפוקות במיוחד, גם בפוטבול נגזר עליי גורלי. אני אוהב סגנון הגנתי, ושיקגו של שנות ה80 התאימה לי ככפפה ליד. לכן, אני בעד שיקגו בN, וגם בגלל שאני לא רוצה משחק מכור שבו הסיינטס לוקחים אליפות שנה אחרי שהעיר נהרסה. אבל זה היה מזמן. מאז שיקגו קיבלו QB שאי אפשר לסמוך עליו, או אפשר לסמוך עליו שיבעט בדלי כשזה מתמלא, ולכן ההגנה היא זאת שתנצח בשביל שיקגו את המשחק. ואולי גם מזג האוויר.

בA הסיפור מתחיל אי שם בשנת 2001. משחק הSB הוא בין הראמס לבין הפאטריוטס. הפאטריוטס אנדרדוג כבדים שאיש לא נותן להם סיכוי. הראמס מועדפים ביחס של 3:1. ואני שם את כספי דווקא על הפאטריוטס. הם עושים את זה כמו ענקים. עם משחק פוטבול אינטילגנטי שמאז הפך לסימן ההיכר שלהם.

גם אתמול הם שיחקו משחק אינטיליגנטי. למרות שבריידי היה רע. בריידי היא רע. הוא מסר לאויב הרבה, היה בלחץ רוב המשחק, לא דייק במסירות שלו, עד לזמן החשוב של 4 דקות לסיום. אז הוא חזר לעצמו. אז הפאטס חזרו לעצמם. לא נכון. מי שיסתכל על המחצית השניה של המשחק יראה רק קבוצה אחת. סן דייגו לא היו במשחק בחצי השני. הם הוביל 14:10 והוסיפו רק עוד TD במחצית השניה, כשרוב ההתקפות שלהן כושלות. NE החזיקו יותר בכדור, היו יותר בהתקפה, שלטו בהגנה ללא עוררין. הם היו יותר טובים בחצי השני. ואולי גם שתי דקות בסוף המחצית הראשונה. מי אשם בכך? ביליצ'ק הוא גאון פוטבול. אין מה לעשות. הוא יגיע להיכל התהילה. בצדק.

אז שבוע הבא. הצפוי בN. אני מקווה שהצפוי יימשך. למרות ששיקגו יגיעו כאנדרדוג, הם ינצחו. והגמר הקלאסי של הA. בדום של אינדי. עם הרעש, עם הצלצולים, ועם ניו אינגלנד שעשו את זה כבר לפני שנתיים. ויעשו את זה שוב.

גמר קלאסי, שיקגו נגד הפאטס. שוויון בכוחות, למעט העובדה שהקבוצה מספר 4 בA יותר טובה מקבוצה מספר 1 בN. טובה = אינטילגנטית.

ואני אהיה מרוצה.

הטלוויזיה מאוד שמחה שיש שתי קבוצות של ניו יורק בפליאוף של הNFL. כידוע ניו יורק היא שוק גדול עם הרבה קהל ולכן יהיה רייטינג גבוה מאוד. לכן, הטלוויזיה התאכזבה מתוצאות אתמול, אבל אוהד פוטבול אמיתי אמור לעלוץ.

מה היה לנו בסוף שבוע זה. ובכן שני משחקים בשבת וביום א'.

יום שבת היה חלש. כל הקבוצות של יום א' היו יותר טובות מיום שבת. המשחק של אינדי נגד הצ'יפס היה חלש. שתי קבוצות לא משכנעות. זה לא שלא ידעתי את זה. כבר אמרתי שהצ'יפס היא קבוצה חלשה שלא מפחידה איש. הבעיה היא, שכמו שאינדי נראו, גם הם לא מפחידים אף אחד. הקבוצות כמעט נלחמו מי תפסיד את המשחק. הצ'יפס הצליחו אבל מאנינג, פייטון, לא הציג משחק גדול, וכך כל קבוצתו.

המשחק השני של יום שבת היה עוד שתי קבוצות שאף אחת מהן לא רצתה לנצח. עד כדי כך לא רצו לנצח, שסביר להניח ששחקן אחד לפחות הלכה לו הקריירה מהמשחק הזה. משחק הפוך לגמרי עם תהפוכות בלתי נסבלות, מהלכים מוזרים, סייפטי אחד, שינוי שיפוט אחד משמעותי מאוד, ואז המהלך. טוני רומו, הQB המוערך מתפקד כמחזיק הכדור לבעיטה שיכולה לנצח את המשחק. הכדור מגיע אליו ומחליק. הוא מנסה לתפוס אותו ולרוץ אבל נכשל. הוא הפסיד לדאלס את המשחק. חד משמעית. אפשר היה לראות את זה עליו ועל פרצופו. זה ילווה אותו לאורך כל הקריירה שלו. יש לו עז לסחוב. קשה לי להאמין שהוא יצליח להתחמק ממנה. לדעתי, כזו טעות יכולה להרוס לו את הקריירה. אבל אלה המשחקים של ימי שבת. אף אחת מהקבוצות האלה לא תמשיך מעבר לשבוע הבא.

יום ראשון היה סיפור אחר. אם יש מנצחת השבוע זוהי ניו אינגלנד. תנו לביליצ'ק ללמוד קבוצה, וסביר להניח שהקבוצה הזאת תפסיד. אמנם יש לו רק שבוע ללמוד את סן דייגו, אבל לדעתי זה יספיק. ניו אינגלנד פשוט הראתה איך משחקים פוטבול חכם ואינטליגנטי, איך מתאימים את עצמך לקבוצה ממול, איך לומדים ממשחק למשחק. את כל זה יש לניו אינגלנד, וכל הזמן היה לה. השחקן החשוב של המשחק היה כזה שעד אתמול לא קלט את מספר הכדורים שהוא קלט אתמול. זוהי הגדולה של ניו אינגלנד. ניו אינגלנד שחטו את ניו יורק ג'טס. ניו אינגלנד יכולים לנצח את סן דייגו. הם קבוצה אינטילגנטית מספיק וחזקה מספיק. התעלמו ממנה לאורך כל העונה. ההגנה שלהם הייתה הגנה מצוינת כל השנה. והג'טס? קבוצה כמו ה-QB שלהם, כבר אמרתי את זה פעם. הם נחמדים. עם נחמדות לא מגיעים רחוק בליגה הזאת.

ואז, המשחק שכולנו חיכינו לו. הקבוצה השחצנית מניו יורק, הג'יאנטס, שכבר הקדשתי להם פוסט שלם מול האיגלס שלי. האיגלס שלי בלי מקנאב הפכו לקבוצה מאוזנת. כל מי שמכיר את האיגלס כמעט התעלף אתמול. לא, לא בגלל שהם היו עלולים להפסיד. אלא בגלל המסע האחרון שלהם שניצח את המשחק. המסע האחרון שלהם נשלט על ידי בריאן ווסטברוק בריצה על הקרקע. בכלל, בריאן צבר 145 יארד, שיא עבורו. גם המשחק של האיגלס, אפילו השדרים שמו לב, הפך למאוזן יותר. פתאום האיגלס רצו. מי היה מאמין שלאיגלס יהיה משחק קרקע. מי היה מאמין שמשחק הקרקע יוביל לשער השדה שניצח לאיגלס את המשחק. אף אחד. אבל כך היה. האיגלס הפכו לקבוצה מאוזנת עם משחק ריצה, שהוא זה שניצח לה את המשחק אתמול. עם דונובן זה לא היה קורה, כי גרסיה מתאים יותר להתקפה של האיגלס. יתר על כן, גרסיה נותן לווסטברוק להפוך לכוכב שהוא אמור להיות. אגב, תמונת ראי. ווסטברוק לא נבחר לפרובול, והתעצבן על כך. לעומת זאת כולם חוגגים את פרישתו של טיקי ברבר, מובן שהוא נבחר לפרובול, ואפילו התחילו בדיון האם הוא מתאים להיכל התהילה. לא, הוא לא מתאים. אדם שפורש בלי שהשיג כלום בחיים לא מתאים להיכל התהילה, גם אם הוא מניו יורק. בדיקה בסטטיסטיקות מראה שווסטברוק היה לא פחות פרודוקטיבי השנה מטיקי ברבר. גם את המשחק הזה ווסטברוק ניצח. ההגנה של האיגלס לא הפתיעה. ההגנה של ניו יורק כן. הם שיחקו טוב, רוב הזמן. חוץ מבזמן שהיה חשוב. אז הם איפשרו לאיגלס לרוץ ולנצח את המשחק. המשחק היה די מאוזן, למרות איליי מאנינג, שלדעתי הוא בחור נחמד. את דעתי על בחור נחמד אתן יכולות לקרוא ביחס לצ'ד פנינגטון, שיש לו שם של דוב בכלל. אז המשחק הזה היה משחק לא רע בכלל. פוטבול ברמה גבוה.

כמובן, כשרואים אותו אחרי המשחק של ניו אינגלנד נגד הג'טס מבינים שהA והN במרחק שנות דור. טריקים שמשתמשים בהם בA, דוגמת פתיחת מהלך מהיר כדי לתפוס את הקבוצה השניה עם 12 שחקנים על השדה, משהו שגם ניו אינגלנד וגם הג'טס השתמשו בו כל הזמן, עוד לא הגיעו לN. טוב, הקבוצות שם פחות אינטילגנטיות.

אז תודה לאל שניו יורק בחוץ. טיקי פרש, ואני לפחות, לא אתאבל עליו. ומה יהיה שבוע הבא? הקבוצות של יום שבת יפסידו. אינדי יפסידו לבולטימור. כי בדרך כלל אחרי שבוע חופש מגיעים רעבים, וגם לומדים את הקבוצה ממול. אמנם ביליק הוא לא ביליצ'ק, אבל ההקטנה של ביליצ'ק מאוד משעשעת. גם סיאטל יפסידו לשיקגו. כי פשוט ההגנה של שיקגו תתעלל בסיאטל. וההגנה של סיאטל לא מספיק טובה. אולי אפילו יהיה קר, למרות שאתמול מזג האוויר היה אביבי בניו יורק. אשר למשחקי יום ראשון. כאן צפויה לפחות הפתעה אחת. אני מניח שאו שסן דייגו יפסידו לניו אינגלנד או שהאיגלס ינצחו את הסיינטס. אמנם דרו בריז לא חדש באירועים של פליאוף, אבל כל הסיינטס כן חדשים. אמנם סן דייגו לא חדשה בפליאוף, אבל לניו אינגלנד יש יותר ידע. וידע זה חשוב, ולא רק בפוטבול. חוץ מזה, תודה לאל שאין יותר קבוצות מניו יורק, עכשיו אפשר להנות מהפוטבול.