חרונולוגיה חסרת חשיבות

היום נתגלתה עוד שערוריה בחסות משרד החינוך. אבל אל דאגה,הכתב החרוץ של ערוץ עשר, החביב כל כך על הבלוג הזה, לא ייתן לעוד כישלון לעבור אותו. הוא ידווח.

כבר כשפיה של מיקי השתרבב בזעם הבנתי שאכן בעיה בקנה מידה קולוסאלי לפנינו: "לא ברור מה גורם למשרד החינוך להגמיש את תנאי הקבלה למורים חדשים עד כדי כך שלא ממש חשוב אם הם אכן מורים. כתבנו רן ליאור מראה שתעודת הוראה היא כבר לא תנאי מחייב בישראל."

אכן פתיח חזק, לא ברור, אכן לא ברור. לפחות למיקי, לכל בר דעת כן ברור, תשובה בסוף במהופך. אבל אולי לרן ליאור יש את התשובה.

כך מתחילה הכתבה: "לא הייתם רוצים שאדם שאינו עורך דין ייצג אתכם בבית משפט" המשך המשפט עושה אנלוגיה למנתחים ומבהיר שאתם לא רוצים שאדם שאינו מוסמך להוראה ילמד את ילדכם. אכן, זה קצת מצחיק שהמקצוע היחיד שאין בו שום צורך בהכשרה מקצועית יוצא נגד מקצוע אחר וטוען שלא מחייבים בו תעודה מקצועית. מי כמו רן ליאור מראה שכל אחד יכול להיות עיתונאי. זה מצחיק שבעתיים כשיש מחנכים רבים שלא הוסמכו מעולם, ושהאקדמיה כולה בנויה על מערכת שלא מצריכה הסמכה בהוראה. אבל זהו רן ליאור שלנו, כתב ללא חת.

הכתבה מביאה תמונה מזעזעת בה מפקחות של משרד החינוך שוכרות אנשים בעלי תואר ראשון להיות מורים. הן מחייבות אותם להשלים תעודת הוראה במהלך שלוש השנים הראשונות של עבודתן. אבל, פרופסור מסמינר לוינסקי וסטודנטית מאותו סמינר למורים מזועזעות! איך ייתכן שכך עושה משרד החינוך!!! איך ייתכן שמשרד החינוך לוקח ללמד את ילדינו הרכים אנשים שאין להם תעודת הוראה!!! will somebody please think of the children!!! בודאי, רן ליאור! 

אבל כולנו יודעים איך ייתכן. גם רן ליאור עצמו במהלך הכתבה מבליע משפט על כך שיש מעט מדי מורים במדינה. (למה יש מעט מדי מורים? כולנו יודעים, אבל לא רן ליאור, לא בכתבה. התשובה בהמשך, לא במהופך.)  אבל, האג'נדה של המכללה למורים לוינסקי, שסביר שהיא המקור של כתבנו רן ליאור, היא שרק מורים מוסמכים, במכללה דוגמת מכללת לוינסקי להוראה, יילמדו בכיתות. רן ליאור מתמסר לאג'נדה זאת כיוון שהיא תואמת את האג'נדה שלו - להשמיץ את משרד החינוך ולהראות שמשרד זה מפקיר את חינוך ילדינו בידי אנשים לא מוסמכים! יירחם השם. ולמה? כפי שמיקי הסבירה לנו לא ברור וזה גם ודאי לא ייתכן.

איך ייתכן שמשרד החינוך מפקיר את ילדנו לאנשים שלא קיבלו (עדיין) תעודת הוראה?

התשובה פשוטה: השכר הזעום שמקבלים מורים גורם לכך שמעט מאוד אנשים הולכים לתחום ההוראה, ודאי שהולכים ללמוד בסמינר או במכללה למורים, כשהם יודעים שבסוף הלימודים תחכה להם משכורת של פחות מ4000 ש"ח. כן, אנשים לא אידיוטים ולא קונים את סיפור האופק החדש והעלאת משכורתו של מורה ל-5300 שח לחודש. רן ליאור יודע זאת. כולם יודעים זאת. לכן, יש מעט מאוד אנשים בישראל שמוסמכים כמורים ולכן יש מצוקת כח אדם חמורה בתחומי הוראה שונים. למפקחות במשרד החינוך יש כמה אופציות. הן יכולות לא להעסיק מורים, ואז לא יהיה מי שילמד. לחלופין, הן יכולות לקחת בוגרי תואר ראשון - אנשים בעלי השכלה-, שמשום מה רוצים את משכורת הרעב של מורה, ולהעסיק אותם, אפילו אם הם טרם הוסמכו למורים. אגב, תעודת הוראה ברוב האוניברסיטאות נלמדת שנה במקביל לשלוש השנים של לימודי התואר הראשון.

אז מיקי, הנה ההסבר והוא ברור כשלג ביום חורף קר בסיביר: שכר הרעב שמקבלים מורים במדינת ישראל גורם לכך שיש מצוקת מורים במדינה. מצוקה זו מתורגמת לכך שאין מספיק מורים. כיוון שכך, מפקחות במשרד החינוך נאלצות לשכור אנשים להוראה, אפילו כשאין להן תעודת הוראה. לו כתב החינוך של ערוץ 10 היה עושה את עבודתו ומסקר את מערכת החינוך כמו שצריך הוא ודאי היה מסביר לך זאת. הוא גם היה מסביר שחוק ההסדרים מבטל את ההסכם שנחתם בין משרד האוצר והחינוך לבין ארגון המורים על הקטנת מספר התלמידים בכיתה. אה, שכחתי, הסכם זה נחתם לאחר השביתה שהכתב החרוץ כה התנגד לה והיה עסוק בלנגח את ראשיה. כי כן, כתב החינוך של ערוץ 10 ממשיך לקדם אג'נדה שלו ושל המקורות שלו, ולעזאזל מערכת החינוך ומה שקורה בה. לו היה כתב החינוך עושה את עבודתו, הוא היה מסביר לצופים שבמדינות בהן היו משברים דומים פתרו אותם על ידי העלאת שכר המורים בצורה ניכרת.

עוד הערה אחרונה, שיתוף הפעולה בין סמינר לוינסקי לכתב הוא עצוב. סמינר לוינסקי, כמו סמינרים אחרים להוראה, נלחם על חייו בגלל שרוצים לקצץ ולסגור סמינרים שכאלה כי הם לא אקדמיים מספיק. מובן שהרצון לסגור את הסמינרים הינו רק נתיב אחד בדרך להחרפת המשבר במערכת החינוך. לכן הסמינר עושה הכל כדי שרק אנשים מוסמכים יוכלו ללמד. לעשות הכל מבחינת הסמינר כולל גם לספק חומר לכתב ערוץ עשר נגד משרד החינוך. הסמינר נלחם נגד מי שנלחם למען הסמינרים, ומשתף פעולה עם מי שישמח לסגור את הסמינר - כתב ערוץ 10 לענייני חינוך רן ליאור שמערכת החינוך ומעמד המורה הם הדבר האחרון שמענין אותו - כי הם מקורות לא מעניינים ולא יוקרתיים מספיק.

אז למי שלא הבין מה הבעיה שיש עם נענע, שיסתכל עכשיו על העמוד הראשי הזה. מבין המקומות המוקצים לישרא-, הבוקסה העליונה תפוסה על ידי רביב דרוקר, הבוקסה המרכזית של הקהילות תפוסה על ידי צ'יקו מנשה, והכותרת השלישית בקהילות תפוסה על ידי שרון גל. אלה הם נציגי "ישרא-בלוג" לפי נענע בעמוד הראשי של נענע. הם לא!!! הם עיתונאים של ערוץ 10, הם לא חברים ממשיים בישרא-בלוג, הם לא מגיבים בבלוגים שאינם שלהם (אלא אם כן מתקיפים אותם והם מבינים שערעור ההתקפה יהיה להגיב בבלוג התוקף), הם לא בודקים ולא מכירים את הבלוגרים שמגיבים אצלם וכו'. אז שוב, נענערוץ 10, אנא הפסיקו את פרסום העיתונאים שלכם כנציגי ישרא-. תנו להם בוקסה קבועה בעמוד הראשי ותנו לבלוגרים של ישרא- את המקום אותו רציתם לתת מלכתחילה. כי הפרסום הזה לא תמיד עובד לטובכתם, ע"ע הבלוג של רן ליאור.

גם הפוסט השלישי של רן ליאור זכה לאזכור והפנייה מהעמוד הראשי של נענע. גם הפוסט הזה הוא מלאכת מחשבת של תקיפת ארגון המורים מתוך עמדות האוצר תוך התעלמות בוטה מהמציאות. כן, רן ליאור לא ייתן למציאות להתערב במחשבותיו ובהגיגיו. אגב, הדיווח שלו מבית הדין בחדשות אותו הערב הזכיר מאוד את הקו המרכזי במאמרו - המורים הם עד כדי כך תחמנים (כפי שטען גם בפוסט הראשון שלו) שהם הזמינו את האוצר לבקש צווי מניעה. אין אפשרות אחרת להבין את הטיעון הזה: "למה צווי המניעה הם החלום הרטוב של רן ארז". זוהי כותרת הפוסט.  הדבר היחיד שלא מובן מהפוסט הוא מדוע אם כך רן ארז יוצא נגד צווי המניעה בכל הכוח. אבל רן ליאור לא טורח לענות על שאלות שכאלה. הוא גם לא מסביר מדוע אם רן ארז הוא המרויח העיקרי מצווי המניעה, מדוע האוצר ביקשם מלכתחילה.

הפוסט מתחיל בניתוח הכוונות של המתווכים. חוץ מעדי אלדר, מתווך מקובל על האוצר (ועל רן ליאור כמובן) שהתייאש, ליאור מנתח את מניעיו, הלא ענייניים כמובן של יו"ר ההסתדרות. הוא חבר של ברק, הוא רוצה הסתדרות חזקה, ודאי שהוא לא רוצה את פתרון השביתה. כי ככה זה, ארגוני עובדים לעולם פועלים מתוך שיקולים זרים. רק האוצר פועל ממניעים אמיתיים. גם וסרמן נכנס לקלחת מלחץ ובגלל שדואגים שהוא יקבל מסרונים אנונימיים ממורים מהצפון. ליאור מתעלם מההתנגדות הנרחבת שיש להסכם שחתם וסרמן ולרקע הפוליטי שלו. הוא מתעלם גם מהקומבינות של משרד החינוך לאישור ההסכם עם וסרמן: הורדת אחוז התמיכה הבית ספרי מ70% ל50% תוך שלושה שבועות, החתמת מורים על אישורו לפני שהוא נחתם באופן סופי, אי דאגה לכך שבתי ספר בהם יוכלו לקיים אותו ועוד ועוד ועוד. אבל ברור שוסרמן מתווך מסיבות לא ענייניות. אגב, גם וסרמן וגם עיני פותרים לאוצר בעיה קשה בתיווך שלהם. ברור שכל תיווך שהם ישיגו יחייב אותם לדרוש לא יותר ממה שהושג באותו הסכם. יתר על כן, אם עיני האוצר יכול להתעקש שבגלל היותו מתווך, ההסתדרות לא תוכל לדרוש השוואת תנאים לאלה של המורים. אבל גם זה עיניו של ליאור טחו מלראות.

לעומת מתווכים אלה, בית הדין הוא המקום הנכון לפתור בעיות כאלה. גם כאן הוכיח ליאור חוסר הבנה בסיסית. הרי בית הדין הוא מתווך כמו כל השאר. ההבדל המרכזי הוא שהפוסט של ליאור נכתב יום לפני הדיון הראשון בבית הדין. הפוסט נכתב כשבאוצר חשבו שרק בית הדין יכול להוביל לדיון רציני - המלים המכובסות של האוצר לשבירת ארגון המורים - ולסיום השביתה. אגב, אחרי שבית הדין לא נתן להם צו מניעה, האוצר הבהיר שהוא מעולם לא התכוון לבקש צווי מניעה וברור שצווי מניעה אינם פתרון לשביתה.

מדוע בית הדין הוא מבוגר אחראי ועיני, וסרמן, עדי אלדר אינם? לאלוהי רן ליאור והאוצר הפתרונים. שופט אמנם נראה נטול פניות, אבל כולם יודעים שאין דבר כזה כיום. אם השופט אדלר היה מוציא צווי מניעה, השביתה הייתה מסתיימת, לעת עתה. המאבק היה נמשך ביתר שאת והשופט אדלר לא יכול היה לתווך בין הצדדים.  מצב זה קרה בחציה השני של השנה שעברה, כשאדלר כן נתן צווי מניעה, שהובילו את המשא ומתן לשום מקום, כלומר לשביתה הנוכחית. גם צווי המניעה שנתן בית הדין בשבוע הראשון של שנת הלימודים לא הובילו למשא ומתן רציני. אם בית המשפט היה דוחה את הצווים, האוצר היה שורף את המתווך הזה. לכן, אדלר מושך זמן, אבל נטול פניות ודאי שאינו. הוא גם לא טיפש. הוא יודע שהאוצר משתמש בו לשבירת המאבק, כפי שעשה כבר פעמיים. לכן הוא מושך זמן.

מעבר לטעויות בהערכה של רן ליאור, שכאמור נשען על האוצר: "כרגע נראה שבית הדין יחזיר לעבודה את המורים שמכינים את התלמידים למבחני הבגרות (כך הוא גם נהג לעשות במשך השנים הקודמות, הרי זו לא השביתה הראשונה במערכת החינוך)." כך נכתב לפני ארבעה ימים וצווי מניעה אינם באופק, ליאור ממשיך בקו שמבהיר מדוע גם אם זה יקרה זה יועיל לארז: " אבל צווי המניעה ישרתו בעיקר אותו."

ארז מוביל מאבק חסר סיכוי ולא מוצדק מבחינת רן ליאור וצווי המניעה יעזרו לארז לסיים את המאבק הלא צודק שלו בלי להפסיד יותר מדי מהכבוד העצמי שלו. אם מישהו תהה, עד כמה רן ליאור לא תומך במאבק המורים, הנה עוד ציטוט שהוא מביא מגורם שניהל בעבר מו"מ עם המורים - גורם שמן הסתם אחראי לכך שמורים משתכרים כיום כפי שהם משתכרים: " אם הייתי הממונה על השכר, הייתי משכיב את רן ארז, לא נותן לו לקום. ההמשך של השביתה רק פוגע בו ובארגון"." כך לפי ליאור, שמצטט גם את ראש הממשלה שמבהיר שהמורים לא יכולים להמשיך לעבוד משמונה עד אחת. ליאור גם כאן לא מבקר את עמדתו המגוחכת של ראש הממשלה, שכן ידוע לכל שמורים לא עובדים משמונה עד אחת. ידוע לכל חוץ מלראש הממשלה, לאוצר ולרן ליאור שמצדד בהם ומצטט אותם.

פסקת הסיום ממשיכה להתעלם מהמציאות. ליאור קובע שהמורים לא מצליחים לעניין את הציבור. זאת למרות הפגנות יומיות שנעשות בכל רחבי הארץ; למרות שאפילו הטלוויזיה פותחת מהדורות איתם מדי פעם; למרות שהם נמצאים בכותרות העיתונים באופן די קבוע; למרות שהציבור הרחב חושב שהם צודקים; למרות שהשיח שהם מארגנים מחלחל לתוך השיח אפילו של שרת החינוך שמצדיקה את דרישות המורים לצמצום מספר התלמידים בכיתה ולתוספת שעות. כל אלה אינם נחשבים בעיני ליאור, שממשיך בקו שלו שהשביתה כושלת ועל כן: " לממשלה אין סיבה אמיתית להתקפל (עד שעופר עיני לא יארגן שביתה משלו), המורים ממשיכים לא לקבל משכורת ובשלב מסוים ארז יצטרך לספק הסברים." כך מסיים רן ליאור את הפוסט הזה. פוסט שההערכה בו שגויה, העובדות בו שגויות, העמדה בו שגויה.

אז נענערוץ10 ממשיכים לתת במה אחורית כדי שנלמד על הכתבים שלהם. הם חושבים שהכתבים שלהם ועמדותיהם, שלעתים אינן מבוססות ומרוחקות מהמציאות, מעניינים, חדשניים ומחוברים יותר למציאות מאשר בלוגרים אנונימיים שאינם עובדים בערוץ 10. לפחות לפי מה שכתוב אצל רן ליאור, אין לכך בסיס. ודאי שאין הצדקה לפרסום העצמי של כתבי ערוץ10 כחלק מישרא-בלוג.

על כן, אני ממשיך בקריאה להחרים את הבלוגים של עיתונאי ערוץ 10, עד שנענע יבינו שאינם יכולים לפרסמם במקומות המיועדים לישרא-בלוג. שייתנו לעיתונאים שלהם את הכבוד הראוי בדף הראשי - בבוקסה נפרדת לעיתונאים הבלוגרים, ושישאירו לבלוגרים את הפרסום של ישרא-.

ובכלל, אולי הגיע הזמן להבהיר לנענערוץ10 שאנחנו לא פראיירים. אז אני מתחייב שאני אמשיך לעקוב ולנתח רק את הבלוג של כתב החינוך. אני קורא לכל השאר להחרים את הבלוגים של שאר העיתונאים כפי שאעשה גם אני. אני מוכן לקבל שיש להם בלוגים, אבל אני לא חושב שבלוג של עיתונאי ראוי למעמד של בלוג מוביל בעמוד השער של נענערוץ10. יתכבדו נא ראשי נענערוץ10 וישימו הפניות צד לכל ה"בלוגים" של העיתונאים. אבל שלא ינצלו אותנו ואת מה שנבנה כאן כדי לקדם  את העסקים  שלהם. על כן, החרימו את הבלוגים של העיתונאים. שבוע הבא ננסה להרים גם יום ללא ישראנענע. ובינתיים בואו נראה מה לומדים מהבלוגים של העיתונאים, אחד מהם לפחות. שבוע הבא גם ננסה לארגן החרמה של ישרא ונענע לגמרי לאיזה יום, כדי שישנו את דרכם הרעה.

אז אולי כדאי לנענע10 שלא נדע מה חושב ואיך עובד כתב החינוך שלהם. כי ברור שכל כתבה שלו נובעת מעצלות, האשמת המורים בכל דבר וקבלת עמדת משרד האוצר. אולי הם צריכים להבין, שעיתונאים אינם בלוגרים, ושקידום עיתונאים כאילו זה ישרא בלוג זה בלוף.

ובכלל, אולי הגיע הזמן להבהיר לנענערוץ10 שאנחנו לא פראיירים. אז אני מתחייב שאני אמשיך לעקוב ולנתח רק את הבלוג של כתב החינוך. אני קורא לכל השאר להחרים את הבלוגים של שאר העיתונאים כפי שאעשה גם אני. אני מוכן לקבל שיש להם בלוגים, אבל אני לא חושב שבלוג של עיתונאי ראוי למעמד של בלוג מוביל בעמוד השער של נענערוץ10. יתכבדו נא ראשי נענערוץ10 וישימו הפניות צד לכל ה"בלוגים" של העיתונאים. אבל שלא ינצלו אותנו ואת מה שנבנה כאן כדי לקדם  את העסקים  שלהם. על כן, החרימו את הבלוגים של העיתונאים. לא הייתי כותב כל זאת לו אכן העיתונאים היו זכאים לקידום שכזה, ורעיונותיהם היו יפים. עיתונאי זוטר כמו רן ליאור, האם גם הוא זכאי לבלוג? האם גם הוא חשוב יותר מבלוגר רגיל שכותב את הגיגיו ואת הבנתו על העולם? אם כן, מדוע? אם לא, אולי כדאי לא לקדם אותו? אז בפוסטים הבאים אנסה להבהיר מה אפשר ללמוד על כתב החינוך של נענערוץ10 מהבלוג שלו. על עמדותיו. בכוונתי להבהיר שאולי כדאי לנענערוץ10 כמו גם לרן ליאור לחשוב פעמיים לפני שהם מפרסמים פוסטים ומקדמים בלוגים של עיתונאים שלהם. שכן בלוג יכול לפרסם דברים, אולם הוא גם יכול לחשוף את ערוותם ברבים. הפוסטים הבאים יוקדשו לבלוג שלנענערוץ10 חשוב להבליט. טוב, לאחד מהם, זה של כתב החינוך של נענערוץ10. זה לא יהיה נעים.