חרונולוגיה חסרת חשיבות

השבוע הוא השבוע האחרון שלפני השבוע האחרון.

כן, נשמע מוזר, אבל צריך להתחיל להיגמל. הגמילה קשה, אין מה לעשות. פתאום ישנם גם ימי ראשון. אפשר לעבוד בהם, לכתוב, לקרוא, פתאום יש יומיים שלמים של סוף שבוע שבו אפשר להיות פרודוקטיביים.

מחר יש את משחק הפרימדונות. טוב, קוראים לזה הפרו-בול, המשחק של השחקנים הטובים ביותר, שאינם משחקים בסופרבול, כמובן. הוא משוחק בהוואי, ופעם, כשהשחקנים לא הרוויחו כל כך הרבה כסף, זה היה צ'ופר אמיתי כי זה בהוואי. היום השחקנים מרוויחים מספיק. מדי פעם, אחד השדרים בטלוויזיה, כולם אגדות בפני עצמם, מזכירים שהם לא הרוויחו כל כך הרבה כמו הכוכבים של היום. הם אומרים זאת בצער, ולא בצרות עין.

הפרו-בול לא ממש מענין. כולם נזהרים לא להיפצע ולהנות מהחיים. בכל זאת, הוואי.

ולתחזית?

לשמחתי, הגמר הקלאסי הוא זה שהתקבל. הג'טס הגיעו ללא דלק במנועי השנאה שלהם. אחרי השנאה האישית לפייטון, והיריבות העצומה לפאטס, הם הגיעו לסטילרס, שנגדם אין להם כלום, ושיחקו בלי רגש. המשחק היה חד צדדי, למרות הניסיון של הג'טס לחזור במחצית השנייה. הסטילרס היו יותר טובים. מה שמוזר בשבועיים האחרונים, כלומר בשני המשחקים של הסטילרס הוא שטרוי פולמולו שיחק רחוק מהכדור והיה חסר השפעה על המשחק. הוא סוחב פציעה מסיום העונה הרגילה, וניכר שלא שיחק ברמתו הרגילה. אני מצפה שבסופרבול הוא ישחק אחרת.

הפאקרס היו הרבה יותר טובים מהברס. המשחק היה טוב, אבל הרמה ב-N פחות טובה מזאת שבליגת ה-A.

הגמר הקלאסי, הקבוצה של שנות ה-1960 נגד הקבוצה של שנות ה-1970. הסטילרס יכולים להקים שושלת חדשה. שלוש אליפות בשש שנים. רות'ליסברגר ישווה את מספר הטבעות שלו לזה של בריידי, ויתרחק שנות אור מפייטון מנינג. לעומתו, רוג'רס יכול להיכנס להיכל התהילה. שתי הקבוצות מאוד דומות. קווטרבק קשוח שמסוגל להתחמק מעימותים ולא ליפול אפילו כשהיריב רוכב עליו. הגנות מעולות, עם כוכבים בלתי מעורערים, כשפולמולו דומה מאוד במשחקו לקליי מתיוס מהפאקרס. הפאקרס טובים יותר בהגנה העמוקה שלהם, כלומר בקורנרס שלהם, אבל הסטילרס טובים הרבה יותר בקו השני של ההגנה שלהם. בהתקפה, כאמור הQB שווים, אבל עושה רושם שלסטילרס יש משחק ריצה טוב יותר מאשר לפאקרס. ניסיון גם הוא נוטה לטובת סטילרס, כשהיינס וורד ימשיך לחייך את חיוכו הנצחי והמלוכלך. לשתי הקבוצות קהלים ענקיים שמגיעים מכל רחבי אמריקה. שתיהן קבוצות של אמריקה של הצווארון הכחול, של עיר הפלדה (אומרים שיש שם גם איזה אוניברסיטה או משהו כזה ושהעיר מאוד השתפרה לאחרונה, עוד לא הזמינו אותי) ושל האזור שיש לו קבוצת פוטבול וזה הכל. הכל מאוד דומה, רק שלסטילרס יש הרבה יותר זכיות, ולדעתי, גם הרבה יותר סיכוי.

אני בעד הסטילרס. הם יותר טובים. זאת הסיבה. יש להם יותר שחקנים טובים. גם בהתקפה וגם בהגנה. הליגה שלהם יותר חזקה, יותר תחרותית, ולכן הם מנוסים יותר במשחקים קשים. לכן, הסטילרס צריכים לנצח. אבל, בינינו, גם אם הפאקרס ייקחו את הגביע לא אתאבל. שתי קבוצות סימפטיות שמשחקות פוטבול כמו שצריך. הלוואי כל שנה ככה. למרות שרצוי ששנה הבאה הפאטס יהיו שם.

ואז, בעוד שבועיים, אין יותר פוטבול. התהום. שמחכה. למילוי.

לעתים זה מהנה לקרוא את אתר הדעות של NRG-מעריב. עריכתו המופלאה של בן-דרור ימיני, אותו לוחם חירות ישראלי, שעושה הכל כדי להגן על ישראל, מובילה לפנינים שרק מאמריו בבלוג שלו ובאתרו הוא יכולים להתחרות איתם.

כבר כתבתי שאתר הדעות הזה הפך לאתר הבית של התנועה הציונית החדשה, אם תרצו, שרבים, כמוני, חושבים שהיא מקדמת את הפשיזם בישראל. אין זה מפתיע, שכן עורך אתר הדעות הוא דמוקרט כמו חברי אם תרצו.

כפי שנאמר לא פעם, לא כל אידיוט צריך לקרוא, אבל לעתים עבודתו של עורך אמורה להוביל לכך שלא כל אידיוט יוכל לכתוב. כמו למשל, מאמרו האחרון של אייל גפן. גפן מבהיר לערביה שהיא צריכה להיות אסירת תודה על כך שבמדינת ישראל הדמוקרטית נותנים לה בכלל לפתוח את הפה. אם היא כבר פותחת את הפה, מן הראוי שמגרונה ייצאו רק צלילי המנון התקווה. אם היא אומרת דברים שלא מוצאים חן בעיניו ובעיני רוב הישראלים, מן הראוי לקברה מחוץ לגדר, אופס סליחה, להוציאה אל מחוץ לגדר. אגב, דומני שבאחד ממשלבי העברית, גדר הוא לשון אחר לחוק. עורך אתר הדעות, בן-דרור ימיני, אותו לוחם חירות ישראל, מחייב הגבלה של חופש הביטוי על כל מי שאינו חושב כמוהו, ואייל גפן, אותו אידיוט (בלי שימושי), כותב על כך ללא כחל וסרק. דמוקרטיה, חופש ביטוי, רק למי שחושב כמונו, וודאי לא לערבים.

אך אין מה להתלונן כנגד אותו גפן, כשבן-דרור עצמו עסוק בלהיות אחרון השמאלנים הציוניים בישראל. בן-דרור עסוק בלהתנצח עם אותם גורמי סמול בוגדניים ואנטי-ציוניים, שנכון שהם בחלקם אנשים טובים, אבל אלה הם, במקרה הטוב, עלי תאנה על הבוגדנות המהותית של הסמול האנטי-ציוני. בן-דרור אפילו מאפשר לאותם גורמים בוגדניים לפרסם את דעתם בעמוד הדעות של אתרו. אולם לא איש כבן-דרור ימיני יאפשר קיום של ויכוח לגיטימי במדינת ישראל.

זוהי בעצם בעייתו של הימין בישראל, חוסר היכולת להכיר בכך שאפילו סמולנים קיצוניים פועלים מתוך מה שהם רואים כטובתה של מדינת ישראל. כפי שכותב בן-דרור על טענתו של בנטואיץ, שהוא חרד למדינת ישראל: "וזה עוד לא הכל, פרופסור נכבד. משום שאל תספר לנו סיפורים על "חרדה למדינה"." בן-דרור, אותו סמולני בעיני עצמו, פוסל את הכנות של בנטואיץ. הוא בוחן כליות ולב וטוען שעמדתו של בנטואיץ, כמו עמדת הסמול הבוגדני כולו, אינה נובעת מדאגה אמיתית לדמותה המוסרית של ישראל, קרי דאגה כנה של אזרחים ישראלים למדינתם וחברתם, אלא מטעמים אחרים. טעמים שהוא, בן-דרור ימיני, יודע אותם שכן הוא מכיר את הסמולנים דוגמת בנטואיץ לפני ולפנים.

הבסיס בחברה דמוקרטית היא ויכוח במסגרת כללי המשחק. ההנחה המשותפת היא שכל המביע עמדה כלשהי רוצה בטובת הכלל, וחושב שעמדתו תוביל לשם. הסמול האנטי-ציוני רוב הזמן סובר שהימין טועה. אולם הוא אינו מערער על כנות עמדותיו של הימין, ברצונו בטובת הכלל. הסימטריה הזאת אינה קיימת. אני מניח שבן-דרור ימיני רוצה בטובתה של מדינת ישראל. אולם בן-דרור ימיני, וכמוהו רבים משותפיו לעמדה, שוללים את כנותם של השמאלנים ברצונם בטובת הכלל. כיוון שהשמאל אינו רוצה בטובת הכלל, קרי משקר כשהוא אומר שזהו רצונו, מן הראוי להשתיקו (ע"ע אייל גפן). זוהי הדרך הקצרה שבן-דרור ימיני ודומיו מוליכים בה את מדינת ישראל לעבר הפסקת הדמוקרטיה בה. כיוון שהצד שאינך מסכים איתו אינן כן בעמדותיו, כיוון שהוא אינו רוצה בטובתה של המדינה (למרות טענותיו שהוא כן רוצה בכך), מן הראוי לא רק לשלול את עמדותיו (כמקובל בויכוח דמוקרטי), אלא להגביל את יכולתו להביען, שכן הוא שקרן וחסר כנות, וחופש הביטוי ראוי להינתן רק לאנשים כנים. מובן שלאחר שמשתיקים את הסמול הבוגדני והשקרן, אפשר להמשיך הלאה. המדאיג בכך הוא שעמדות שכאלה מגיעות ממי שבעיני עצמו הוא שמאלני ודמוקרט, ויותר מכך אחראי על אחד מאתרי הדעות, המובילים את השיח הישראל למקום בו אסור יהיה להתבטא.

1. מדינת ישראל הוקמה בזכות:

א. הבטחה אלוהית לעם היהודי

ב. שואת יהודי אירופה

ג. החלטה של מועצת האומות המאוחדות

ד. משולש האהבים, גולדה מאיר, יוסף סטלין והארי טרומן.

2.איזה מהיישובים הבאים נכלל בגבולות מדינת ישראל בהסכמי הפסקת האש, 1949:

1. קריית ארבע

2. כרמיאל

3. שייח מוניס (ידוע בשם רמת אביב)

4. הווגוורטס

3. מי מהאנשים הבאים פגע באזרחים יהודים:

1. יריב אופנהיימר

2. עמוס ברנס

3. יונה אברושמי

4. ירון זהבי

4. מי מראשי הממשלה הבאים שיחרר טרוריסטים תמורת ישראלים, חיים או מתים:

1. שמעון פרס

2. יצחק רבין

3. אריאל שרון

4. כל התשובות נכונות

5. מי מהאנשים הבאים היה הפעיל המרכזי בהקמת מתקני הגרעין הישראלי:

1. יובל נאמן

2. חיים ויצמן

3. שמעון פרס

4. אילן רמון

6. מי מהאנשים הבאים רצח יותר חפים מפשע:

1. סמיר קונטאר

2. זאב רוזנשטיין

3. ברוך גולדשטיין

4. אלימלך זורקין

7. איזה מהצעדים הבאים מבהירים את חוקיות השליטה הישראלית בגבולות 1967:

1. ברית בין הביתרים

2. הצהרת בלפור, 1917

3. החלטת מועצת האו"ם 242

4. הסכם ז'נבה

8. כמה זמן שולטת ישראל בשטחים שאינם מוכרים על ידי שאר העולם:

1. כ-63 שנים

2. כ-5771 שנים

3. כ-44 שנים

4. כ-5 שנים

9. מיהו חוזה המדינה:

1. הרב מאיר כהנא

2. הרב קלישר

3. תיאודור הרצל

4. גנדולף האפור

10. איזו מפלגה היתה הראשונה שקראה לשתי מדינות לשני עמים:

1. מפא"י

2. ישראל ביתנו

3. רק"ח-חד"ש

4. תרשיש

סכמי את סכום התשובות הנכונות שלך. בימים הקרובים ייתפרסם ניתוח התשובות.

הקוראות מוזמנות להציע שאלות נוספות בתגובות.

יש חובות שצריך למלא, אפילו כשלא נעים.

כן, צריך להודות הג'טס שיחקו יותר טוב מהפאטס ביום א' האחרון. אין מה לעשות, האמת צריכה להיאמר. למעט שני מהלכי ההתקפה הראשונים של הפאטס, שהראשון בהם נגמר באיבוד כדור, הג'טס היו יותר טובים לאורך כל המשחק, ובכל החלקים שלו.

דבר שמשאיר אותנו אם 4 אפשרויות שונות לסופרבול.

הקלסיקה תהיה הסטילרס נגד הפאקרס. שתיים מהקבוצות המעוטרות בעולם הפוטבול, עם היסטוריה מפוארת ועתיד מזהיר, ומשחק פוטבול שלא יכול להיות טוב ממנו. כן, אני מקווה שהסופרבול יהיה בין שתי קבוצות אלה.

האפשרות האחרת הגרוע לעומתה היא גרין ביי נגד הג'טס, שתי קבוצות שלא ברור בעד מי אהיה. כנראה שאף אחת.

הברס נגד הג'טס תהיה בחירה קלה - הברס, מימי המקרר ואילך אנחנו בעדם, אלא כשהם משחקים נגד קבוצה שאנחנו יותר בעדה, כמו הסטילרס.

לכן, אני מעודד את הסטילרס ביום א', גם כדי לסתום לרקס ראיין את הפה.

בעצם, בתחילת העונה הרבה האמינו שהסופרבול יהיה בין הג'טס לפאקרס, יהיה די מצחיק שאחרי עונה מרובת הפתעות, הסופרבול יהיה המשחק אותו כולם חזו בתחילת העונה.

לכן, הסטילרס מצד אחד, ואדישות בצד השני.