חרונולוגיה חסרת חשיבות

ואני בדרך כלל צודק. הבעיה הקשה היא שרוב הצדק שלי אינו נוכח מיד. כמו שאמר ביאליק, אם יש צדק שיופיע מיד. אבל הוא בדרך כלל לא מופיע.

כן, בייחוד בפוליטיקה צריך לחכות יובלות כדי שצדקתי תצא לאור.

לא כך הדבר בפוטבול אמריקאי. נכון, יאמרו קטני האמונה, ושונאיי הנצחיים, כמו גם רודפיי, או סתם אנשים שאוהבים את האחים מאנינג, אני גם טועה לעתים קרובות, אבל, כשאני צודק אני צודק.

כך, למשל בתחילת העונה אמרתי שדאלס לא יגיעו לסופרבול. רבים לעגו לו. בייחוד אנשים שלא שמעו עליי מעולם. כך, שני הפרשנים של NBC בימי ראשון טענו שדאלס תגיע לסופרבול. אמרתי שהם לא יגיעו לשם השנה. צדקתי. עד השבוע הם סתם שיחקו גרוע, כלומר מעולה, אבל גרוע. השבוע ה-QB שלהם נפצע, ונראה שהעונה שלהם נגמרה. למה זה קורה? כי קבוצה שלא מממשת את הפוטנציאל שלה, מסתם סיבות של פיזור הדעת או דברים דומים, בסופו של דבר תמצא סיבה אמיתית להרס העונה שלה. זה מה שקרה לדאלס.

אבל לא ראיתי את המשחק של דאלס. ראיתי גם ראיתי את המשחק של סן דייגו. כידוע, מסיבות אינטרסנטיות יש לי אינטרס שסן דייגו תצליח. אבל כידוע, היא נכשלת. גם כאן טענתי בתחילת העונה שהיא לא תגיע רחוק. רק לא ידעתי כמה גרוע היא תשחק. היה קצת מעליב לראות קבוצה כל כך מוצלחת עושה הכל כדי להפסיד. למזלי, הצ'ארג'רס עשו הכל כדי להפסיד לפטריוטס, קבוצה חביבה עליי. כמה גרועים הפטריוטס היו? כשטום בריידי, ה-QB שלהם נשאל על משחק ההתקפה של קבוצתו הוא ענה: "איזה התקפה?" אכן, פטריוטס לא היו במשחק בהתקפה. אבל הצ'רג'רס מצאו דרכים חדשות לאיבודי כדור. למשל, מסירה הצידה, שהם חושבים שהיא קדימה ולא מנסים להשתלט על הכדור. למשל, תפיסת כדור ואז חגיגת התפיסה, בלי שהתופס מבין שהוא עדין במשחק. הוא מוותר על הכדור והפטס מנצחים. אמנם הצ'רג'רס כמעט חזרו למשחק, אבל החמיצו גול שדה בגלל עבירה שהרחיקה אותם חמישה יארד אחורה. הפטס ניצחו, ועדיין במאזן הטוב ביותר בליגה שלהם, ובבית שלהם, למרות שהפסידו לג'טס.

ראיתי עוד שני משחקים. הצ'יפס הביסו את ג'קסונויל, אחרי שאלה משחקים עם QB מחליף ששבוע שעבר עוד עבד בחווה במיניסוטה. במשחק השני במקביל, הרד סקינס, עם מקנב, ניצחו את שיקגו, שאיבדו את המוג'ו מתחילת העונה. שתי קבוצות בינוניות שיכולות ביום מסוים לנצח כל קבוצה, ולהפסיד לכל קבוצה אחרת. קבוצות חסרות יציבות שיכולות להגיע רחוק.

במשחק השלישי ברט פארב חזר להציג תצוגות שמובילות להפסדים. הויקינגס הפסידו לגרין ביי פקרס במשחק חשוב.

אבל, הליגה הזאת מוזרה ומטורפת השנה, יותר מתמיד. שתי הליגות צמודות, ואף קבוצה לא נראית משכנעת. הג'יאנטס מנצחים ב-N רק בגלל שדאלס כושלים. חוץ מהם ב-N, אולי אטלנטה טובים, אולי לא. אולי הסיינטס טובים, אבל הם הפסידו לקליבלנד בראונס, קבוצה שאיש לא מפסיד לה. במערב יש כל מיני קבוצות, אבל אף אחת מהן אינה קבוצת פוטבול אמיתית. כך גם בצפון, שם המובילה עם מאזן מרשים של ארבעה נצחונות מול שלושה הפסדים. ב-A הג'טס עד כה מרשימים, בעיקר כי הם מנצחים את כל הקבוצות בבית שלהם. אבל הם הפסידו לרייבנס. שהפסידו גם הם. והפטריוטס נראו אומללים השבוע מול סן דייגו, וניצחו. וקנזס סיטי בראש בית המערב. ואינדיאנה כבר הפסידו פעמיים, לשתי קבוצות מהבית שלהם, במשחקים חשובים. וטנסי נראים טוב, ומפסידים לכל מיני קבוצות מצחיקות. והריידרס קורעים לדנבר את הצורה, אחרי שהפסידו לסן פרנסיסקו פורטי ניינרס, קבוצה אומללה במיוחד, שהפסידה לקרוליינה פנת'רס, שלא ניצחה עד שפגשה את הניינרס. וכך המפסידות מנצחות האחת את השנייה, המנצחות מפסידות אחת לשנייה, והליגה מתנהלת במין ניהילזם שאיש לא יכול להמר כיצד הוא ייגמר. לפחות יודעים איפה הוא ייגמר, בדאלס. בתחילת פברואר.

מי שמוכן להתחייב מי יגיע לפליאוף, שלא נדבר על הסופרבול, כאן למטה בתגובות.

(ג'יאנטס מול אינדי? סטילרס? פטס? סיאטל? אטלנטה? כל כך הרבה קבוצות לא מרשימות. תבחרו, תשפיעו)

אבל התגובות בכתבה הזאת מראות שאולי קצת כן.

יהואש, למשל, כותב בכותרת: אם ערבי יבחר לחיות כמוני, שיהיה שכן דלת מולי.

"אבל אם יבחר לעשות טבון בחצר, והתרנגולות והעיזים ישוטטו בחצר העירונית, אז העסק בנוי מראש לכישלון, מה גם שמחיר הדירות סביב ירד פלאים. הכל עינין של סיגנון חיים, ולא של גזענות. אם יהודי יבחר לחיות כבדואי כשכן, גם אותו אני לא ארצה בסביבתי."

צודק יהואש, הרי רוב הערבים גרים עם תרנגולות ועזים וטבונים, רוכבים על גמלים או על חמורים ולכן מובן שהעסק בנוי לכישלון. (כנראה שיהואש עובד במשרד ההסברה, שם חושבים שבעולם הישראלים מגיעים ממדינה עם גמלים.)

דרור אינו רוצה שכן ערבי מסיבות אחרות, וטובות לא פחות:

"תראה מה אחוז תאונות הדרכים ביחס לאחוז שלהם באוכלוסיה
תראה מה אחוז הרציחות אצלהם ביחס האחוז שלהם באוכלוסיה
תראה מה אחוז הפשע הכללי אצלהם ביחס לאחוז לשהם באוכלוסיה
תראה את רמת ההכנסה וההשכלה שלהם ביחס לכלל האוכלוסיה

אגב, חלק מהאמור לעיל תקף גם לגבי חרדים - לכן אני לא רוצה גם שכן חרדי ככה שגזענות זה ממש לא"

לכאורה, צודק דרור, אין כאן גזענות. שנאת הזר בוודאי שיש כאן, בין אם הזר הוא חרדי או ערבי. אבל בעצם, בתפיסה רחבה, יש כאן גם גזענות. שכן גזענות היא התייחסות אל האחר כאל חסר מאפיינים ייחודיים, שיפוטו, בדרך כלל השלילי, על סמך האוכלוסייה הכללית אליה הוא משתייך, והתייחסות אל זאת כאל בעלת מאפיינים שליליים וירודים, לעומת העצמת איכותה של קבוצתו של הדובר.

האלה קאלי, כך לימדה אותנו המורה ליוגה (המורה המחליפה, תודה לאל), היא אלת החושך וההרס. בכלל, אצל ההודים האלות חשובות, האלים גם חשובים, אבל האלות חשובות יותר. האלה קאלי אלת החושך וההרס וכעת היא התקופה שלה בשנה. כי החורף עולה, והימים מתקצרים, ויש יותר חושך ופחות אור. היא המשיכה ללמדנו. אבל צריך את האלה קאלי. כי אלה זאת מזכירה לנו שיש לנו עבר, שיש מחזוריות של צמיחה וקמילה, שיש מי שמאחורינו, המשפחה, המסורת, הערכים, יש מי שמחזיק לנו את הגב. ולכן היום נתמקד בחיזוק הגב, המסורת והחלק האחורי שלנו. קאלי, אלת ההרס, נותנת עוצמה להתחזקות, תחשבו על זה כשאתם עושים את התרגילים היום. ואז, אחרי הנאום הארוך הזה התחלנו.

וגם באמצע, לפתע, משום מקום, כשאנחנו בלוחם מספר אחד, לפתע היא קראה בשמה של קאלי. זכרו את קאלי (כמעט כמו את איווה ג'ימה! או פרל הרבור, או מצדה!) היו חזקים! כאן כבר לא יכולתי לשתוק (בדמיוני לפחות) ועניתי לה, די כבר עם כל האלים והאלות האלה שלך. מה, את לא יודעת שאנחנו חיים בעולם מונותאיסטי, הרי רוב האנשים בעולם מאמינים באל אחד.

ואז דמיוני המשיך, רגע, בעצם, האם רוב האנשים בעולם מאמינים באל אחד? מאיפה אתה מביא את הנתון הזה? אמרתי לעצמי, כשאני מוכיח את עצמי על כך שאני מתווכח עם המורה ליוגה (המחליפה, תודה לאל, הרי מהמורה הרגילה בחיים לא היינו סובלים שטויות כאלה) במקלחת, מאיפה אתה בטוח שרוב האנשים מאמינים באל אחד.

האמת, אני לא יודע, עניתי לעצמי, באמת לא ברור. נצא נבדוק. כבר הייתי מוכן להודות לעצמי שטעיתי. הרי יש יותר סינים והודים בעולם מכל עם אחר. ורוב ההודים ורוב הסינים אינם מאמינים באל אחד. ובכלל, יש המון אפריקאים בעולם, אמנם הם הולכים ומתמעטים, ברציחות עם הדדיות, אבל גם ביניהם ישנם פגאנים לא מעטים. חוץ מזה, גם אתה עצמך פגאני או לחלופין, אם היית צריך להאמין במשהו היית מאמין בלפחות שני אלים ולא אחד. הרי כל הסיפור של אל אחד הוא המצאה מטומטמת למדי, של מנהיג עילג ולא מוצלח במיוחד, שאיש מתומכיו לא האמין בו, גם מתנגדיו לא האמינו לו, ואחרי שהצליח בתכניתו בשלב הראשון נמצא לפני שוקת שבורה והיה צריך להמציא את מטרותיו מחדש, כשהוא מאלתר תוך כדי הליכה מייגעת ומייבשת וגם בזה הוא נכשל. כן, הרי גם אתה בעצם פגאני, אז למה אתה משתיק את המורה שמלמדת אותך קצת על האמונה של רוב האנושות. שוב אתה עם רוב האנושות? אולי תבדוק.

בדקתי. מסתבר שצדקתי. רוב האנושות מאמין באל אחד. בקושי. גם בזה צדקתי. 55% מאוכלוסיית העולם (עפ"י ויקיפדיה) מאמינים באחת משלוש הדתות המונותיאיסטיות (כ3.8 מיליארד אנשים). בעולם ישנם כיום כ-6.7 מיליארד אנשים. 55% מאמינים, 45% לא מאמינים באל אחד. טוב, ברור שאפשר לשחק עם המספרים. למשל, אפשר להוריד אותי, כי אני בטח נספר יהודי, אבל אני לא ממש מאמין, אבל למה? למה לשחק במספרים?

אז לפחות את זה למדתי ביוגה, רוב האנושות מאמינה באל אחד, האלה קאלי היא אלת ההרס, ואני מסוגל, עם קצת רצון טוב לעשות את תנוחת הגמל, תנוחה לא פופולארית על רבים מהסובבות אותי.

אה, למדתי עוד משהו. אני מעדיף שהמורות ליוגה שלי שותקות ולא מבלבלות את המוח על אלים, אלות ומסטיקים.

חוק הנאמנות כבר עבר בשולחן הממשלה. החוק מחייב את כל הרוצה להתאזרח בישראל להצהיר נאמנות למדינה יהודית ודמוקרטית. שוללי החוק, הכוללים גם את הידועים בשם הסמול האוטומטי (אותם אלה שמתנגדים למלחמות באופן אוטומטי, למשל, אבל גם השמאל הלאומי), טוענים שהחוק מפלה. מדוע הוא מפלה? כי רק לא יהודים אמורים להצהיר הצהרה זאת. ואם יהודים לא צריכים, ולא יהודים כן צריכים לעשות משהו, יש כאן אפלייה של הלא יהודים. אמנם  אין כאן גזענות, רק אפלייה על רקע דתי, אך ראש הממשלה הקשוב לרחשי הציבור, ואפילו לסמול האוטומטי היטה אוזנו לכך.

האירוניה ההיסטורית הובילה לכך שראש הממשלה הציוני הגאה, ושר החוץ העולה הנאמן המעלה את המדינה היהודית לדרגת אל שנגרר אחרי ראש הממשלה במקרה זה, החליט שהצהרת הנאמנות תחייב גם את היהודים המתאזרחים בישראל תחת חוק השבות. חוק השבות, אחת הבעיות הקשות בעיני הסמול האוטומטי, נועד במקורו כדי לתת לפליט היהודי מקלט, ללא תנאי וללא דרישות מקדימות. כך, היהודי הנרדף, והיהודי הגלותי תמיד נרדף, ע"ע שר החוץ העולה הנאמן המעלה את המדינה היהודית לדרגת אל, יכול להגיע למולדת העם היהודית ומיד מקבל בה מקלט ואזרחות. עכשיו, לראשונה מאז הקמת המדינה, מבקש ראש הממשלה הציוני הגאה, ושר החוץ העולה הנאמן המעלה את המדינה היהודית לדרגת אל שנגרר אחרי ראש הממשלה במקרה זה לבטל למעשה את חוק השבות. שכן, אם גם יהודים יצטרכו להצהיר הצהרת נאמנות כתנאי מקדים לקבלת אזרחות, הרי אין ליהודים מקלט אוטומטי במדינה היהודית. יהודי שיסרב להצהיר נאמנות למדינה היהודית, לא יזכה למקלט, אותו אמורה המדינה היהודית לספק לכל יהודי.

כך ראש הממשלה הציוני הגאה, ושר החוץ העולה הנאמן המעלה את המדינה היהודית לדרגת אל שנגרר אחרי ראש הממשלה במקרה זה, מגשים את חלומם הרטוב של הסמול האוטומטי שרוצה מדינת כל אזרחיה ורואה בחוק השבות, שאפילו שולמית אלוני מכירה בחוקיותו, ופועל לביטולו של חוק השבות. אגב, הסמול האוטומטי מתנגד לחוק השבות גם מטעמים פרקטיים, רוב העולים, כפי שאפילו ביל קלינטון יודע, נוטים ימינה, ע"ע שר החוץ העולה הנאמן המעלה את המדינה היהודית לדרגת אל.