RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
תשובות לשאלון השבועי
1. מה הגיע קודם? הביצה או התרנגולת?
שאלה זאת היא חלק ממזימה. מזימה פמיניסטית מכוערת שמטרתה, כרגיל במזימות פמיניסטיות מכוערות שכאלה, והרי כל המזימות הפמיניסטיות הן מכוערות כאלה, היא להקטין את הגברים, שאינם מכוערים ואינם פמיניסטיים כלל (גברים פמיניסטיים הם מכוערים כמעט כמו המזימות הפמיניסטיות. מכאן בשוויון לגודל שלישי והוצאה מחוץ לסוגריים כמובן אפשר לטעון שגברים שווים קצת פחות ממזימות).
ביצה או תרנגולת. שתיהן נשים כמובן. ואיפה התרנגול? איפה הגבר? לא לחינם נעלם הגבר מהשאלה, שכידוע תרנגול הוא מלה נרדפת לו. כן, התרנגול נעלם, כי הנשים הפמיניסטיות רוצות להשכיח מאיתנו את מי שפעם שלט בעולם. שאלת מזלג זאת, ככל שאלות המזלג באה להכשיל את העונה, ומציבה אופציות ששתיהן שגויות. אבל חוכמת אופציית המזלג נעלמה מן העולם, בגלל אותה מזימה פמיניסטית מכוערת שהוזכרה כבר קודם לכן. לכן, בשאלה זו, שמציבה שתי אפשרויות לבריאת העולם, היקום, האנושות והכל מעלימה אותנו, הגברים. או ביצה - נקבה, או תרנגולת - נקבה. אלה הן הגורמות לבריאת העולם. ואנחנו? כפי שכתבה רותי סיני - זן הולך ונעלם. נעלמו להם התרנגולים, נעלמו הקריאות. נשארה רק הביצה או התרנגולת. המזל הגדול שרובינו כבר לא יודעים לבטא צירה ומבטאים אותו כחיריק, שכן זוהי האופציה שיוצרות שתי אופציות שקריות אלה ושאר המזימות הפמיניסטיות המכוערות והגברים הפמיניסטיים המכוערים לא פחות.
מה שכן, הטבחים נקמו גם בביצה וגם בתרנגולת והראו להם מי בא קודם. צרכי הגבר הרעב. הם הפכו את המאכל הידוע בשם תרנגולת בביצת עצמה לתאווה בכל העולם היהודי. אצל הגויים לא התרנגולת מגיעה בביצת עצמה אלא דווקא העגל. אהח, עגל רך. בסגנון וינאי.
2. כשאשר חבריכם אומר לכם שהוא שקרן, הוא משקר או דובר אמת?
הא, לו היו לנו חברים היינו יכולים לענות על שאלה שכזאת.
3. אתם בדרך-כלל מתחילים לאכול קרמבו מהעוגייה או מהקצפת?
אוכלים מילקי מעורבב, כמובן!
4. כשאתם סוגרים את המקרר איך יודעים שהאור באמת כבה?
זאת שאלה קלה באמת. כל מי שיודע לשוחח עם גזרים, אפונים יודע שקר במקרר. גם כפי שסיפר לי הגזר פעם, הוא ביקש מהאפונה להדליק את המנורה בקיר. אבל היה שם חושך מצרים. לא צריך רק לאכול את הירקות, האמת לא רצוי לאכול את הירקות כלל. טעמתם אותם פעם? ירקות הם פשוט לא טעימים. זה מדעי וידוע. ככל שמשהו טעים יותר הוא בריא פחות ולהפך. מכאן, ירקות הם מאוד בריאים ולכן מאוד, אבל מאוד לא טעימים, וזה גרוע יותר אפילו ממזימה פמיניסטית מכוערת. מה שכן צריך לעשות עם ירקות זה לדבר איתם. צריך לדבר איתם, לשיר איתם, לרקוד איתם, ולהבין שהחשיכה במקרר היא סימן לחשיכה הפנימית האוכלת בכולנו ובירקות שבתוכינו (שגם הם לא טעימים אבל מאוד בריאים). באנו חושך לגרש. אגב, אין טעם לדבר עם הביצה, כי היא עדיין כועסת על כך שהתרנגולת באה קודם. גם עם התרנגולת אין טעם לדבר, היא מתה מזמן, ולכן כשהיא במקרר היא לא ממש יודעת להבחין בין טוב לרע, אור לחושך, ומה בא קודם. היא גם לא טעימה במיוחד. בטח בלי ירקות מסביב.
12. yes או hot?
no!
לחלופין, עדיף כבר מזימות פמיניסטיות מכוערות על שאלת מזלג שכזאת, ושוב נזכיר את חוכמת שאלת המזלג, שנעלמה מן העולם, בגלל אותה מזימה פמיניסטית מכוערת שהוזכרה כבר קודם לכן, מזימה פמיניסטית מכוערת והרי כל המזימות הפמיניסטיות הן מכוערות כאלה שמטרתה, כרגיל במזימות פמיניסטיות מכוערות שכאלה להשכיח את תחילתם של המשפטים - האופציה שלא ניתנת היא האופציה הנכונה.
| |
צפרדעים במקלחת
כידוע, לא רק צפרדעים מתרגלות לאט למים חמים יותר ויותר. גם אנשים.
כך בדיוק חשבתי לעצמי במקלחת אתמול. כל פעם זה קורה, אני מתחיל בטמפרטורה אחת ומחמם את המים ככל שהמקלחת נמשכת.
לא מאמינים לי? תנסו בעצמכם.
גם את זה חשבתי לי במקלחת, אבל אז נזכרתי שיש משבר מים בישראל, אז אולי לא כדאי שתנסנה את זה בעצמכן. מזל שאני במלון. כן, כשתהיו בחופש בחול, במדינה שאין בה משבר מים, אז תנסו את זה בעצמכם ותראו.
אז הבנתי שבעצם, בעית המים היא בעייה גלובלית כיום. אמנם יש מדינות עם שפע של מים מתוקים, אולם ככלל מים מתוקים הם משאב שעושה רושם שהוא חולף ונמצא בסכנה של הכחדה. הכחדה? מ הוא חיה נדירה? טוב, הוא מצטמצם. מאגרי המים המתוקים מצטמצמים בעולם. כך חשבתי.
דבר הוביל לדבר, המים החמים המשיכו להתחזק, כנראה שגם הסבון בעיניים או לחלופין הדטרגנטים במוח, והמשכתי לחשוב על זה. בעצם, למה אנחנו צריכים להתקלח במים מתוקים? אי אפשר להתקלח במי ים? הרי היהדות כבר אלפי שנים מאמינה בטיהור באמצעות מי ים. הבדואים בכלל מתקלחים עם חול, אז למה צריך להתקלח עם מים מתוקים? וכביסה? למה צריך לעשות כביסה עם מים מתוקים? נכון, ייקח ל-AEG (אני בטח מכניס את שם החברה בשביל שבחיפושים מגוגל של החברה יגיעו לבלוג הצנוע הזה) כמה שנים להתאים את מנגנון העבודה של המכונה למי ים (ומיד אני רץ לרשום פטנט על סוג מכונה שכזאת, או על הרעיון לפחות, זה הפטנט השני שיש לי כבר למכונות כביסה) או למים מלוחים אחרים, אבל למה לא? הרי במילא מכניסים דטרגנטים מלוחים למכונת הכביסה, אז למה לא להמשיך לשטוף את הכבסים עם מים מלוכים. יצא ככה. מלוחים. אולי בגלל שבעברית מלוח ומלוכלך קרובים מבחינת הכתיבה. מים מלוכים. מים מלוכלים. בכלל, צריך להפריד. מים לכביסה, למקלחת, לשטיפת כלים וכו' יהיו מים מלוחים, ומים לשתייה יהיו מים מתוקים.
ולאט לאט, ככל שנתרגל להתקלח בהם, לנקות איתם ולכבס איתם, נוכל להתרגל גם לשתות מים מלוחים בסופו של דבר. כי לכל דבר אפשר להתרגל בסוף. אפילו למקלחת נעימה.
| |
נתן בהם סימנים
הסיבה שלבלוג של כותב שורות אלה קוראים GPH הוא שזהו שילוב של שני השמות של הבלוגים העיקריים של כותב שורות אלה. הבלוג הזה קרוי פינחסה, ולכן יש את הP, ב-GPH. הGH בבלוג הוא קיצור של גלוריה האפי שזהו הבלוג השני של כותב שורות אלה.
למה פינחסה? שאלה טובה.
למה חרונולוגיה חסרת חשיבות? בגלל המצלול כמובן. אהבתי את המצלול על ח' וקצת על הר'. גם המסר לטעמי ברור בשם שכזה. שנים אחר כך אנשים יקראו את החְרונולוגיה כחָרונולוגיה כדי להוסיף את הזעם שהם קוראים בפוסטים השונים כאן. אולם, השווא הוא הקריאה הנכונה, כאמור בגלל המצלול. ואין בבלוג הזה זעם.
אחר כך היו עוד כל מיני בלוגים, אבל השמות שלהם ממש לא מעניינים.
| |
סימנים של הזמן
ולמרות הכל אנחנו משתנים.
אולי השיער לא משתנה, שלי לא השתנה כבר עשר שנים לפחות, פלוס מינוס קווצת שיער אחת או שתיים, ומה זאת בין חברים.
ולמרות הכל אנחנו משתנים.
אולי המשקל לא משתנה, שלי לא השתנה כבר 20 שנה לפחות, פלוס מינוס קילוגרם או שלושה, ומה אלה בין חברים.
ולמרות הכל אנחנו משתנים.
אולי המשכל לא משתנה, שלי לא השתנה כבר שלושים שנה לפחות, פלות מינוס הלצה או שתיים, ומה אלה בין חברים.
ולמרות הכל אנחנו משתנים.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
