חרונולוגיה חסרת חשיבות

עכשיו, אחרי שאהוד ברק פרש מהחיים הפוליטיים, הגיע הזמן לספר על עוד כמה אנשים שצריכים לפרוש מעיסוקם הנוכחי - אימון של קבוצות פוטבול מקצועניות בארצות הברית.

ראש וראשון להם אנדי ריד, מאמן האיגלס. האמת, פיטרתי אותו כבר לפני ארבע או חמש שנים, ואני חושב שלא טעיתי. אחרי שנכשל עם דונובן מקנאב, כלומר לא הצליח להביא קווטר-בק טוב לזכות באליפות, היו שתי אפשרויות פתוחות בפניו: לשנות או ללכת הביתה. הוא בחר בשלישית, הביא את מייקל ויק, שסגנונו כמו של מקנאב - QB נייד שמצליח בזכות כישוריו האתלטיים - ואז נכשל גם איתו. ומדוע שיצליח? הרי אחרי שנכשל אם מקנאב, לא היה סיכוי שיצליח עם ויק, שסגנונו דומה, ושריד לא הביא מספיק כלים או פילוסופית משחק שתאפשר לו לנצח. אז אנדי ריד היה צריך ללכת הביתה לפני שנים, אבל מוטב מאוחר מלעולם לא.

ג'ים שוורץ מאמן דטרויט צריך גם הוא ללכת הביתה. מאמן שגרם לקבוצה שלו להפסיד בהחלטה מטופשת שלו במהלך משחק צריך ללכת הביתה. בפוטבול כל איבוד כדור וכל מהלך המוביל לנקודות נבדק על ידי השיפוט והמצלמות. במשחק של דטרויט נגד יוסטון, שחקן יוסטון הבקיע טצ'דאון, למרות שלא היה אמור לקבל אותו. אם הכל היה כרגיל, המהלך היה נבדק והנקודות היו נלקחות מיוסטון. אבל לא, מאמן דטרויט איבד את העשתונות וערער על המהלך. בפוטבול מותר למאמן לערער על מהלכים. הבעיה, שמותר למאמן לערער רק על מהלכים שלא נבדקים באופן אוטומטי. כיוון שכל מהלך של נקודות נבדק באופן אוטומטי, אסור למאמן לערער עליו, כדי שלא ימשוך זמן או שיעשה תעלולים אחרים. אבל ג'ים שוורץ ערער. וכיוון שערער גרם לכך שאי אפשר יהיה לבדוק את המהלך, כי הוא פעל באופן לא ספורטיבי - ערער על משהו שאסור לערער עליו. לכן, הנקודות ניתנו ליוסטון, ודטרויט בסופו של דבר אמנם אבל בעיקר בגלל מהלך זה הפסידו את המשחק. מאמן אמור לדעת את כללי המשחק. יתר על כן, מאמן אמור לפעול בהיגיון ובשיקול דעת. זוהי הפעם השנייה שג'ים שוורץ לא פועל כך. איך אפשר לצפות ממנו שיבהיר לשחקניו, דוגמת דומניקן סו, שיפעלו בהיגיון ובשיקול דעת אם הוא לא עושה כך. ואכן, דטרויט נראית כמו קבוצה שאינה מסוגלת לפעול בשיקול דעת. אז לפני שיהיה מאוחר מדי ובגלל שהוא הפסיד משחק לקבוצתו בגלל מחדל ישיר שלו, שוורץ צריך ללכת הביתה.

אחריו, ובעצם לפניו, ברשימת המאמנים שצריכים ללכת הוא רקס ראיין. ישנם הרבה מאמנים שמגיעים לתפקיד מסוים ובו הם טובים, ואז הם עושים את הקפיצה לתפקיד הבא, ובו הם נכשלים באופן קולוסאלי. רקס הוא אחד מהם. מאמן הגנה מצוין, מאמן ראשי גרוע. ביום חמישי הג'טס הפכו לגרוטסקיים. פשוט מצחיקים. אפילו השדרים אמרו שהקבוצה מביכה. מה זה אומר קבוצה מביכה? קבוצה שמבקיעים נגדה שלושה טאצדאונס ב52 שניות. כמעט גרוע כמו הניקס שחטפו שמונה נקודות בשש שניות. שלושה טאצ'דאנס כשכל אחד מהם יותר נלעג מהאחר. ורקס ממשיך לקשקש. מדי שנה ישנו משחק שבו הג'טס מביכה את עצמה. לולא היה זה נגד הפטס הייתי אפילו מתעצבן. אבל טוב שיש את הג'טס. אפילו הבילס לא נראים כל כך גרוע. המבוכה הייתה גדולה במיוחד כי היה זה משחק ערב של חג ההודיה, והוא נגמר עוד לפני המחצית. ורקס, שרק שנה שעברה טען שקבוצתו היא הטובה בעיר, לפני שהג'יאנטס קרעו להם את הצורה וזכו באליפות, שהתרברב כבר לפני שנים שהוא טוב מבילצ'ק, ממשיך לאמן ולהוביל את הג'טס להיות הבדיחה המצחיקה, אם אתה לא אוהד אותם, או העצובה, של הליגה.

ואחרון אחרון חביב, והוא באמת איש חביב עם קבוצה חביבה, נורב טרנר. נכון, הצ'רג'רס אינם גרוטסקיים כמו הג'טס. אבל הם בהחלט מתקרבים לכך. קבוצה שכל שנה מדברים על הפוטנציאל שלה, נורב בניגוד לרקס לא הרס את הפוטנציאל של קבוצתו, וכל שנה לא עושה כלום עם פוטנציאל זה היא קבוצה שצריכה החלפת מאמן. יתר על כן, אתמול הם איפשרו לרייבנס לסגור פער, כשהיה דאון רביעי ו29 יארד לעבור (כמעט שליש מגרש!), וריי רייס הצליח אחרי מסירה של עשרה יארד לרוץ עם הכדור עוד עשרים לפני שהם תפסו אותו, וכך השיג ארבעה נסיונות חדשים. לקבוצה כזאת, עם מאמן כזה, קוראים לוזרים. ונורב טרנר לא יוביל אותם לשום מקום. כבר כתבתי שסן דייגו זה מקום טוב מדיי לקבוצת פוטבול - לפוטבול צריך ערים קשות כמו בולטימור, פיטסבורג, ולא מזג אוויר נוח ונעים וידידותי כמו שיש בסן דייגו. אז לא מספיק שהעיר לא טובה לפוטבול, גם המאמן של הקבוצה הוא נעים ונוח והכל חוץ ממה שצריך להיות קבוצה טובה. אז יאללה, נורב צריך להצטרף לברק וללכת הביתה.

חוץ מזה, העונה מתקרבת לסיומה, וישנם מאמנים שצריכיך לשמור על עבודתם, וישנן קבוצות מעניינות, למרות שהעונה דומה למדי לעונה שעברה עד כה.

לעתים נדירות אפשר למצוא טורי דיעה המוכיחים עד כמה כותבם מנותק מהמציאות. מובן שכותבם מתלונן על כך שכולנו, הישראלים, לא מחוברים למציאות, והוא היחיד שמחובר.

אבל איך אפשר להתייחס ברצינות לכותב שמבקש מאיתנו "להחליף דיסקט" שלוש או שבע פעמים לאורך טור דעה אחד? הכותב לא יודע איפה הוא חי? הוא לא יודע שאין דיסקטים יותר? שאי אפשר להחליף אותם? נעלמו, כמו מכונת הכתיבה, מכונת הירייה, ועליונות הגזע הלבן. כמו אמינות ה"עובדות" של הכותב,  גם הדיסקטים היו אמצעי לזמן קצר מאוד. שלוש ארבע שנים והם נעלמו. למען האמת, כיום אין שום יכולת לקרוא דיסקטים. הדיסקט מת אי שם לפני 12 שנה, כשהמציאו את כונן הזיפ ולאחריו המציאות את מקלות הזיכרון, היו אס בי.

והכותב? כמו דעותיו, תקוע אי שם באמצע שנות התשעים, ומתעקש שהוא היחיד שמכיר במציאות כפי שהיא, למרות שקפא בזמן. אולי צריך להציע לכותב לשדרג את כל המערכת שלו (יש היום  מערכות שאפשר לדפדף בהן באמצעות היד, אפילו בלי מקלדת!!! לא כל שכן, דיסקט. כן, מערכות בהן המגע האנושי הוא המוביל, ולא הטכנולוגיה המיושנת. אולי כדאי לכותב להתעדכן ולראות שמגע אנושי, ולא צריבת תודעה והחלפת דיסקט זה מה שיעבוד במציאות של המאה הנוכחית), כי אם ימשיך להסתמך על דיסקטים, הנתק שלו מן המציאות רק יחריף, והוא היחיד שיוכל לתקשר עם עצמו. בעצם, זה מה שהוא מאחל לישראל ומייחל לה, שרק ישראל תוכל לתקשר עם ישראל, כי רק לישראל יהיה את הדיסקט. לשאר העולם יש כבר היום כונני רשת.

מחר או מחרתיים אי"ה בלי נדר, איזה מאמני פוטבול צריך היה לפטר.

"וכולם צודקים כל הזמן צודקים וכולם מפסידים ומנצחים 
כל הזמן מפסידים ומנצחים."

שץ אומר, החברים של נטשה, רדיו בלה בלה.

ואנחנו, רוצה לומר ישראל, כל הזמן מפסידים, ומנצחים. לה לה לה לה לה::::.

באחד העימותים, בעימות הראשון למעשה, רומני התייחס ל"אובמהקר", תכנית הבריאות של אובמה, ושאל את הנשיא אם מותר לו לקרוא לתכנית כך. "כן, כן, אני דווקא אוהב את השם הזה" ענה הנשיא.

ובעצם, לכן הנשיא ניצח. לא, לא בגלל תכנית הבריאות המקיפה שלו, אלא בגלל אובמה קר, כלומר לאובמה איכפת. רוב האמריקאים חושבים שלאובמה איכפת מהם יותר מאשר לרומני. רובם חשבו שאובמה דומה להם יותר ולכן ידאג להם יותר מהמליונר המרוחק והקר - רומני.

הסערה האחרונה גם היא הציגה את הדאגה של אובמה לאנשים הרגילים. דאגה שרומני לעולם לא יוכל להציג כאילו הוא מחזיק בה, כיוון שהוא רחוק מדי מחייהם של האנשים הרגילים.

וכיוון שכל הזמן התווכחו על אובמהקר, אותה תכנית, כל הזמן הדהדו בעניין שכן, לנשיא איכפת. אולי הוא לא דואג בצורה הנכונה, אבל איכפת לו. ורומני? הוא דיבר על הכלכלה. ולא ניכר שאיכפת לו. לכן הוא הפסיד.

ואמריקה הליברלית נשמה לרווחה, וגם ניצחה את הבחירות האלה בגלל דאגה זאת. 

וישראל השמרנית מלקקת את פצעיה.