חרונולוגיה חסרת חשיבות

נקרא לגיבורינו סטון. סטון הוא אדם צעיר, נמרץ, משכיל ודעתן. הוא גם מאוד קוסמופוליטי. כיאה למי שגר בעיר הקוסמפוליטית, ניו יורק. ניו יורק סיטי בשבילכם. כדי לבדלה מהמדינה הקרויה באותו השם. וסטון מכיר בכך שהרבה מאוד אנשים גרים בניו יורק. חלקם מקומיים, חלקם זרים. אולם בעיניו, כל הגרים בניו יורק העיר הם זרים. כיוון שכך, מן הראוי שכל הגרים בעיר יחליטו על גורלה של העיר. שכן, זרים זרים, אבל עדיין יש להם חלק בגורל העיר, יותר מכך, יש להם אחריות על העיר, ויש להם רצון להיות, לחיות, לתרום, ולחיות טוב בעיר. על כן, אפילו הזרים, כלומר הלא אמריקאיים, ראוי וכדאי שיצביעו בבחירות הקובעות את גורלה של העיר. סטון מוכן אפילו להעניק זכות בחירה לאותם זרים שהגיעו לעיר ולמדינה באופן לא חוקי, בגלל אותו ההיגיון, שהם רוצים בטובתה של העיר, שכן טובתה של העיר היא טובתם שלהם. סטון גם מבין שאמנם הם הגיעו לעיר באופן לא חוקי, אבל זוהי בעיה בירוקרטית זעירה, שכל מי שמבין שזוהי בעיה בירוקרטית זעירה, יסכים שזוהי אינה סיבה לא לתת לאנשים אלה הזכות להבציע בבחירות (המוניציפליות).

לסטון יש בעיה, שכן קשה לו להסביר מדוע לבחירות לעיריה צריך לאפשר לאנשים אלה להצביע ובבחירות למדינה, או לנשיאות אסור להם להצביע. הוא מתקשה להבין שעמדתו היא כזאת הנשענת על תפישת עולם קוסמופוליטית הרואה בכל המהגרים, חוקיים ולא חוקיים, חלק מהמערכת החברתית-הגלובלית בה אנחנו נמצאים. לכן, הוא גם מתקשה להבין את ההתנגדות לתת למהגרים חוקיים ולא חוקיים אלה זכות הצבעה. הוא אינו מבין שמתן זכות הצבעה למהגרים אלה מבוסס על תפישה קוסמופליטית היוצאת נגד מדינת הלאום, שכן מתן זכות בחירה זאת מערערת על זכותה של קהילה לקבוע את צביוניה על ידי קביעת כללים למי מותר להיכנס אליה.

אבל בסופו של דבר סטון הוא קוסמופוליטי, ולכן גם הוא מכיר בכך שהוא גר במערכת גלובלית, בה הגבולות בין המדינות נחלשו בגלל הכלכלה העולמית, ההגירה העולמית, ושלל תופעות נוספות. הגלובליות של המערכת בה הוא חי, לא מונעת מסטון להצהיר ש"כן, מעולם לא יצאתי מהעיר ניו יורק. בעצם, לא נכון. יצאתי, הייתי באפ סטייט ניו יורק, וגם ביקרתי בלוס אנג'לס." אבל מחוץ לשלוש נקודות אלה, האזרח הגלובלי סטון, לא רואה טעם לבקר, ודאי לא לחיות תקופה מסוימת. כן, סטון הוא קוסמופוליטי, ואם זה היה תלוי בו, הוא לא היה יוצא מעולם מגבולות ניו יורק סיטי.

המצחיק בסיפור הוא שסטון הוא בכלל מהברונקס.