חרונולוגיה חסרת חשיבות

צירוף המילים האלה, אולי בהגייה זו אולי בהגייה אחרת, עיצבנו אותי בצורה יוצאת דופן.

טוב, ההגייה המדויקת זה נייט דריבר.

מהפרסומת החדשה של הרשות הלאומית לתאונות בדרכים כפי שמשודרת בגלגלץ.

בתחילה חשבתי, האם האנגלית של אזרחי ישראל כה טובה שבכדי להילחם בתאונות דרכים אפשר ללמדם אנגלית ולהשתמש בביטוי אנגלי-אמריקאי, שלא ברור כלל מה הוא אומר? הרי מה זה נהג לילה? אין ביטוי כזה באנגלית, לפחות לא באנגלית שאני מכיר. אז האם האנגלית שלנו כה טובה? הרי המבחנים של תלמידי ישראל מוכיחים שכל המקצועות כולל האנגלית נמצאים בירידה, והידע גם באנגלית לפיכך נפגע. אז האם קהל המטרה יבין מה רוצים ממנו בביטוי המוזר "נייט דרייבר".

ואז המשכתי לחשוב, שהרשות הלאומית ללוחמה בתאונות בדרכים היא זו שאחראית לתשדיר זה. וזה קצת מוזר. מדוע רשות לאומית שתפקידה אמנם להילחם בתאונות דרכים אבל גם לשמור על הלאום (הרי מונח זה הוא חלק משמה) מדוע היא משתמשת באנגלית בתשדיריה. מדוע היא מזנה את התרבות הישראלית ופוגעת בלאום הישראלי-יהודי על ידי שימוש באנגלית?

לבסוף חשבתי, רגע, הם משתמשים באנגלית כי הם רוצים להיות כמו באמריקה. אבל האם בנוגע לנהיגה בשכרות שווה להיות כמו באמריקה? הרי ידוע לכל שהתחביב של האמריקאים זה ללכת לAA, הרי כמות השתיינים באמריקה סביר שהיא גדולה מזו שבישראל. יתר על כן, אין יסוד להאמין שבאמריקה הנהיגה בשכרות שכיחה פחות מבישראל. נהפוך הוא, סביר ששם התופעה נפוצה יותר. אם כך, מדוע לנסות לגרום לנו להיות כמו באמריקה בסוגייה בה ברור שלא כדאי לנו להיות כמו באמריקה.

אכן, כל כך הרבה כשלים לא מובנים בתשדיר גרוע אחד.

ואז נרגעתי. כי שמעתי שאפשר לאלץ אותי לעבור בדיקת דם אם יש חשד שנהגתי בשכרות. ולא, לא אחות מוסמכת תיקח את דמי, אלא שוטר ינעץ מחט בזרועי. אגב, אל תבלבלו לי את המוח שהמכשיר שיינעץ בידי וייקח את דמי הוא נקי וסטרילי. מי מכם יתקע לידי שכך אכן המצב? שבזמן הפעילות המשטרתית הוא לא נקרע, נפתח קצת וכו'? מי ערב שהשוטר שייתקע את המחט בזרועי אכן יפעל כמו שצריך? אבל, יש בעיה. מסתבר שנהיגה בשכרות זוהי מכת מדינה! הגורם מספר אחד לתאונות בדרכים. אה, בעצם, לא זה המצב. אבל אם יש משהו שקל להילחם בו, אז בואו נשימו במוקד המאבק. כך נוכל להראות שאנו עושים משהו. כוסות רוח למת. לחפש את המטבע מתחת לפנס, תבחרו אתם בביטוי.

אני אתעצבן פה בשקט.

לא יוצא לי הרבה לשחוט מיתוסים.

במסגרת שילוב הפוטבול בחיים הכללים הגיע הזמן לעשות זאת.

יש הרבה מיתוסים בפוטבול, אבל מעטים גדולים כמו ברט פארב. סביר להניח שגודלו נובע מחוסר היכולת להגות את שמו נכון, לחלופין בגלל שגיאת הכתיב שיש בשמו (favre). ופארב הוא אליל. פארב הוא גדול. פארב לקח סופרבול אחד, הפסיד בשני, והיה עם מאזן חיובי רוב חייו. בגלל זה, המנדיי נייט השנה הראה שני משחקים שלו, ובאמצע הרשתות הארציות הראו עוד כמה. במנדיי נייט האחרון פארב והגרין ביי פאקרס נשחטו ע"י הרייבנס שנראו פתאום טוב. השבוע הם הפסידו לשיקגו, בלי הרבה בעיות. אבל השאלה שהפרשנים שואלים: האם פארב יחזור. הנחת המשנה: זו לא אשמתו של פארב שקבוצתו משחקת כפי שהיא משחקת. זו לא אשמתו. אבל, הם סופרים לו כל הזמן את המסירות שמסר לאויב 25 וממשיך. 25 אינטרספשינס בעונה!!! אפילו לקר מיוסטון אין כל כך הרבה. אבל זו לא אשמתו של פארב. למה? כי הוא אגדה.

כמו הקומדיות הרומנטיות. עוד אגדה שמזמן כולם לא יודעים שקיימת. מישהו באמת חושב שקומדיות רומנטיות מצחיקות??? מישהו רואה בהן שביב של הומור? בדיחה אחת? הרי מאז החתונה של החבר שלי לא היתה קומדיה רומנטית באמת מצחיקה. אבל עדיין נקבות ממשיכות לסחוב זכרים למה שקרוי קומדיה רומנטית. אפילו הנקבות כבר לא צוחקות בהן. רק מתמרחות על הבחורים. והם מתמרחים בחזרה. וסובלים בשקט.

כמעט כמו האוהדים של הגרין ביי פאקרס. שעלולים לראות את ברט פארב שנה הבאה חוזר, בגלל שאף פרשן לא מוכן למתוח עליו את הביקורת המתבקשת. אגב, זה מאוד שונה ממה שקרה לטרוי אייקמן. כי אייקמן היה דפוק בראש. יותר נכון אחרי זעזוע המוח העשירי שלו (בעונה אחת) הוא הבין שהוא צריך לעזוב. אני מאוד מקווה שגם פארב יבין זאת בעצמו.

ואני? שכחתי שיש Xמס ולכן לא ראיתי את משחקי יום שבת השבוע. ושבוע הבא אני הולך לארוחת ערב ביום ראשון, אז אולי גם את המשחקים של השבוע האחרון של העונה הסדירה לא אראה.

כן, הגיע הזמן לשחוט מיתוס שלישי.

אותי.

ואם יש לכם מתכון לספק למוצרים השחוטים, שילחו אותו לרסטובלוג.

זהו סיפור פשוט, ובסופו יש רק תשובה אחת נכונה, ואתם תתנו אותה, תאמינו לי, אתם תתנו אותה.

הכל החל בהזמנה לאירוע לחנוכה, בו נאמר, הובטח שתהיינה סופגניות. אני, כמו שאני עושה בד"כ, התחלתי להזיל ריר על הסופגניות, עגולות, טפוחות, מבצק שמרים ספוג שמן, ובתוכן, פיסגת החלומות, ריבה. ולא סתם ריבה, ריבת משמש.

מובן, שלא רק ריר הזלתי. גם טרחתי להעיר למארחת שברור שהריבה בתוך הסופגנייה צריכה להיות משמש, בניגוד למה שהיא חשבה לשים, תות. יש אנשים שטועים לשים ריבה אדומה בתוך הסופגנייה שלהם, איזו טעות!!!

ואז בתגובה היא הגיבה אותה מארחת: לא תהיה ריבה בכלל בתוך הסופגנייה.

אני: הא????

היא: כן, אני עושה סופגניות אשל והריבה תהיה לידן.

אני: הא???

היא: כן זוהי צורה מקובלת של סופגניות.

אני: הא???

היא: כן, זוהי סופגניה.

כאן כבר התפרצתי. מה סופגנייה? ממתי אין ריבה בסופגנייה? ממתי יכולה להיות סופגנייה בלי ריבה? וגם מבצק שאינו שמרים? הלסדום נהיינו? הלעמורה דמינו? סופגנייה בלי ריבה? סופגנייה מבצק נחות???

ניסיתי להוכיחה, שגם פיתה מקמח תירס אינה פיתה!!! זוהי טורטייה, מאכל בזוי שראוי ליבשות מפגרות. אבל לא, היא בשלה (לא כמו סופגנייה עם ריבה, כמובן), גם זו סופגנייה, אז מה אם אין בה ריבה, אז מה עם היא לא מבצק שמרים, אז מה!!!

טוב, זה באמת היה מוגזם לגמרי. סופגנייה זה משהו מבצק שמרים שיש בו משהו בפנים, רצוי ריבה, ורצוי ריבת משמש (אולי אפשר גם ריבת תות, והמגעילים יגידו ריבת חלב. ליברלים במיוחד יגידו אפשר גם שוקולד, אבל הם לא מבינים מהי רוח החג). ניסיתי לטעון שאני, בן של קונדיטור, אני יודע סופגנייה מהי. אני מבחין גם בין ימיני לשמאלי (Rוב הזמן). סופגנייה זה משהו עם ריבה (או מילוי אחר) ומבצק שמרים. לא. היא התעקשה. ואז היא הציעה את הפתרון הדבילי, בוא נשאל את פי העם. שתי העובדות שלנו (חיוורות כסיד מהטונים אליו הגיע הדיון) מילאו פיהן מים, אולי כי הן ידעו שאני צודק. אחת מהן הציעה את הפשרה המטופשת "סופגנייה של קיבוץ". נו, כאילו שהגויים האלה מבינים משהו במנהגי חגים.

יצאנו החוצה. הדרוזים משום מה לא ששו לעזור לנו. ניכר שהם יודעים שאסור להביע עמדה ביחס למה שהיהודים רבים עליו. ואז היא מצאה איזה מישהו. בהתחלה חשבתי שהוא דרוזי אבל לא:

"אצלנו במרוקו יש משהו כזה".

"אהא!" היא קפצה "ידעתי קוראים לזה ספינג'".

"את יחולה לקרוע לזה ספינג' (Spinj)" תיקן אותה אותו שחום עור "אצלנו במרוקו קוראים לזה תרד (SPINAGE)". ושוב היא חגגה את ניצחונה, תרד כמאכל לחנוכה, מי היה מאמין. שחום העור המשיך לתאר את המאכל אכן בצקי ללא תרד. אבל זה לא סופגנייה, זה תרד!!! ירק ירוק ומכוער, וגם לא טעים.

היא לא השתכנעה, או אז, הגיע הפילוזוף!!!

"ובכן, יש לכם בעיה על המהותניות של הסופגנייה, האם הריבה היא חלק מהותני אססנשיאלי מהגדרתה של הסופגנייה!" הוא הבהיר לנו. "אנחנו יודעים" צעקנו על הפילוזוף, ולא רק זאת, אלא גם נשאלת השאלה האם הריבה חייבת להיות בתוך הסופגנייה או לא.

"או הו!!!" חגג הפילוזוף "עכשיו אתם מדברים על חפצים נפרדים מהותניים, האם למרות שחלקיו הופרדו, האם החפץ עדיין נשאר מה שהוא!!!"

"אנחנו יודעים" צעקנו על הפילוזוף שבחר לעזוב בשקט בלי להכריע בינינו

"עוד הוכחה שאין טעם בפילוזופיה." מיד טענתי. והוספתי:

"בניגוד לסופגנייה, אותה יצירת אלוה עגלגלה, מלאה בריבת משמש צהובה וטעימה, מבצק שמרים שטפח יפה בתנור בחום של 60 מעלות, בדיוק את פרק הזמן המתאים. אהח!!!, אין כמו סופגנייה שכזאת."

"יש! כדור בצק אשל שטובלים בתוך ריבה!" היא התעקשה.

"רגע, רגע, רגע, בואי ניקח משהו דומה. אוזן המן"

"אוה, אוזן המן חייבת להיות מלאה במשהו!" היא מיד התנדבה להגיד.

"נו ודאי, גזירה שווה" אמרתי לה.

"גזירה מה?" תקעה בי מבט כתרנגול בבני אדם.

"גזירה שווה, כשם שאוזן המן במהותה חייבת להיות ממולאה במשהו (ורצוי פרג, אך המחמירים פחות אומרים אגוזים, מה שבטוח לא תמרים) כך סופגנייה חייבת להיות ממולאה במשהו (רצוי ריבת משמש, המחמירים פחות אומרים תות או חלב, הליברלים אומרים כל דבר שאפשר למלא איתו)".

"לא ולא" חזרה לעקשנותה, וכאן כבר נשברתי.

ועתה אני מניח את השאלה לפיתחכם. אז  תגידו לה אנשים, סופגנייה זה משהו מבצק שמרים שטפח וממולא בריבה (רצוי משמש), וכל דבר אחר זה לחמנייה או מה שזה לא יהיה, וזה בטח לא לחנוכה.

אגב, חג שמח!

אז התיישבתי לי לערב פוטבול מהנה.

כבר ידעתי שחלק ניכר מהמשחקים שוחקו אתמול, בלי שיכולתי לצפות בהם. לא הוגן.

וידעתי את הליינאפ לערב. הקולטס נגד הצ'ארג'רס, ואחרי זה מיניסוטה נגד פיטסבורג. או קיי, שני משחקים מהנים.

המשחק הראשון החל, במקביל אליו האיגלס ניצחו את הראמס, משחק שלא מעניין איש.

במקביל אליו, למטה במסך היתה כל הזמן התוצאה של מיניסוטה נגד פיטסבורג. מוזר, חשבתי שזה יהיה המשחק השני.

אבל זה לא היה.

כן, הMETV משדרים משחק מוקלט שנגמר כבר.

ביזיון.

נורא.

איך עושים כזה דבר.

ובכן, הם פשוט חושבים עליי, אני צריך לקום מחר באיזה 7 בבוקר. אז הם עשו לי ג'סטה ונותנים לי ללכת לישון מוקדם.

גם הצ'ארג'רס עשו לטוני דנג'י ג'סטה. הם ניצחו את הקולטס באינדי. דבר שאומר שהוא יכול לתת לפייטון לנוח שבוע הבא ועוד שבועיים, כי הם לא יהיו קבוצה בלתי מנוצחת. היום, לעומת זאת, הם גם הפסידו ופייטון גם חטף די הרבה מכות, או כמו שאמר האיש: הוא יצטרך אמבטיה חמה והרבה מסז'ים בעקבות המשחק היום. וגם הסטטיסטיקה שלו חטפה מכה. מכה משתלמת בטווח הארוך.

כשחושבים על זה לעומק, קבוצה אחת של דנג'י כבר לקחה אליפות בשנים האחרונות. הטמפה ביי בקנירס לקחו אליפות לפני שלוש שנים. נכון, גרודן אימן אותם, אבל זו היתה קבוצה של דנג'י. אז אולי בכל זאת יש להם סיכוי, למרות שאני לא מאמין בהם.

עושה רושם שהאלופים חוזרים. שאט אאוט של טמפה ביי, קבוצה בעלת כוונות ונוכחות בפליאוף.

אגב, איפה אותו אריה שטוען שהNFC יותר טוב מהAFC. מיניסוטה, שכמעט נכנסת לפליאוף בN מובסת על ידי פיטסבורג שכמעט נכנסת בA. הטיטאנס שאין להם מה למכור בA כמעט מנצחים את סיאטל מספר 1 בN. הג'יאנטס אומנם מנצחים את KC אבל שוב, לN אין מה למכור. חוץ מלפנת'רס.

שבוע טוב, נסיעה טובה.

לילה טוב גם.