RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2007
מהרסיי ומחריביי יוצאים ממני
אם תסתכלו קצת שמאלה, מדי פעם תראו כאן פרסומת לפיקוד העורף.
הפרסומת היא לקמפיין של פיקוד העורף לקראת המלחמה הבאה.
זה מאוד מצחיק, כי אם תלכו קצת למטה, מתחת לפרסומת הזאת, תגענה לטור צד שהכותרת שלו היא מלחמת לבנון.
בטור הצד הזה חלק ניכר מהפוסטים מוקדשים לפיקוד העורף ולעומד בראשו. אותו חדל אישים בשם אלוף יצחק גרשון, הידוע בכינוי ג'רי, שאחראי למותם של עשרות אנשים בישראל בזמן המלחמה, שאחראי להעמדתם בסכנה מיותרת של עוד עשרות אלפים ומי שזילזל בחיי רוב אזרחי ישראל בזמן המלחמה ולאחריה. הזלזול שלו ושל החיל שלו ממשיך גם כיום בעוטף עזה.
אבל כל זה לא מונע ממנו ומהחיל שלו לזרוק כמה מיליונים טובים על קמפיין מיותר ומטופש.
אז כן, אותו אלוף פיקוד העורף היה צריך מזמן ללכת הביתה. הוא החייל הבכיר היחיד שנשאר בתפקידו. הוא וראש הממשלה. צמד חמד.
אני לא יודע אם זה עצוב או מצחיק שבבלוגים יש פרסום לשטות הזאת. חבל שבבלוג שלי יש פרסום לזה, אבל אין מה לעשות.
אה כן. עוד דבר קטן. כשהגעתי לאתר אליו שולחת הפרסומת וניסיתי להוריד את החוברת, זה כמובן לא עבד. לא מפתיע.
מענין כמה עלתה הפרסומת פה וכמה כסף בוזבז עליה ועל יצירת קובץ שאי אפשר להוריד. ככה זה במערכת שמי שאחראי עליה תיפקד כפי שהוא תיפקד במלחמה.
| |
טענתו של ראש הממשלה
אתמול הבהיר ראש הממשלה שאין לו כוונה להתפטר בעקבות דו"ח וינוגרד. הוא מצדיק את כוונתו זו בטענה שהוא הפיק לקחים בעקבות המלחמה ועל כן הוא מתאים לתפקידו והכי מתאים לתפקידו שכן אף אחד אחר לא הפיק לקחים דומים.
אפשר לבחון טענה זו. מלחמת לבנון הייתה משבר ואולמרט היה האחראי על ניהול המשבר. אולם, מלחמת לבנון לא הייתה המשבר היחיד בתקופת שלטונו של אולמרט, ולכן אפשר לבדוק אם התנהגותו של אולמרט במשברים שהיו מאז המלחמה אכן מוכיחה שהוא הפיק לקחים ומתאים לתפקידו.
כרגע מתקיים משבר מתמשך. כרגע יש שביתה במערכת ההשכלה הגבוהה באוניברסיטאות. כמאה אלף סטודנטים מושבתים כבר קרוב לחודשיים. אפשר לבחון את התנהגותו של אולמרט בזמן משבר זה.
1. האם זיהה את קיומו של משבר? במלחמת לבנון אולמרט הגיב תגובת יתר והפך מצב שאינו בהכרח משברי למשבר. כיום אולמרט מתפקד כאילו אין משבר במערכת ההשכלה הגבוהה. הכשל הוא דומה, הבנה לא נכונה של המציאות. במלחמת לבנון השניה אולמרט הפך אירוע למשבר, וכיום במערכת ההשכלה הגבוהה, אולמרט לא מבין שיש משבר ומתנהג כאילו זה אירוע קטן.
2. אופן ניהול המשבר? מלחמת לבנון השניה לא נוהלה כמו שצריך. ממשלת ישראל התנהלה בכוחניות, תוך ניהול משא ומתן כושל, חוסר תכנון לטווח הקצר ולטווח הארוך, חוסר התייעצות בגופי מטה, אי התווית מדיניות ארוכת טווח וכו'. ניהול זה הוביל לתוצאות שאפשר היה להשיג בהרבה פחות מאמצים והרבה פחות נזק. ניהול המשבר בהשכלה הגבוהה דומה. הממשלה לא מתכננת דבר. אין דיון ענייני על המטרות סביב מערכת ההשכלה הגבוהה ומה רוצים להשיג במערכת זאת. יש שימוש כוחני בחוסר התייחסות למרצים, חוסר ניהול משא ומתן תקופות ארוכות, השארת המגעים ברמה נמוכה, התנהלות כוחנית של שר האוצר ושרת החינוך, שימוש בבית משפט באופן שלא נעשה כמותו וכו'. הסוף לצערנו ידוע מראש, סיום השביתה יותיר אצל כולם את התחושה שאפשר היה להגיע לכך חודש קודם לכן. ממש כמו עם סיומה של מלחמת לבנון. גם כאן, אין שימוש בגורמי מטה, בתכנון לטווח ארוך וכו'. גם בשאלה זו יש דמיון בין התנהגות אולמרט וממשלתו במלחמת לבנון לבין התנהגותו במשבר ההשכלה הגבוהה.
לפיכך קיים דמיון בין התנהגות ראש הממשלה במלחמת לבנון ובמשבר ההשכלה הגבוה. התנהגות כוחנית ברמה הטקטית, שלא מזהה את המציאות ולא מתמודדת איתה כמו שצריך, שלא מפעילה גופי תכנון, לא מטווה מדיניות לטווח ארוך ולא מציבה יעדים אסטרטגיים. דמיון זה מבהיר שטענתו של אולמרט לא עומדת לו. הוא לא השתנה. הוא לא הפיק לקחים. הוא מתנהג בדיוק באותו אופן במשבר ההשכלה הגבוהה כמו במלחמת לבנון.
אגב מי שלא הבינה, ברור שניתוח המשבר בהשכלה הגבוהה הוא דוגמא קשה. אפשר היה לנתח את ניהול המשבר במערכת ההשכלה התיכונית. המסקנות היו זהות וקלות הרבה יותר להדגמה.
המסקנה ברורה: אולמרט לא יודע לנהל משברים, הוא לא מזהה אותם, לא מתנהג בהתאם לאופן ניהול משברים, לא מתכנן לטווח ארוך. מכאן, טענתו של אולמרט שהפיק לקחים ממלחמת לבנון אין לה בסיס.
אולמרט צריך ללכת הביתה בגלל מלחמת לבנון, היציאה הטיפשית אליה, ניהולה השגוי וכו'. הוא צריך ללכת הביתה בגלל מידותיו המפוקפקות. אבל הוא גם צריך ללכת הביתה כי הטענה היחידה שיש לו להישאר בתפקידו אינה מחזיקה מעמד כשבודקים אותה.
| |
רשמים בסיומם של יומיים קשים
המוזיקההמתנגנת כאן חוזרת לשנ 1994. רדיו בלה בלה עושה רושם שיצא אז. פחות או יותר. יש הרבה יותר מדי שורות רלבנטיות לימינו. כמו שביתת המרצים שגם היא חוזרת ל1994.
שורה אחת רלבטית היא כמובן, להיות חייל זה נורמלי, להיות משוגע זה דבר ...
אז בואו נתפוש מעליות מלמעלה למטה, לשיפור ההרגשה ונגד חוסר טעם.
חוסר הטעם הקיים למשל בשביתה הנמשכת באוניברסיטאות. היה היום בטלוויזיה את דוד ברודט. הוא עומד בראש ועד הפועל באיזשהי אוניברסיטה. מנכל אוצר עומד בתפקיד השני בחשיבותו, ויש שיאמרו הראשון, באוניברסיטה. הוא לא נשאל על כך שום שאלה. גם יוסי בכר, מנכל אוצר נוסף, עומד בראש ועד פועל אחר של אוניברסיטה. אחר כך מתפלאים שנשיאי האוניברסיטאות מתיישרים עם עמדות האוצר. ברור, הרי הם מחויבים בדין וחשבון למי שהיו מנכלי אוצר, אז ברור שהם יתיישרו לפי עמדות האוצר.
בירושלים היה שלט שהלך משהו כמו "מרצים, סטודנטים ומתרגלים קוראים לסיים את השביתה עכשיו". זה החזיר אותי אחורה לשלטים האידיוטים כמו "די לתאונות". הסתמיות הזועקת הזאת שמאפיינת את השיח הציבורי בארץ. למי קוראים לסיים את השביתה? לממשלה? לסגל הבכיר? לועד ראשי האוניברסיטאות? למה קוראים לסיים את השביתה, כי היא לא מוצדקת? כי אין לה סיכוי? כי צריך לתת יותר כסף ואז לסיים אותה? אבל יו"ר אגודת הסטודנטים באונ' העברית נעצר. אגודת הסטודנטים בחיפה השביתה את הלימודים לשבוע שלם. איש כמעט לא שמע על כך. עוד פחות שמעו על ההסכם שאליו הגיעו עם הנהלת האוניברסיטה, שמבטיח שהם לא ייפגעו, ופוגע בסגל הזוטר על ידי העמסת עבודה נוספת על גבו. כך הם הסטודנטים, לפחות בחיפה.
אם כבר הזכרנו הנהלת אוניברסיטה, אז הצעד של ראשי האוניברסיטאות, למעט תל אביב, לבקש צווי מניעה הוא חסר תקדים, ובנאלי ומובן מאליו. אם אפשר להוציא צווי מניעה למורים, מדוע לא לעשות זאת למרצים? שוב מתפוצצת אסטרטגיית הבידול של המרצים בפרצופם. המרצים היו עסוקים בלבדל את עצמם מהמורים, הם שונים, אליהם יתנהגו אחרת. נכון, רק יותר גרוע. כשם שהוציאו צווים למורים, כך מוציאים עכשיו למרצים. הטמטום שלהם כשחשבו שהם שונים מהמורים, היה יכול להיות מצחיק, אבל זה עצוב. עצוב. צעד חסר תקדים. אבל אולי מעז ייצא מתוק. אולי יצליחו במוסד אחד, מי ייתן וזה יהיה הטכניון או האונ' העברית להעיף את נשיא האוניברסיטה. צריך לבדוק את זה. אעשה זאת מיד. האם ואיך ומי רשאי להדיח את הנשיא? ואם אנחנו כבר מדברים, אז גם את הרקטור באותה הזדמנות. אותם קרנפים שהסכימו לכך שיסגרו כאן אוניברסיטה ללא בושה ולא עשו כלום בנושא. אז באונ' חיפה הנשיא מתמנה על ידי הועד הפועל ולכן אי אפשר להדיח אותו. בתל אביב יכולים שני שליש מחברי הסנאט לדרוש את הדחת הנשיא, אבל אז שני שליש מחברי הועד הפועל צריכים לרצות בכם גם הם, וכיוון שהם אנשי עסקים אין סיכוי שזה יקרה. עדיין, נשיא אונ' ת"א לא הצטרף לבקשה לצווי מניעה. אולי בגלל שהוא נבחר רק השנה, הגיע מאמריקה ולא יודע מי נגד מי כאן ולא מבין שהוא צריך לשרת את האוצר. כן כפי שהבהיר יו"ר ארגון הסגל הבכיר באונ' חיפה: "ור"ה חזרה לדמותה האמיתית של מנהיגים חסרי כל מנהיגות, משתפי פעולה של האוצר, בעלי חזון שמעופו כאורך הקדנציה שלהם. הם אינם מוכנים להילחם למען ההשכלה הגבוהה, כפי שהוכיחה כניעותם כנגד גזרות החמס של האוצר, והם אינם מוכנים להיאבק כלל עבורנו. הם שיכים לדור של פוליטיקאים קטנים- בדמות שרת החינוך שנמוגה בסכסוך הזה מתוך שיקולים של שרידות פוליטית."
הבעיה המרכזית שיו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר פרופ' צבי הכהן היה יכול להחליף את כל אחד מראשי ור"ה ואיש לא היה מרגיש בהבדל.
צריך להשמיד את כל מי שחלש. צריך
הרצון של הנהלות האוניברסיטה הן לשקיפות ולגמישות ניהולית. הגמישות הניהולית של אונ' חיפה מתבטאת בפיסקה הבאה שמבהירה מדוע ראשי האוצר ואנשי כלכלה והון שולטים באוניברסיטה:
"הוועד המנהל, בהתייעצות עם יו"ר חבר הנאמנים, יקבע את אופן מינויים של נושאי המשרות המרכזיות, את תפקידיהם, סמכויותיהם ותנאי כהונתם."
כזכור, הועד המנהל הוא הגוף המורכב כיום בעיקר מאנשי עסקים, שבראשו עומד מנכ"ל אוצר לשעבר והם קובעים מי יהיה הנשיא, מה תהיינה סמכויותיו וכו'.
אז המצב באוניברסטיאות ברור. הוא דומה למצב במדינה. קבוצה של אנשי הון שולטים ומשתמשים בבובות פקידותיות לשנות את המדינה כרצונם. ורק אולי הצבא לא מתפקד ככה. כי לו יש כמה כסף שהוא רוצה. עדיין יכולתי לשמוע חייל שמתלונן על כך שלצבא אין מספיק כסף. לא רבתי עם אותו חייל, שלא ידע עברית, על ענין הכסף. צה"ל קיבל תוספת שנתית מעכשיו ועד 2011 של 5 מיליארד שקל לשנה. זוהי התוספת שהצבא קיבל. תוספת זו שקולה לכל תקציב ההשכלה הגבוהה במדינה. לצבא אין כסף.
לא רבתי עם אותו חייל כי לא היה בזה טעם. הרי אין טעם בלריב עם הצבא. אי אפשר לריב עם הצבא. למצוא דרכים להסתדר איתו. האנשים בצבא יכולים להיות אמפתיים ואפילו סימפטיים, אבל זה לא בהכרח יעזור. דיאלוג הזוי שכזה הוא הגיוני למדי.
פ: אני רוצה להשתחרר מצהל.
ק: בן כמה אתה?
פ: 30+
ק: מצטערת זה צעיר מדי. אולי על בריאות?
פ: לצערי אני בריא מדי.
אז עבר עוד יום של הפגזות על שדרות (זה עם שין שמאלית ולא עם שין ימנית, אבל כשם שלאיש לא איכפת איך קוראים ליישוב המוכה הזה, כך לאיש לא איכפת מהקסאמים שנופלים שם). עבר עוד יום של נסיעות. עוד יום של שביתה באקדמיה. שביתה בכאילו. שביתה שסופה בכשלונה הצפוי מראש. עוד יום של פוסט ארוך שאין לי כוח להכניס את כל הלינקים שאני צרייך להכניס אליו. הלינקים הם של הפניות פנימיות וחיצוניות. למי יש כוח לזה. לא לי.
לפני שנתיים חיפשתי עורכת ספרותית שתערוך את כל כתביי בבלוג הזה, בבלוגים האחרים, בחיים, במוות ובכלל. מישהי אפילו התנדבה. בכלל זה מתקשר ליציאה מהארון. האם יש טעם לעשות את מה ששקדיה עשתה ולהכריז קבל עם ועולם מי אני? אתן יכולות לקרוא מי אני בתור הצד.
לא. אשאר חסוי למי שלא יודע מי אני. לא רוצה להפוך לגלוי. לא רוצה לאבד את האנונימיות המוזרה הזאת. זאת שמאפשרת לי להתחבא מאחורי צלילי התופים ונפילות הקסאמים.
פעם רציתי לכתוב כאן עם הומור.
עד מתי יש מי ששואל. כל הזמן שצריך, אני ממלמל.
אולי מלמלם.
| |
שאלה אקטואלית
עכשיו אחרי שנגמרה התכנית על מלחמת לבנון, ושנייה לפני שאני מקבל לידיי את חוברת ההנחיות של פיקוד העורף, יש לי שאלה.
קצין בכיר שמתפטר מצה"ל, האם הוא עושה מילואים?
כי לדעתי, זאת הסיבה המרכזית של כל הקצינים הבכירים האלה להתפטר, הם לא רוצים לעשות מילואים.
במחשבה ראשונה, שנייה ושלישית, הם צודקים. הלוואי שגם סתם אנשים יכלו להתפטר מצה"ל ולא לעשות מילואים.
| |
לדף הבא
דפים:
| |