חרונולוגיה חסרת חשיבות

אביב לביא במעריב השבוע כתב על בעיית התחבורה הציבורית בנוגע למוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הצעתו זאת לא הולכת רחוק מספיק, והיא הזכירה לי פתרון שהצעתי פעם בחיפה, בנוגע לבעיית התחבורה.

הצעתי לייבא את המצב הקיים באוניברסיטאות בארצות הברית, דוגמת UCLA בקליפורניה וכך גם UCSD באותה מדינה פושטת רגל. שתי אוניבריסטאות אלה הן אוניברסטאות ציבוריות, כלומר הן מסובסדות בידי המדינה. מצב דומה קיים גם באוניברסיטאות ציבוריות אחרות (UMASS של מדינת מסצ'וסטס). באוניברסיטאות אלה התחבורה הציבורית המגיעה לקמפוס ניתנת חינם אין כסף לחברי קהילת האוניברסיטה. ייבוא תכנית זאת לישראל, ואתחיל בחיפה, יפתור את בעיית התחבורה בעיר.

אונ' חיפה יושבת בקצה העיר, בסיומו של כביש דו-נתיבי ודו-מסלולי. בשלושים השנים האחרונות כביש זה הפך מחד-מסלולי בכל כיוון לדו-מסלולי בכל כיוון, אך הפקקים שהיו בו רק התגברו. כביש זה פקוק בין השעות 8-10 בבוקר בדרך העולה לאוניברסיטה, ובייחוד מצומת חורב-פרויד, ובכיוון ההפוך, בין השעות 18-20. שעות אלה הן השעות בהן הסטודנטים מגיעים לאוניברסיטה ללמוד או חוזרים ממנה. פקקים דומים קיימים גם סביב קמפוס הטכניון בעיר, שאינו רחוק מאוד מקמפוס האוניברסיטה ויוצר פקקים בכיוון הנסיעה מהקמפוס לכל מקום ובייחוד למפרץ חיפה. הסטודנטים הרבים המגיעים לשני הקמפוסים יוצרים גודש עצום באיזור הכרמל, נווה שאנן, ועומס זה גולש לאזורים אחרים בעיר. עומס הסטודנטים משתלב בעומס העובדים המגיעים לקמפוס גם הם בשעות אלה. כל אלה מבלים זמן רב בנסיעה לקמפוס. בשעות ללא פקקים נסיעה לאחד הקמפוים אורכת כרבע שעה כמעט מכל מקום בעיר. בעיתות עם פקקים זמן זה יכול להיות משולש. יתר על כן, חיפה הבנוייה על הר יוצרת סיוט נוסף מבחינת חניה, ובייחוד המצב נכון לאונ' חיפה, שם אין מקום פיזי לחניה, שכן שמורת הכרמל אינה מאפשרת פיתוח מקומות חניה. לאחר נסיעה של שלושת רבעי השעה מגיע הסטודנט המותש לקמפוס וחונה ביערות המרוחקים כרבע שעה נסיעה מכיתת הלימוד שלו. הפיכת הנסיעה בתחבורה ציבורית לנסיעה בחינם לבאי הקמפוס תעלים את הפקקים. רבים מהסטודנטים, כמו גם מהעובדים, יעדיפו להגיע בתחבורה ציבורית, הפותרת את בעית החניה ומגיעה קרוב יותר לכיתת הלימוד או למקום העבודה.

יתר על כן, לתכנית זאת היתכנות כלכלית גבוהה. החלטתי לשחק קצת במספרים. החלטתי שכל סטודנט ועובד ברמה מלאה ישלם 50 ש"ח לחודש, דמי כרטיסיה אחת, תמורת התכנית. סטודנים ועובדים חלקיים ישלמו תשלום חלקי מעלות זאת. בהתבסס על ההנחה שבטכניון ובאונ' חיפה ישנם 15000 סטודנטים מלאים ועוד 2000 עובדים מלאים, בנוסף ל10000 סטודנטים חלקיים ו-3000 ועובדים חלקיים ההכנסות מתכנית זאת (כאמור, נמוך מכרטיסיה לחודש, והמספרים מוטים למטה) יהיו 1125000, במלים אחרות יותר ממליון שקלים בחודש. מוסדות האקדמיים ועירית חיפה, המרוויחות העיקריות מתכנית זאת, יתחלקו בהכפלת סכום זה מדי חודש. עירית חיפה מרוויחה כבישים פנויים יותר, שדורשים תחזוק מופחת, רווחה ואיכות חיים לאזרחי העיר, בייחוד בשכונות האיכות בעיר, רמת בריאות גבוהה יותר לתושבי העיר. העיריה גם תוכל לוותר על התכנית הטפשית והגרנדיוזית של רכבל מהמפרץ לשני המוסדות. אונ' חיפה והטכניון מרוויחים סטודנטים ועובדים מרוצים, הקטנת הצורך בפיתוח תשתיות חניה ותחבורה, העלאת מחיר החניה בקמפוס, לאלה המעוניינים בכך. העובדים והסטודנטים מרוויחים ייעול זמן ההגעה לקמפוס, ירידה בעלויות  מחיה - סטודנטים יוכלו לא להזדקק לאוטו, עובדים יוכלו לוותר על מכונית אחת מתוך השתיים שלהן. הסטודנטים מרוויחים אף יותר, שכן אלה מהם שעובדים ומקבלים דמי נסיעה ממקום עבודתם ירוויחו יותר כסף בעקבות שינוי זה. אגב, עיריות נוספות באזור, דוגמת עיריית נשר, טירת הכרמל, עיר הכרמל וערי המפרץ צריכות לטעמי לתרום עוד כעשרה אחוז נוספים לתכנית, שכן כל אחת מהן תהנה אף היא מהקטנת הגודש בעיר המרכזית.

אגד, מפעילת התחבורה הציבורית בעיר, תרוויח הכנסה קבועה ומובטחת של 2.5 מיליון שקל לחודש, בשנת הלימודים. תמורת סכום זה אגד תצטרך לשפר את תנאי הנסיעה. אוטובוס שוטף על ציר הכרמל - אונ חיפה - מרכז הכרמל בתדירות של פעם בעשר דקות. אוטובוס נוסף מחורב לרכבות בתדירות של פעם ברבע שעה. אוטובוס נוסף אונ'-טכניון-נו"ש. אולם, היתרון בסכום זה מבחינת אגד הוא הביטחון שהוא מספק. יתר על כן, שיפור מערך התחבורה הציבורית יוביל לעלייה בנסיעות גם של מי שאינם סטודנטים.

הנפגעים העיקריים מתכנית זאת הם נהגי מוניות השירות, שלטעמי צריכים להשתלב במערך של אגד, במתן שירותי תחבורה ציבורית טובה יותר.

כך, בסכום שאינו מורגש כמעט, יירדו הפקקים באזור חיפה בצורה משמעותית, סטודנטים יוכלו להגיע לכיתה מהר יותר ובלי צורך להחזיק במכונית ובעלויות הכרוכות בה, עובדים יהנו משעות פנאי ארוכות יותר, בגלל החיסכון בזמן הנסיעה לעבודה, העיר עצמה תרוויח בריאות גבוהה יותר, בגלל הקטנת זיהום האויר, שיפור כלכלי בעקבות יעילות תחבורתית והקטנת ההוצאות התחזוקה לדרכים אלה, המוסדות ירוויחו סטודנטים ועובדים מרוצים יותר, ויוכלו להקטין את הוצאותיהם בנוגע לחנייה, ואגד יזכו לנוסעים בטוחים. מתכנית זאת כולם מרוויחים, לכן טובים סיכוייה לא לצאת לפועל בישראל.

כה אמר מבקר מערכת הביטחון שפוטר לחלוטין, בצדדו ברמטכ"ל ובדרישתו משר הביטחון להיות רגיש:

"נכון, הוא השר הממונה, אבל הוא צריך לגלות רגישות. אין לו כלים אמיתיים לעשות בקרה על מה נכון ומה לא לצבא. לשר הביטחון אין מטה שמסוגל לעשות עבודה מקבילה לעבודה של המטכ"ל ולכן ההערות שלו צריכות להיות שמורות למקרים מיוחדים."

קראתם נכון, מבחינת מבקר מערכת הביטחון סבור שלשר הביטחון לא אמורה להיות היכולת לבקר את הצבא ולדעת לגביו מה נכון ומה לא נכון. הצבא הוא גוף עצמאי שמובן שהגוף המדיני שמעליו אינו יכול לשלוט בו. הדבר היחיד ששר הביטחון צריך לעשות זה להיות רגישות לצרכי הצבא, ובמקרים מיוחדים להעיר הערות.

מדהים, אבל כנאמר בפתגם הידוע, גם תרנגול עיוור מוצא גרגר, עושה רושם שברק צדק בפיטורי מבקר מערכת הביטחון.

גם אני רציתי להצטרף לפרויקט הנאה של NRG השולח מכתבי ברכה לרמטכ"ל לרגל פרישתו (שחרורו, השתחררותו, התפוטרותו) מהצבא. נכון, מוטב מאוחר מלעולם לא, אבל המכתבים שכתבו חברי מעריב נגעו לליבי, ולכן החלטתי לעשות להם קולאז' קטן.

"לכבוד: רב אלוף גבי אשכנזי - ראש המטה הכללי של צה"ל. הנדון: תודה על שירותך כמפקד עליון.

גבי היקר, אינני איש דברים, אדם עם שם שכזה עושה לנו את זה. גבי - שם בגובה העיניים, אחד משלנו, פשוט, ענו, ביישן, אכפתי, אמיתי. אשכנזי - כמו השכן ממול. ישנם סוגי אנשים שאסור לתת להם ללכת, אסור לוותר עליהם. כאזרחית המדינה, אני חייבת לציין שתחסר לי מאוד. גם ללא מדים תהיה עבורי תמיד המפקד. היית לי השראה עצומה בלילות הקרים, ובימים החמים שבמהלכם נזכרתי בערגה במזגן במשרד הנעים. ובכן, גבי המשפחה רוצה להודות לך על הכבוד למה שחוללת בעזרת ה'.

עשית מצה"ל צבא גאה. כל כך קרוב לעם. צבא של כבוד האדם מחד, ולהב החרב חד מתמיד מאידך. בעופרת יצוקה הוכחת שצה"ל ישמור על חיי תושבי הנגב המערבי בחירוף נפש, ובאירועי המשט הטורקי הוכחת שצה"ל אינו פוגע בכבוד האדם. לימדו אותי כי honesty is the best policy, ונראה כי אתה מקיים זאת בצורה הטובה ביותר. לא היה לנו קל איתך, אבל ידענו שאתה צודק. עבורי אתה האזרח מספר 1."

התמונות אגב, אינן אילוסטרציה.

המאמר הזה הוביל אותי לעשות משהו שהייתי צריך לעשות מזמן: להוסיף קטגוריה הקרויה "לא כל אידיוט צריך לקרוא". (אגב, הכותב המצטין בקטגוריה זאת הוא רון בריימן מוינט).

הכותב מסביר כיצד המס היהודי של מס גולגולת צודק יותר ממס הכנסה. הבעיה עם מס הכנסה היא העובדה שהוא לוקח יותר מהעשירים, וזה פוגע בעשירים ויותר מכך בפעילות הכלכלית. צודק הכותב. ברור שמס גולגולת צודק יותר ממס הכנסה. בכלל, כלל דיני התורה עדיפים על הדינים המודרניים, בייחוד כשהם מצדיקים חוסר צדק חברתי ועוולות, או לחלופין שומרים על המצב הקיים בו העשירים מתעשרים והעניים הופכים עניים יותר.

אני רק מקווה שהכותב גם יצדיק את החזרת המעשר הניתן לכוהנים. וגם את שחרור העבדים בשנה השביעית. וחלוקת האדמות מחדש בשנת היובל, ואת שמיטת החובות בשנה השביעית. כל אלה אינם פוגעים בפעילות הכלכלית, וגם מובילים לחברה צודקת יותר. אם כבר חוקי היהדות הכלכלית, עד הסוף.

אה כן, וגם שיקרא קצת אצל עמוס ואצל עוד כמה נביאים שכל כך אהבו את חוסר השוויון החברתי שחוקי התורה הצודקים הובילו אליהם.