המחיר המופקע של הקפה בקפה שש, שעל כביש שש, מסביר את איכותו הדפוקה. איך? פשוט, בגלל המחיר המופקע איש לא קונה את הקפה. בגלל שאיש לא קונה את הקפה, חייבים להוזיל בעלויות של הקפה. בגלל שחייבים להוזיל בעלויות, הקפה עצמו גרוע. כך נדפקתי ויותר מפעם אחת.
בכלל כביש שש הוא משל להרבה דברים בארץ. למשל קיפוח הפריפריה. כביש שש מגיע עד חדרה, הגבול הצפוני בהחלט של מדינת תל-אביב. כבר שלש שנים עומד לו שם הקטע שמעיד שאמור להיות לכביש המשך לכיוון צפון. כבר שלוש שנים מי שנוסע צפונה יודע שיש יציאה צפונית ויש המשך לכביש שש שאמור להיפתח אוטוטוטו. כבר שלוש שנים. וכלום. לעומת זאת, פעם היה קטע בין שני המסלולים באזור תל-אביב של כביש שש. היום הוא איננו. שם מרחיבים. מרחיבים ומוסיפים כך שבכביש שש במרכז הארץ יהיו שלושה מסלולים לכל כיוון. כך, שוב דופקים את הפריפריה לטובת גוש דן. תאמרו, נו, זה כביש פרטי. קשקוש. זה כביש בזיכיון ומדינת ישראל נתנה את הזיכיון. יכלה להבהיר שכל עוד לא הסתיימה סלילת הכביש לכל אורכו, לא מרחיבים אותו. אבל, נו טוב, זה לא טוב לתושבי מרכז הארץ.
וכן, אני מודע לעובדה שכביש שש הוא זוועה והיה עדיף להשקיע ברכבת. היה עדיף גם להביא שלום למדינת ישראל. אוטופיה היא משהו נהדר, כרגע אני עסוק בלהתמודד עם המציאות.
באוטופיה הייתי קורא את הדיווח על השחיתות באוניברסטיאות כפי שפרסם מבקר המדינה בטיסה במחלקת העסקים. לצערי, קראתי אותו אחרי הבילוי במחלקת העסקים. היה נהדר במחלקת העסקים. האוכל היה פשוט מצוין. גם המקום לרגליים. התקשתי מאוד לחזור למחלקת התיירים הרגילה לאחר הטיסה במחלקת העסקים. כן, במחלקת התיירים הדם זורם פחות טוב. גם הסרטים עולים שם כסף או שהם די גרועים. אבל קראתי את הכתבה על דוח מבקר המדינה באוניברסיטאות ביבשה, כשהדם כבר זרם לי למוח, והבהיר לי את הטמטום בחלקים מאותו דוח. אפשר להיות פופוליסט ולשאול את כבוד המבקר באיזה מחלקה הוא נוסע לחול. אפשר גם להגיד לו לצאת מהכיס של אנשים, שכן קרן קשרי מדע היא חלק מתנאי השכר של המדענים בישראל - אם אתה לא משתמש בה לצרכי מחקר אזי אתה משלם עליה מס הכנסה. אפשר גם לטעון שאדם בן חמישים בפסגת הקריירה שלו מותר לו לנסוע במחלקת עסקים. אפשר גם לטעון שמי שנוסע לכנס במשך 10 שעות במטוס וצריך להציג שם מאמר מדעי ולזכות את שמה של ישראל בתהילה מדעית, מותר לו אולי לנסוע במחלקת עסקים. אפשר ואפשר ואפשר ואפשר, אפשר גם לטעון שאני אינטרסנט. הא! אפשר גם לטעון שבעצם, צריך לעגן את שכר המרצים והחוקרים בישראל ולהצמיד אותו נניח לשכר שופטים ולתנאיהם. מרצה= שופט שלום, מרצה בכיר - נשיא בימ"ש שלום, פרופסור חבן - שופט מחוזי, פרופסור מן המנין - נשיא בימ"ש מחוזי, נשיאים ודיקנים - שופטים עליונים. אפשר גם להזכיר שמבקר המדינה היה מועסק על ידי אונ' חיפה בשנת 2005. אפשר גם להתעלם מהביקורת שיש למבקר על הפנסיה, אבל עם דבר אחד חייבים להסכים ור"ה אינם האנשים הטובים בסיפור.
ואני? אמשיך לרצות לטוס במחלקת עסקים, בלי שתהיה לי יכולת לשלם על זה, אמשיך לקנות כרטיס טיסה לבד, כי אז הסיכוי לקבל מחלקת עסקים גבוה יותר (ביחוד אם עושים צ'ק אין מאוחר), אמשיך לא לישון בטיסות, לא במחלקת עסקים ולא במחלקת תיירים, אמשיך להסתובב בדרכים בתקווה למצוא כסף (כסף לא יקנה לי מעמד). ואשתדל להימנע מלקנות בבית הקפה שבכביש שש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
