לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

מעביר תיאבון


באמצע ארוחת הצהריים (םיצה) קראתי את זה.

אני אמשיך לאכול, למרות שהבטן קצת מתהפכת. עכשיו ברור שהשב"כ קובע מה יהודי ומה לא, ומי שפועל נגד מה שבעיניו אינו יהודי, מסתכן בנפשו, או לפחות באובדן פרטיותו. זוועה.

נכתב על ידי , 21/5/2007 13:55   בקטגוריות אקטואליה, ביקורת, פסימי, צבא  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז מה אעשה


פעם בשבוע אני אמור להגיע לשדרות.

זה משפט פתיחה לא רע בכלל.

למה אני אמור? מטה לחמי, אתן יודעות, האדם צריך להתפרנס.

כבר זמן מה אני לא מגיע לשדרות. סיבות כאלה ואחרות.

ביום שני הקרוב אולי אגיע לשדרות.

האם אסע? אם אצטרך אסע. אם יקראו לי אבוא. רק תרימו טלפון אגיע. משורה ישחרר רק המוות. שלושים שנה היום למהפך של בגין. התותח הקדוש שלא ירה. לא ירע.

קצת שטויות. ביום שני אסע לשדרות אם אצטרך. כן, אסע לשם גם אם יהיו שם קסאמים. למה?

כי בן אדם צריך להתפרנס, אמרתי את זה כבר.

השאלה אם יהיה לי ממה להתפרנס שם זו שאלה טובה.

אפשר לגזור גזרה שווה. גם במלחמה ניסיתי למעט כמיטב יכולתי מלברוח.

נכון אנשים באמריקה דאגו לי. צחוק הגורל שגם ביום שני האנשים האלה יהיו באמריקה.

על כן אני מניח שסביר להניח שביום שני אסע לשדרות. סביר שיהיו שם קסאמים. אולי אפילו כמו היום, במקום עבודתי ממש.

בביקורי האחרון בשדרות טרחתי לקרוא סוף סוף מה לעשות כששומעים צבע אדום. אם אתם בדרכים צריך להתכופף ליד האוטו. זה מה שצריך לעשות. כבר ביקרתי בעבר את פיקוד העורף. עושה רושם שגם בקורה בשדרות אפשר להפנות אליו אצבע מאשימה.

אבל הביקורת לא נשמעת. צריך לגבות את תושבי שדרות. והביקורת? שתידחה לאחר כך.

אז כן, לא משנה, קסאמים כן, קסאמים לא, אסע לשדרות ביום שני.

כי אדם צריך להתפרנס.

אני מניח שכך מרגישים גם יותר מדי מתושבי שדרות. הם לא מגיעים לשם ליום אחד ואז נוסעים. הם שם כל הזמן. הם צריכים להתפרנס. לא ברור כיצד הם מתפרנסים. אבל כבר מזמן אמרנו שערך חיי האדם זול יותר בדרום.

אז כן, אמרתי מעט מאוד.

רק שאולי אסע לשדרות ביום שני. אל תדאגו לי. ככה זה בישראל.

נכתב על ידי , 17/5/2007 20:35   בקטגוריות כתבנו בשטח, אקטואליה, ביקורת, עבודה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכירת המורים ביסודי - איך לשפוט הסכם שכר חדש?


יש כמה מדדים לשפוט הסכם שכר חדש.

אם הוא טוב, כולם ידברו עליו ויפרסמו אותו.

אין הסכם שכר שטוב גם לעובדים וגם למעבידים. זוהי לפחות התפיסה בעולם הקפיטליסטי שבו ההון של בעל המפעל אמור לבוא על חשבונו של עובדו. לכן, אין סיכוי שבעל המפעל ישקיע בתנאים של עובדיו כמה שיותר כדי ליצור עובד מרוצה.

אם הוא רע לכולם, איש לא ידבר עליו ולא יפרסם אותו. סביר שדווקא הסכם שכזה טוב לשני הצדדים במידה מסוימת. המעסיק קיבל מספר דברים, העובדים קיבלו מספר דברים, אבל שני הצדדים יודעים שאין עולם מושלם ולכן מישהו כבר יתעצבן.

אם הוא טוב למעסיקים, הם ידאגו לפרסם אותו כבשורה, מהפכה, שיפור וכו' וכו' וכו'.


מי שמחפש הוכחה לכך יכול למצוא אותה כאן.

מזמן לא קראתי שימחה כה גדולה אצל מעסיק. לא סתם, המעסיק הגדול במדינה (אחרי צה"ל). מערכת החינוך היא המעסיק הגדול במדינה, ולכן זה קצת מוזר שהאוצר מרוצה מההסכם החדש. לעומת זאת, בגוף הכתבה אי אפשר לשמוע את הבשורה מפיו של יו"ר הסתדרות המורים. אגב, מקבילו בארגון המורים העל-יסודיים משבית את הלימודים כבר חודשיים. אולי בגלל שהוא חרד מפני ההסכם אליו הגיעה הסתדרות המורים.

אני חשבתי ששבוע עבודה של מורה עמד על 24 שעות שבועיות. לכן, עלייה ל36 שעות עבודה בשבוע אינה תוספת של 20%, כפי שמוצג בכתבה (ובוודאי כפי שמציגים זאת פקידי האוצר אצלם עלייה של 12 מתוך 36 היא 20%). העלייה היא של 12 שעות מתוך 24 שעות עבודה שבועיות, כלומר עלייה של 50% בשעות העבודה. זאת תמורת עלייה של 26% בשכר. רווח נאה השיגו המורים, אין ספק.

אבל, נניח שאני טועה. מספיק לקרוא ששעות ההוראה הפרונטליות למורה יעלו ב6 שעות לשבוע. כלומר, כל מורה ילמד פרונטלית יום שלם נוסף. אם עד כה חששנו שהמורים יישחקו, עכשיו הם יישחקו בקצב מהיר הרבה יותר. שינוי תמהיל, כך קוראים לזה בחלק מהמקומות. במקום לעבוד פחות מול כיתה ויותר לקראת הכיתה, כלומר להכין את החומר כדי שאפשר יהיה להתעמק בו, להבין אותו, להעביר אותו בצורה מענינת, המורה יעבוד יותר מול כיתה. ברור שהוא יהפוך לגנן.

אגב, אם הוא יעז להתלונן, ואפילו אם לא יעז להתלונן, אותו מורה מתחיל, יפוטר לאחר 3 שנים. למה? כי שום בית ספר לא ירצה להעניק למורים קביעות. מוסד הקביעות אבד עליו הכלח גם במערכת החינוך. תחנת רכבת שהמספר שלוש שולט בה. כמובן שמורים לעולם לא יצברו נסיון. בבית ספר יסודי תלמיד שיגיע לכיתה ו' לא יוכל להגיד שלום למורה שלימד אותו בכיתה א', כי הוא כבר לא יהיה שם. מובן שאין מה לדבר על צבירת נסיון בסביבה שכזו. ריצוי המנהל וההורים יעמדו בראש מעייניו של המורה.

יש עוד מספר משפטים סתומים כמו שהסכם השכר יחליף את הנהוג כיום: "מבנה השכר יחול על מורים חדשים ומורים קיימים והוא יבוא במקום שכר ותוספות שכר הקיימים כיום מכל מקור כלשהו" כלומר, הטבות שכר שניתנות היום יבוטלו. דבר שמן הסתם מקודד הורדת שכר ולא העלאת שכר.

אז פלא שהאוצר מרוצה? הוא קיבל מורים שעובדים הרבה יותר בשכר שלכאורה עלה, ולמעשה ירד (בגלל ביטול ההטבות, העלאת כמות העבודה הפרונטלית וכו') ומנהלים מרוצים שיתעמרו במורים שלהם.

מי הפסיד?

התלמידים, המורים וכל מי שהחינוך יקר לו.


אשר לשאלת הפתיחה, כמעט ואין בימינו הסכם שכר חדש טוב לעובדים, לכן אין לי מושג איך יוצג הסכם שכזה בעיתונות.

שתי הערות לסיום:

בקריאה שניה, השימוש במורה בגוף זכר הופכת לאירונית כשחושבים שהשכר למשרה מלאה יעמוד על 5300 ש"ח לחודש. אין שום סיכוי שמפרנס עיקרי יעבוד במשרה כזו. לכן, משרת ההוראה תהפוך לנשית עוד יותר.

ייתכן שהשמיים בוכים על הסכם שכר זה. ייתכן שהם סתם מנסים להרוס את "חגיגות 40 השנה לאיחוד ירושלים".

נכתב על ידי , 16/5/2007 14:55   בקטגוריות מו"מ, אקטואליה, ביקורת, בית ספר, עבודה, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכוח אדם למשאבי אנוש


המעבר הזה, ממחלקת כוח אדם לאגף משאבי אנוש הוא סימלי לירידת ההתייחסות לעובדים במדינת ישראל.

חישבו על זה.

כוח לעומת משאב: זה כמעט אותו דבר. רק שכוח הוא ראשוני, בסיסי, מובן מאליו, קיים תמיד או כמעט תמיד. משאב הוא מוגבל, חלקי, שלא לכולם יש גישה אליו. הראשון כללי והשני חלקי.

אדם לעומת אנוש: הראשון הוא הראשון. אדם הוא האדם הראשון. הוא המקור. ממנו הכל התחיל. ראשוני, חשוב. אנוש לעומתו הוא השלישי. נכדו של אדם, כבר לא המקור, כבר לא הראשוני. כבר העתק.

המעבר מכוח אדם למשאבי אנוש הוא הפחתה כפולה גם במילה משאב לעומת כוח וגם בהגדרה אנוש לעומת אדם. ההפחתה הכפולה מוכפלת.

כך גם היחס שהעובדים מקבלים מאותן מחלקות. יחס מופחת. כי העובד היום אינו אדם ואין לו כוח. הוא אנוש (אולי דווקא ככה ANUSH) וודאי שאין לו כוח. הוא משאב, עומד לרשות מעסיקו ואינו עצמאי.

רק לעתים נדירות מכבסות מלים מתארות במדויק תהליכים חברתיים, ובעצם לא מכבסות אותן אלא מסמלות אותן. זוהי עת נדירה שכזו.

נכתב על ידי , 14/5/2007 16:29   בקטגוריות מכתמים ומילים, ביקורת, פסימי, עבודה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 21

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,150
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)