לאחרונה זה מתברר באופן מובהק, ההתחממות הגלובלית, הידועה גם בשם הקצנת מזג האוויר בעולם, היא מזימה, ויש שיאמרו תכנית קפיטליסטית.
למשל, בוושינגטון הבירה, גל חום של למעלה ממאה מעלות שורר כבר תקופה ארוכה. תקופה ארוכה זה מעל לחודש, כן, 40 יום, תקופת האבל המוסלמית, של מזג אוויר שעולה על 90 מעלות. פרנהייט. שזה משהו כמו 35 מעלות צלזיוס. עם אחוזי לחות שלא היו מביישים את תל אביב ביום מהביל במיוחד. 40 יום שכאלה, ואנחנו קיבלנו רק את הזנב של זה.
לא שבאירופה היה יותר טוב. באזל השוויצרית, בה הזה הרצל את מדינת היהודים בגל חום דומה, עם 35 מעלות, בצל, כמובן. מנהיים הגרמניה אינה טובה יותר. אפילו גוטבורג השבדית חמה עם גשם לפרקים.
ומה עניין הקפיטליזם כאן? ובכן, ימים של 40 מעלות צלזיוס עם שמונים אחוזי לחות אינם מאפשרים הימצאות בחוץ. הטבע כאופציית בילוי הפך לבלתי נסבל. אפילו הימים והאוקיינוסים חמים מדי, להימצא בסביבתם. והרי הטבע הוא בחינם, לא צריך להוציא בו כסף. לעומת זאת המקומות הנסבלים בחום שכזה, כלומר קניונים ממוזגים מדי, ונעימים מאוד, עד שיוצאים מהם החוצה, עולים כסף, ועוד איך. אז הקפיטליזם מנסה להפוך את ההימצאות בחוץ ללא כדאית ובלתי אפשרית, כדי שנברח לקניונים ונוציא שם כסף.
ההסתכלות הפוליטית מבהירה מדוע הנשיא בוש הבן, חברם של הקפיטליסטים וקודחי הנפט, עשה כל שביכולתו כדי להעצים את ההתחממות הגלובלית. הרי הוא מגדולי הקפיטליסטים וככל שיהיה יותר חם כך יהיה צרים יותר נפט כדי למזג בקיץ ולחמם בחורף. ככל שנשתמש ביותר נפט כך מזג האוויר יחמיר וחוזר חלילה, ועדיין רוב האמריקאיים ספקניים ביחס להקצנת מזג האוויר, בניגוד מוחלט לעמדת המדענים.