לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

חרונולוגיה חסרת חשיבות

Those who can make you believe absurdities can make you commit atrocities. Tangles should be welcomed as good news-they keep out demons. 1988:28 Becker :וולטר


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

ספירה לאחור: המזרח


עונת הפוטבול שתסתיים באלופה של 2011 יוצאת לדרך עוד עשרה ימים.

השנה משחקי קדם העונה הגיעו ונפלו לידינו כפרי בשל. לפיכך, ובהתאם לזאת, החלטתי לחדש מסורת, שנראה אם נצליח לשמור עליה, של סיקור עונת הפוטבול.

מתחילים בהתחלה, תחזיות, שינויים, עידכונים והגיגים.

 

מתחילים בהתחלה, והליגה, כמו השמש, זורחת במזרח. לכן נתחיל במזרח.

אני אתייחס לשתי הליגות בסקירות האלה, ואלך לפי אזורים, לפי כיוון השעון. או שלא.

 

המזרח הנכשל (NFC): כרגיל הליגה הנכשלת, למרות שזכתה שנה שעברה במשחק הגדול, עדיין אמורה להיות ליגת הנמושות, או הליגה החלשה בין השתיים. אולם הבית המזרחי שלה תמיד ריכז את מירב העניינים. בהתחשב בכך שהוא העמיד קבוצה היסטורית אחת גדולה, הקבוצה של אמריקה - הקאובויז מדאלאס - ועוד קבוצה שזכתה לא מזמן באליפות, הג'יאנטס מניו יורק, זהו בית מעניין.

 

השנה אנדי ריד, מאמן פילדלפיה איגלס, החליט להוכיח שהוא המאמן הגדול מכולם. איך עושים זאת? הוא העיף את כל כוכבי הקבוצה, הQB מקנב, והRB בריאן ווסטברוק, והחליט לבנות קבוצה מחדש, כדי להראות שהוא הגדול מכולם. כבר כתבתי מזמן שאנדי ריד הוא מאמן מוצלח אבל חסר לו גרוש לדולר, ולכן הוא לעולם לא יזכה באליפות. מאותה סיבה אני לא חושב שהוא מאמן גדול. הניסוי המרתק שעשה עם האיגלס יוביל לעונת התרסקות.

בייחוד לאור התחזקות שאר קבוצות הבית. דאלאס רק השתפרה. למרות שתי פציעות בקדם העונה, גם השנה היא תשחק חזק וטוב ותיכשל בגלל שאני לא מאמין בטוני רומו.

הוושינגטון רד סקינס השתנו הכי הרבה בקיץ: הם הביאו מאמן מצוין, עם קבלות שנשאר שנים רבות מדי בדנבר, מייק שנהן, שהביא את דונובן מקנאב מהאיגלס ועוד שחקני הגנה לרוב. הם אמורים לדבר חזק, אבל לרד סקינס יש נטייה להיחנק בריגעי אמת או להתחיל חלש מאוד את העונה ואז לגמור אותה באותה חולשה עימה התחילו. יש סיכוי שיאבקו על הויילד קארד. אני לא רואה אותם גומרים מקום ראשון בבית.

הג'יאנטס כרגיל נשארים תעלומה. אי אפשר לדעת לאן הם יגיעו. האם ההגנה תחזור לימי האליפות? האם איליי מאנינג יחזור לימי האליפות? האם מישהו יחזור לימי האליפות? בייחוד בבית הקשה בליגה אי אפשר להיכנס לריפיון, כפי שקרה שנה שעברה, כשהתחילו עם חמישה נצחונות ולא הגיעו לפליאוף.

הימור שלי:

ג'יאנטס ראשונים, דאלאס שניים, רד סקינס שלישי ואיגלס לא מאכזבים במקום הרביעי.

 

המזרח האלוף (AFC): הבית האחרון שהעמיד שושלת בדמות הניו אינגלנד פאטריוטס רוצה להידמות לעמיתו מהליגה הנכשלת. בית שבו כל קבוצה רואה עצמה מועמדת ללכת עד הסוף ולרקוד בריקוד האחרון. לא ראיתי את מיאמי, ולא שמעתי עליה כלום, למעט העובדה ששנה שעברה הם עשו זינוק עצום, והשנה סביר שיישארו איפה שנשארו שנה שעברה.

לעומתם, הג'טס הגיעו למשחק אליפות הליגה שנה שעברה, ומאז הם רק התחזקו. להביא RB גדול כמו לדיניאן טומלינסון זוהי הצהרת כוונות רצינית. גם בעמדות אחרות הם התחזקו. למעט בעמדה החשובה במשחק. ה-QB (אגב להסברים על המשחק יש בתור הצד עמודה על פוטבול) של הג'טס הוא סנצ'ז שחקן עונה שנייה. QB בעונה השנייה, בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא משחק יותר טוב מבעונתו הראשונה. דוגמאות לא חסר: טום בריידי וטוב ממנו בן רוסליסברגר שלקח אליפות בשנה הראשונה ולא הגיע לשום מקום בשנייה. סנצ'ז נתן עונה סבירה שנה שעברה, אבל לא יותר. מה יקרה איתו השנה? המאמן של הקבוצה לא רוצה לבנות עליו יותר מדי. שילוב של הגנה חזקה וQB שלא יפסיד משחקים עובד לעתים קרובות, ולכן הם מדברים על עצמם כאלופים. עוד לפני תחילת הליגה.

 

מצב אידיאלי עבור הפאטריוטס מניו אינגלנד. בריידי, ה-QB עטור הטבעות המשחק כרגע, נמצא בעונת חוזה. גם רנדי מוס נמצא בעונה כזאת. ווס וולקר, שבניגוד לשמו, צבעו ומימדיו, הוא שחקן ענק, חזר מפציעה. יחד עם מאמן גאון, הפאטס מתחילים את העונה במצב שבו הם האנדרדוג. ישמור האלוהים את האידיוטים מהג'טס שחושבים שהם הקבוצה הטובה בבית. הפאטס ימשיכו עם איתני מזג האוויר ועם השושלת שבנו. במצב רגוע, כשהלחץ על הג'טס, מצבם מאוד נוח. (גילוי נאות, אני אוהד הפאטס, והאיגלס).

 

בבית הזה יש גם את בפאלו. בילס. משום מה. הם עדיין בליגה ועדיין בבית הזה. טוב צריך לנוח מדי פעם.

תחזית:

הפאטס ראשונים, הג'טס שניים ומגיעים לפלי אוף, מיאמי ואז בפאלו.

 

בהמשך הסידרה, הדרום, בו בליגה הנכשלת משחקת האלופה, שלא נראה שמשהו מאיים עליה כרגע.

נכתב על ידי , 31/8/2010 20:37   בקטגוריות אמריקה, פוטבול, אקטואליה, ביקורת  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרהורים ניו יורקיים (א')


ככל הוגה המכבד את עצמו הגעתי לרחובות העיר הגדולה. כמו כל סופר בעל שאר רוח המכבד עצמו, גם אצלי העלתה ניו יורק הרהורים קיומיים, נוגים ואחרים. הנה הראשון בהם, בקצרה.


מנהטן היא על אי קטן. לכן אפשר ללכת אותה ברגל. לכן הולכים בה הרבה ברגל. הכל במרחק הליכה. אבל בגלל שהיא אי כל כך קטן, אז מונית ממש זולה בה. גם בגלל שהולכים בה ברגל המוניות חייבות להיות זולות בה. לכן, אנשים לוקחים בניו יורק מונית זולה. ולא הולכים ברגל.

נכתב על ידי , 31/8/2010 18:18   בקטגוריות אמריקה, כתבנו בשטח, משהו אישי, פק"מ  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסטודנט הפחדן: הלחימה באקדמיה (א')


בימים האחרונים ובזמן האחרון מתקיפים את האקדמיה מכל הכיוונים. היא סמולנית, בוגדת, פוסט ואנטי ציונית ובקיצור, שתלך לעזה, או לחלופין שתתאזן! ואם אתה מרצה סמולני, תסתום! ודאי אל תפעל על סמך דעותיך, אפילו אם אתה מלמד מתמטיקה.


מה כל כך מסוכן במרצה סמולני ובאקדמיה סמולנית? ובכן, ישנן הרבה סיבות, ובמרכזן הסטודנט הימני ומדינת ישראל כולה. סטודנטים ימניים סובלים מהמרצים סמולנים ואקדמיה סמולנית כמה פעמים: 1

1. הם מושתקים מפחד בכיתה. כן, סטודנטים מפחדים להתווכח עם המרצים הסמולנים שלהם פן יבולע להם.

2. מוחם יישטף וגם הם יהפכו לבוגדים כמו המרצים הסמולנים, ואז הם בטוח יסבלו.

3. ההכפשות האקדמיות הסמולניות (בעיקר באתרי אינטרנט שונים) פוגעות במדינה, וברור שפגיעה במדינה פוגעת בסטודנט.


בסידרת הפוסטים הנוכחית, שתפורסם בסדר מבולגן, אנסה להתמודד עם מקצת הטענות העולות בלחימה נגד האקדמיה הסמולנית. אגב, בזריזות אומר שלא כל המרצים סמולנים, ודאי לא אנטי או פוסט ציונים, ואפילו אם כולם היו כאלה, לא היה בכך שום סכנה לישראל, לחברה הישראלית או אפילו לסטודנט הימני.


הטיעון הראשון על פחדנותו של הסטודנט שמרגיש לא בנוח להתווכח עם המרצה הוא פשוט טיעון מטומטם.

סטודנטים המפחדים להתווכח עם מרצים הם ...


פחדנים.
כן, זה המונח. פחדנים. סטודנט שמפחד להביע את דעתו הוא פחדן. מה המרצה יעשה לו? יוריד לו נקודות? למי איכפת. אולי לתלמידי פסיכולוגיה. אבל, לאחרונה שבדקתי, הממוצע של תואר ראשון לא כל כך חשוב. גם הממוצע של התואר השני אינו חשוב. והממוצע של הדוקטורט כלל אינו חשוב.
אבל אולי אם רוצים לעשות תואר שני צריך ממוצע טוב של תואר ראשון. נכון, אבל אם אתה פחדן שמפחד להביע את דעתו ולעמוד מאחוריה, אין סיבה שתעשה תואר שני. האמת, לא בטוח שתואר ראשון מגיע לך.

פחדנות כזאת מגיעה ממי שלכאורה שירתו בצבא. כן, הסטודנט הימני האמיץ, שראה לאויב את הלבן בעיניים, וגם זה שלא, מפחדים להתווכח עם מרצה סמולני. המרצה עוד עלול לחשוב שהם חושבים, אם יעזו להתווכח איתו. כאמור, שטויות. אולי הפחדנות הזאת היא תוצר של הצבא, הרי שם לומדים הישראלים להיות כה ממושמעים ולמלא פקודות. שם הם לומדים לא להתווכח, לא לחשוב, לקבל סמכות, לא משנה עד כמה מטומטמת, לשתוק ולמלא פקודות. אז הם מגיעים ללאוניברסיטה, ופתאום המרצה מפחיד אותם ואיתו הם לא מתווכחים??? אכן, בטוח שסטודנטים מפחדים להביע את דעתם בכיתה. כי הם פחדנים. ולפחדנים אין מקום באקדמיה, לאנשים שלא מוכנים לעמוד מאחורי דעתם, לאנשים שלא מסוגלים להביע את דעתם באופן שוטף, הגיוני ובנוי היטב, אפילו לנוכח התנגדות לכך, אין מקום באקדמיה.


בהערה אישית, אני כשאני מלמד, אני תמיד מבהיר לתלמידיי מהן עמדותיי הפוליטיות. נכון, כיוון שאני בליבו של המרכז המתון, אין בכך סכנה גדולה. אולם, מדי פעם, תלמיד מתווכח איתי על עמדותיי ומציג את עמדותיו. דווקא תלמידים אלה לומדים יותר, גם ממני, וגם בעצמם. אגב, אני גם לומד מהם. הרבה יותר מאותם פחדנים, שפוחדים שמרצה יפגע להם בציון.


שום מרצה שמכבד את עצמו לא יוריד לסטודנט נקודות על דעותיו. על נימוקיו, ודאי. על מבנה הטיעון, גם. על היכרות עם החומר, נכון. אבל על דעה? בעצם, אסייג דבריי. מרצה אמור להוריד נקודות על דעות שאינן מתיישבות עם תפיסות אקדמיות. כלומר, אם לומדים סוציולוגיה, התפיסה הסוציולוגית המסורתית, הרואה בכל האנשים בני אדם שווים ולוחמת בסטריאוטיפים, מכתיבה הורדת נקודות על כתיבה כוללנית על הודים, או שחורים או אפילו פיליפיניות.

אז הטיעון הראשון נגד מרצים סמולנים, שסטודנטים ימניים מפחדים להביע את עמדתם הוא טיעון מטופש. סטודנט שמפחד להתווכח עם מרצה הוא סטודנט טיפש. אולי לכן כדאי להוריד לו נקודות, למרות שאפילו זה לא קורה. הויכוח הוא חלק מנשמת אפה של האקדמיה, וסטודנט שיידע להתווכח, פעולה סבוכה המצריכה יותר מחזרה על ססמאות, כמו למשל שהאקדמיה סמולנית וסותמת פיות של סטודנטים ימניים, יזכה להערכה של המרצה.

תמיהה אחרונה לסים. מתי הימין והסטודנטים שלו הפכו לכאלה פחדנים? איפה זקיפות הקומה הלאומית, ובשביל מה, שתי נקודות? כאמור, שטויות.

מחר או בעתיד, הטיעון שהם יישטפו את מוחם של הסטודנטים ואלה ייהפכו לסמולנים, לא עלינו.
נכתב על ידי , 30/8/2010 23:10   בקטגוריות משהו אישי, אקטואליה, ביקורת, עבודה, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התיקון הראשון לחוקה היום - חופש עיתונות


התכוונתי לכתוב על חופש הביטוי ומשמעותו כיום בחברה הישראלית, אבל ניכר שחופש העיתונות הוא הנושא הראוי לדיון כיום. התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, שקיימת בניגוד למצב בישראל, מבטיח חופש עיתונות. הרעיון הוא שהעיתונות לוחמת נגד שחיתות הממשל, מהווה גורם אחראי ומאזן המדווח על נושאים בעלי עניין לציבור.

אכן, כל זה יכול לקרות. אולם, בישראל זהו אינו המצב. ניקח לדוגמא כתבה שהתפרסמה היום במעריב-NRG. בכתבה מסופר על חרם שמתארגן באונ' חיפה על מרצים פרופלסטינים, ואף מדובר על קבוצת פייסבוק שנפתחה בנושא. שני עיתונאים חתומים על הכתבה. קבוצת פייסבוק זה דבר חשוב, וחרם על מרצים פרו-פלסטינים חשוב אפילו יותר. בכתבה מצוינת רשימה של 20 מרצים שנגדם מופנה החרם, מובן שבלי שמות, שכן מעריב מן הסתם מפחד מתביעת דיבה.

כיוון שחרם אקדמי הוא דבר חשוב, החלטתי לבדוק את אתר הפייסבוק של הקבוצה. כל מי שיש לו חשבון בפייסבוק יכול לעשות כן. הקבוצה נוסדה לפני שלושה חודשים, כך שחדשות ודאי שאין כאן. בקבוצה היו מעט מאוד חברים, עד פרסום הכתבה במעריב, שמייסד הקבוצה מודה לכתביה על פרסומה.
אבל שיתוף פעולה בין מקור לעיתונאי אינו יוצא דופן. חוסר הבדיקה של עיתונאים את הסיפור, גם הוא אינו יוצא דופן. הוא רק הופך לנלעג במקרה הנוכחי. בדיוני הקבוצה מופיעים שמות של כחמישה מרצים באוניברסיטת חיפה. הייתי מצפה שבאוניברסיטה שבה מתוך 1000 המרצים כ-1300 מהם בוגדים, תוכל קבוצה שכזאת למצוא שמות של מספר גדול יותר מחמישה מרצים. כל מי שבילה יותר משבוע באונ' ביר זיית, סליחה, חיפה, מכיר מיד את שמות אלפי המרצים עוכרי ישראל והמשתפים בה. יתר על כן, בין חמשת השמות, שניים מופיעים עם טעויות, כשבאחד מייסד הקבוצה טועה בשם של מרצה שלו שלימד אותו. כלומר, אפשר לראות עד כמה הייתה עמוקה השפעתו הבוגדנית של המרצה, שהסטודנט אפילו לא זוכר את שמו. בשני סתם טועים בשמו של מרצה נוסף. קבוצה רצינית למדי, אין מה להגיד.

שם נוסף הוא שמו של מרצה למתמטיקה. פרסום שם של מרצה למתמטיקה מעלה שתי תהיות על התנהגות הקבוצה, כמו שאר הרדיפות הפוליטיות של האקדמיה:
1. בניגוד לטענה הרווחת של הימין, מסתבר שמרצים סמולנים ישנם לא רק במדעי החברה והרוח, אלא גם במדעים הקשים, עובדה מצאנו מתמטיקאי שהוא סמולני.
2. הרדיפה אחרי מרצים אנטי ציונים מבוססת על הטענה שהם שוטפים את מוחם של הסטודנטים ויוצרים הטיות פוליטיות בתחומים אותם הם מלמדים במדעים רכים, כמו מדעי החברה, שם אין אמת אבסולוטית ולכן הם מצליחים להשתלט על עמדות הכוח. אכן, תורת המשחקים והמספרים היא תחום שהשפעה פוליטית סמולנית בה תהווה מכת מוות לסטודנטים. יש סיכוי סביר שהשתקת דעות ימניות חמורה במיוחד בקורסים במתמטיקה, שכן חדו"א היא תחום סמולני ידוע, ושטיפת המוח של דור העתיד של המתמטיקאים הישראלים הינה מצב מסוכן במיוחד. פרסום שמו של מרצה למתמטיקה מבהיר שאין כאן ניסיון לאזן את האקדמיה הסמולנית, אלא רצון להשתיק ולפגוע בחופש הביטוי של מרצים, אפילו כשתחום מחקרם אין לו קשר לדעותיהם הפוליטיות.

אבל על כל זה לא תוכלו לקרוא בידיעה במעריב. לא תוכלו לקרוא שמייסד הקבוצה הוא נציג באגודת הסטודנטים החיפאית, ארגון שאינו ידוע בהצטיינות בטוהר מידות או בשמירה על ערכים דמוקרטיים. לא תוכלו לקרוא שאין כמעט חברים בקבוצה. לא תוכלו לקרוא שהקבוצה אפילו לא טרחה להעתיק שמות של מרצים מארגוני ימין אחרים שמארגנים מעקב מסודר אחרי כל המרצים האנטי ציוניים בארץ (ויש כאלה בשפע, לא אשים לינקים אליהם). לא תוכלו לקרוא שמייסד הקבוצה עשה זאת למען פרסום בלבד. אפילו שמו של אילן פפה לא מופיע בקבוצה!

למה לא תדעו כל זאת? כי במעריב לא עושים עבודה עיתונאית. כי במעריב, כמו בכל העיתונות הישראלית כיום, כמעט, סיפור עיתונאי הוא ידיעה שהעביר גורם אינטרסנט ושסדר היום הציבורי מאפשר את פרסומה. העורך לא דורש בירור עובדות. הכתבים לא טורחים לברר את העובדות. ואולי, רק ייתכן, שמעריב-NRG, עיתון הבית של תנועת 'אם תרצו', מאמין בחיוניותן של חרמות שכאלה, לכן הוא נותן להן במה, מבלי לבדוק את רצינותן וחשיבותן.

בישראל כיום לצפות ממעריב שיעשה עבודה עיתונאית רצינית זה כמעט כמו לצפות מתנועת 'אם תרצו' ומאוהדיה המחרימים שיבינו מהי דמוקרטיה ואקדמיה. אולם גם למעריב עומדת זכות חופש העיתונות, וגם ל'אם תרצו' ודומיו עומדת זכות חופש ההתארגנות וחופש הביטוי. לפחות ביחס למעריב ייתכן שאין כאן כוונה זדונית בניצול לרעה של חופש העיתונות. 'אם תרצו' בכוונה מנצלים את חופש הביטוי וההתארגנות כדי לפגוע בזכויות אלה של אחרים. בזדון, אולם מותר לנצל זכויות גם למטרות זדוניות. זה היופי בדמוקרטיה, יופי שתנועת 'אם תרצו', ותומכיה דוגמת קבוצת ההחרמה בפייסבוק, מתנגדים לו.
נכתב על ידי , 26/8/2010 15:27   בקטגוריות כתבנו בשטח, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, עבודה, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 20

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

79,142
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפינחסה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פינחסה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)