חרונולוגיה חסרת חשיבות

נזכרתי שלפני נצח או שניים, כשדרום תל אביב הייתה שכונה ראויה למגורים, שהשלום שכן לבטח בארץ הקודש, אחרי עוד מלחמה שניצחנו בה, וכשהמשטרה הייתה מושחתת לגמרי, כתבתי איזה פוסט על מפכל המשטרה המיועד, גל הירש. אז לכבוד מינוי, בלוג זה עושה שרות לקוראים, ומזכיר מקצת מעברו של גל הירש. שלא יובן לא נכון, המינוי שלו למפכל המשטרה טוב ככל מינוי אחר של כל אדם אחר, אלא אם כן אישיות מסוימת ולא אחרת היא משהו שמחפשים אצל מי שממנים לתפקיד שכזה. אז הנה הטקסט של הפוסט שכתבתי בעשרים ואחד לדצמבר, 2006:

המקרה המוזר של תת אלוף גל הירש

אם הייתי מספר לכן את הסיפור הזה לא הייתן מאמינות. אבל, בואנה ננסה.

נניח שיש קצין אחד, חייל, לא זוטר כלל וכלל. דרגתו גבוהה למדי וכך גם אחריותו. בימיו של אותו חייל, לא זוטר כלל וכלל, פורצת מלחמה. חייל זה עושה כמיטב יכולתו במלחמה. אולם, רבים, רבים מאוד, רבים מדי חושבים שהמלחמה לא צלחה כלל וכלל. הם חושבים שהצבא אפילו נכשל, כישלון חלוץ. לכן, מחליט מפקד הצבא להקים ועדות לבדיקת תפקודם של קציניו השונים. כן, מוקמת ועדה גם לבדיקתו של אותו חייל, לא זוטר כלל וכלל, קצין אפילו בדרגה גבוהה. לא אחת הועדה המוקמת, אלא שתיים. מוקמות שתי ועדות לבדיקת תפקודו, הראוי לבחינה, של אותו קצין, לא זוטר כלל וכלל.

נניח הייתי מספר לכן כל זאת, כבר כאן הייתן נעצרות משתאות. הרי לו קצין, לא זוטר כלל וכלל, נבדק על ידי שתי ועדות, שונות, הרי משהו כאן לא בסדר. הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, היה ודאי מבין שמשהו בהתנהגותו לא היה בסדר, אם צריך שתי ועדות, שונות ומשונות, לבדוק את תפקודו. ודאי אם שתי ועדות שונות ומשונות בודקות אותו, אולי ראוי שיחסוך לעצמו את הבושה ויעזוב את תפקידו לפני פרסום מסקנותיהן.

אולם לא, הקצין שלנו, לא זוטר כלל וכלל, מחכה. ועדה אחת מפרסמת מסקנות, לא מאוד מחמיאות, אבל לא מאוד אישיות. לקצין שלנו אין שום בעיה. הוא מדלג מעל ועדה זו ברגל קלה ובלב רן. אולם אז, הועדה השנייה מודיעה, הקצין שלנו, לא זוטר כלל וכלל, לא היה בסדר. הוא לא תפקד טוב. כך מכריזה הועדה השנייה, שאינה משונה.

בחרון אף וללא היסוס תוקף הקצין שלנו את הועדה ומכריז, אני מתפטר. לא בגלל הכשלים שלו מתפטר אותו קצין, לא זוטר כלל וכלל, לא. הוא מתפטר בגלל שהועדה קובעת שהוא לא יקודם. הוא אינו מתייחס לכשליו. כשליו אינם שלו. הם של אחרים. הוא בסדר. אלה שמעליו לא בסדר.

כאן, ודאי הייתן חושבות, שבזה נגמר הסיפור. הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, התפטר, ובזה נגמר הסיפור. אך לא. ימים עוברים והקצין הלא זוטר מודיע שהוא חוזר בו מהתפטרותו. בכל מקום אחר היו אומרים לו שהגנון הפסיק לפעול מיד. אם התפטר, התפטר. אין כאן יכולת לחזור. אין דרך חזרה, ומדוע, מה השתנה, שהוא ביטל את התפטרותו? האם מסקנות הועדה שונו?האם הן ישתנו בגלל שחזר בו מהתפטרותו?

אך הקצין המתפטר מפסיק להתפטר ודורש במפגיע שימוע אצל מפקדיו. שימוע מקבלים רק כשמפוטרים, וקציננו זה, הלא זוטר כלל וכלל, התפטר בעצמו. אך הוא מקבל שימוע אצל מפקדיו. הקצין מבין, רוצים אותו, עושים לו שימוע, זה בטוח יגרום לביטול מסקנות אותה ועדה שנייה ולא משונה שאמרה שהוא לא בסדר. הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, זוכה לשימוע. מפקדו חושב וחושב, קורא ובודק, מסתכל ושב וקורא את מסקנות הועדה השנייה והלא משונה, ומחליט, בצעד מוזר, שמסקנות הועדה יקוימו.

או אז, קם הקצין, הלא זוטר כלל וכלל, בחרון אף ובשצף קצף יוצא כנגד אותו מפקד. כיצד ייתכן שייערך לו שימוע בו מסקנות הועדה לא יזכו להתעלמות, אחרי שהוא, הקצין הלא זוטר כלל וכלל חזר בו מהתפטרותו? הרי לשם מה התפטר וחזר בו מהתפטרותו אם לא כדי לאיין את מסקנות אותה ועדה שנייה ולא משונה? אם כך, ואם מסקנות הועדה לא שונו, ועדיין מיושמות, הוא מתפטר שוב. ושיידע לו אותו מפקד שלו, שהוא לא בסדר. לא, לא קציננו, הלא זוטר כלל וכלל, לא בסדר, אלא מפקדו שמסרב להתעלם ממסקנות ועדה למרות אצילותו של קציננו הלא זוטר כלל וכלל שהתפטר וחזר בו מהתפטרותו.

זה אכן סיפור מוזר על קצין לא זוטר כלל וכלל.

אנא, עשה עימנו חסד תת אלוף גל הירש. לך כבר הביתה, בשקט. די לנו מהפארסה שיצרת בחיינו. כיצד זה התפטרת וחזרת בך? כיצד זה חשבת שחזרתך לצבא תוביל לביטול מסקנות הועדה? מדוע אתה טורח לשתף אותנו, באמצעות מקורבים, במחשבותיך בעקבות "הדחתך"?

למה צפון קרולינה, ומתי?

ובכן, בעתיד הלא רחוק, צפון קרולינה תהיה הדבר החם (גיאוגרפית, עסקית, לא אקלימית, וזוהי בדיוק הנקודה!) בארצות הברית. ניצנים ראשונים אפשר לראות כבר באטלנטה הקרובה לשם, אבל אטלנטה תהיה כלום לעומת צפון קרולינה. ולמה?

ובכן, נתחיל במצב העכשווי. החוף המערבי של ארצות הברית הולך ומתמלא. כלומר, מחירי הנדלן נוסקים בו לגבהים בלתי אפשריים, אי אפשר לגור בסן פרנסיסקו, בעקבות כך, סיאטל הולכת ומתמלאת ומחיריה מאמירים בהתאם. גם פורטלנד מתחילה לעלות, ותמשיך את העלייה בשנים הקרובות. תעשיית ההיי-טק מהגרת צפונה מסן פרנסיסקו ופרבריה לצפון. מדוע לא לדרום? ובכן, ישנם ברברים בלוס אנג'לס וסן דייגו, ובכלל קליפורניה עצמה הופכת להיות מדברית, וכמה אנשים עשירים אתם מכירים שרוצים לגור ולעבוד במדבר? חוץ מזה, לוס אנג'לס וסן דייגו יקרות כבר עכשיו, והתשתיות שם הן כאלה של המאה התשע עשרה. טוב, אולי המאה העשרים - החצי הראשון שלה. אז בקרוב מאוד, החוף המערבי ייגמר. (ולא, איש לא סופר את סקרמנטו או אותן ערים שמרוחקות שעתיים מחוף הים, חוץ  מעמרי כספי).

אפשר לדון במדינות שבין החוף המערבי לחוף המזרחי, אבל אף אדם שעיניו בראשו לא מדבר על הפליי אובר סטייטס.

שיקגו וכל מה שקרוי המיד ווסט - קר מדי, אי אפשר לגור שם. בעצם, גם בוסטון וצפונה, ויהיו שיאמרו אפילו עד קו וושינגטון הבירה, קר מדי. בייחוד עם ההקצנה האקלימית. החורף הופך להיות קשה יותר, הקיץ הופך להיות קשה יותר. מישהו רוצה לגור בחורף של ארבעה חודשים מתחת לאפס עם שלג, וקיץ של 35 מעלות צלזיוס? לא נשמע כיף גדול, בטח אם אתה יכול להרשות לעצמך לגור במקום אחר. וניו יורק יקרה.

אז נשארנו עם טקסס - אבל מה אם אתם לא רוצים לקנות אקדח? או מקסיקני? או שניהם?

ומדינות הדרום של החוף המזרחי. פלורידה היא משוונית, וזקנה. נמחקה. אי אפשר לגור במקום שאליו נוסעים לפרוש. אחרת, לאן ניסע בשביל לפרוש?

דרום קרוליינה - בעצם, צריך להזכיר שמדינות הדרום בארצות הברית לא נחשבות למשהו טוב במיוחד. עבר גזעני, הווה גזעני למדי, ותדמית מפגרת קצת, לא מעוררת תיאבון אצל אף אחד. גם לא רצון לגור שם.

אבל צפון קרולינה? כן, היא הייתה חלק מהדרום, אבל יש לה את המילה צפון בשם, כבר נקודת בונוס. חוץ מזה, ישנם שם כמה מוקדי חינוך חשובים שיכולים להוות בסיס לצמיחה. והדבר הכי חשוב, האקלים הוא כזה שאפשר לחיות בו, ישנה קירבה לים. אז אחרי שהחוף המערבי ייגמר, גם אקלימית (שריפות ענק ויובש לאורך כל החוף, כולל וושינגטון המדינה, שלא חוותה גשם רציני כבר ארבעה חודשים), גם נדל"נית, וגם כייפית, כולם יגלו את צפון קרוליינה.

אז כן, תשקיעו בצפון קרוליינה. ולא, אני לא מקבל אחוזים.

*זוהי אינה המלצת השקעה. הכותב לא עבר שום קורס או צבר ידע בהתמחות ומתן עצות להשקעה נדל"נית, בורסאית, או אחרת. ולכן סביר שעצותיו טובות לא פחות מאלה שכן עברו את הקורסים האלה, או מאותם מוכרי שמן נחשים שאומרים היכן להשקיע, או אותם מנהלי תיקים ומנכלים שמשקיעים בעיקר במשכורות (היפות) שלהם.

נ.ב.

וכן, יש שם גם קבוצת פוטבול אחת, אבל כולם יודעים שקבוצות פוטבול שוות קיימות רק בצפון ארצות הברית - בדרום נעים מדי בשביל להיות שווים משהו בפוטבול, ע"ע המיאמי דולפינס שכמעט זכו באליפות (במשך שנים על שנים).

במקדונלד המקומי יש טלוויזיה.

בטלוויזיה יש פרסומת שבמקדונלד יש מבצע של ציז'בורגר כפול וצ'יפס בשניים וחצי דולרים בלבד.

אז הלכתי למקדונלד המקומי, שם יש טלוויזיה. זה לא מפתיע. כשהזמנתי את הצ'יזבורגר הכפול והצ'יפס שמעתי קול מוכר. אחרי שסיימתי להזמין (עלה לי כמובן 3.27$ ולא אותם שניים וחצי שהפרסומת הבטיחה, כשהסתכלתי בחשבון, ראיתי שלפני מסים זה עלה 2.99$ גנבים!), לקחתי מספר צעדים אחורה. שם ראיתי את הטלוויזיה. הטלוויזיה הציגה את דונאלד טראמפ עומד ונואם. הוא נאם בפני תומכים ואחרים במה שקרוי באמריקאית טאון הול מייטינג, מפגשים בהם המועמד פוגש את הקהל, עונה לשאלות שלהם ומגיב להם. CNN  הציגו את הנאום של הדונלד מול קהל בניו המפשייר. הם גם נתנו כותרות. דונאלד אומר הילארי בדרך למטה. דונאל אומר ג'ב בוש אידיוט. כך הדונאלד נאם בטלוויזיה במקדונלד המקומי. הוא גם נתן לקהל להתבטא, רק שאי אפשר לשמוע את הקהל. אבל התגובה של דונאלד: "כן, אתם אנשים כמוני! רק תיזהרו ואל תקללו כי יש כאן 7 תחנות טלויזיה שמשדרות בשידור ישיר וחי." אכן, אנשים כמונו.

הדאבל צ'יזבורגר והצ'יפס לא אכזבו, גם הם כמו הדונאלד, היו יקרים יותר ומבטיחים פחות ממה שהם מציגים את עצמם בטלוויזיה.