חרונולוגיה חסרת חשיבות

הארוחה הראשונה במרכז הזרים לא הייתה באמת עם זרים. היא הייתה עם הכי מקומיים שיש. יהיו שיטענו שהיהודים הם אלה שהמציאות את אמריקה. נכון, הם לא היו על המייפלאואר, אבל שם היה מקום לנורא מעט אנשים. הם גם לא לחמו במלחמת העצמאות, למרות שיש כמה היסטוריונים, יהודיים, שמנסים לטעון אחרת. אפילו במלחמת האזרחים הם לא היו. אבל זאת לא אמריקה. אמריקה זה הוליווד. אמריקה זה המוזיקה. זה מחזות הזמר. ואת כל אלה עשו היהודים. אמריקה זה החנויות הגדולות של סאקס השדרה החמישית, גם את זה עשו היהודים. אז הזדמן לי להגיע לארוחת ערב חגיגית עם היהודים במרכז הזרים. למה במרכז הזרים? כי זה מקום גדול מספיק לארח קבוצה לא קטנה של אנשים בעלי מכנה משותף מוזר. וגם זה נתן לנו תחושה שאנחנו זרים. אכן, היינו זרים. לא היינו אמריקאים. בניגוד ליהודים שסביבנו, שהיו ועוד איך אמריקאים. הכל חוץ מזרים. הם היו עסוקים בלעשות את הדבר האמריקאי. הרעש היה בלתי נסבל. כמעט כמו השיחות שהתרחשו סביב השולחן. מאיפה אתה? מה אתה עושה? מה אתה לומד? אני לא סובל את מזג האוויר, כן אין כאן אף פעם גשם, בניגוד לסן פרנסיסקו. אני לא סובלת את סן פרנסיסקו, מזג האויר שם סובל ממאניה דפרסיה. והכל ברעש ניכר. מדי פעם ניסו להפסיק את הרעש להכרזה על איזה פוליטרוק יהודי מקומי, שאני בטוח שהיא תגיע רחוק, אבל הרעש היה גדול. רק דבר אחד אני לא מבין, איזה יהודי קורא לבת שלו מריה, חוץ מסבא של ישו, כמובן. אנחנו היינו הכי זרים בחדר. לא ניסו לנהל איתנו שיחה. גם אנחנו לא ממש ניסינו לנהל שיחה חזרה. כי כן, הדבר הכי זר שיש ליהודים אמריקאים זה כמובן ישראלים. אבל זה הדדי, גם אנחנו לא סובלים אותם. איזו תגלית. לבסוף, אלוהים שמע לתפילותינו, והקריץ לנו הזדמנות לברוח לפני המעבר לסרויס, ככה קוראים כאן לתפילות.

הארוחה השנייה הייתה מוזרה קצת יותר. היא באמת הייתה עם זרים במרכז הזרים. התחושה הייתה שמרכז הזרים הוא מרכז של האמריקאים לקבל את הזרים המתרגשים על חופי אמריקה. גם הפעם הרגשנו זרים. אולי בגלל שלא היינו מאסיה. בעצם, אנחנו כן מאסיה. אבל לא מדרום מזרח אסיה. רוב מוחץ של הזרים היו דרום מזרח אזייתים. סין, יפן, קוריאה, טייואן, וכל אלה. עד כדי כך שהיפנים כברר התחילו לכתוב מאיזה עיר הם ביפן, כדי שלא נתבלבל חס וחלילה. זה יפה מצד האמריקאים לקבל את פני הזרים כל כך יפה. הרושם, שזרים אלה, הנמר המזרח אסייתי יבלע את אמריקה, כנראה לא מפחיד את האמריקאים. זה לא כמו המוסלמים שיבלעו את אירופה, באגדות שהישראלים מספרים לעצמם. הצהובים לא יבלעו את אמריקה. או לפחות זה לא מפחיד את האמריקאים. או לפחות הם משחקים אותה כאילו זה לא מפחיד אותם. לדעתי הם רועדים האמריקאים הלבנים. אבל הם עושים את זה עם חיוך, כי הם יודעים שגם הם היו זרים. גם יש יתרונות בזרים האלה. למרות שהיו עשרת מונים יותר זרים אזייתים ממה שהיו יהודים באותו מקום כמה ימים קודם לכן, המקום היה שקט. לא היתה המולת השיחה הריקה שהיהודים האמריקאים והיהודים והאמריקאים כל כך מתמחים בה. כן, יש יתרונות לזרים באמריקה.

אבל, בכל זאת, האמריקאים מנסים לגרש את הזרים החוקיים או לפחות לגרום להם לחזור למקום ממנו הם באו. יש להם ארסנל מוצלח של כלי נשק, בנוסף לביטוח הבריאות. הם גם יודעים להשתמש בו. הם הגישו לזרים אוכל מקסיקני. הם יודעים שאם יש משהו שיכול לגרום לכל אדם לעזוב את אמריקה זה אוכל מקסיקני. זה וריקודי עם ומוזיקת פולק אמריקאית. מובן שזאת הייתה תכנית הבידור אחרי הצ'ילי המקסיקני. מהצ'ילי אכלנו. אנחנו רגילים כבר לדרום קליפורניה. אבל אלוהים נענה לתפילתנו, והקריץ לנו הזדמנות לברוח לפני המעבר לריקודים המרובעים.

דור 3.5 זה הסיפור כרגע.
כבר מזמן לא. מזמן לא.
אחת הרשתות באמריקה מצהירה שהיא רשת הדור השלישי הטובה ביותר שיש. אני חושב שזאת AT&T. אחרת אומרת שרשת הדור השלישי שלה היא הכי טובה והבלקברי עובד הכי טוב איתה. זה ורייזון. אני כל הזמן שואל את ש', זאת הרשת שלנו? זאת הרשת שלנו? לא, היא אומרת לי, לא שלנו. מראים את הרשת שלנו ממש מעט. את ספרינג מראים הרבה. הרבה פעמים יושב ראש החברה בה ומספר לי שאמריקה היא המדינה הכי חופשית בעולם, ועכשיו ספרינג הופכת אותה ליותר חופשית, באמצעות שיחות חופשיות בין כל הרשתות, מטעם ספרינג. אבל הסיפור האמיתי של ספרינג הוא שספרינג כבר מזמן לא בדור השלישי. היא כבר 4G. כן, כשה-G, כולנו יודעים מה זה ה-G הזה. שילוב של אלוהים והדורות.

זכורה לי אגדה יוונית אחת על נפילת הדורות. ההתחלה הייתה דור הזהב, אחריו כסף נחושת ותחפשו את ההמשך לבד. אנחנו בדרך לדורות רבים. מה שברור, שהולך ופוחת הדור.

ספרינג כבר בדור הרביעי. זה מזכיר לי את התפתחות סכיני הגילוח שחזיתי כאן מזמן, והתפתחה לאן שצריך. פעם היה תער אחד. אחד בלבד. ואז ג'ילט גילתה שאפשר שניים. מכאן, היה ברור שפעם בשנה יוסיפו סכין. ברור שזה לא ישפר את הסכינים. אכן, בדור החמישי, הקרוי פיוזן, ג'ילט הודו שהסכין שלהם דפוק. ארבעה סכינים יחד. אבל הם לא מוצלחים יחד, לכן צריך סכין חמישי, בודד, נפרד. כל מי שלמד כלכלה יודע את חוק התפוקה השולית הפוחתת.

נחזור לענין הדורות. הטלפונים מגיעים לדור רביעי בקלות. אמרתי לש', תגידי איזה דור הטלפון שלנו. היא צחקה עליי. 2? שאלתי. בקושי 1.5 היא אמרה, אפילו מצלמה אין בו. (ש' רוצה אייפון). או קיי, כשהטלפונים יגיעו ל-6 נקנה טלפון חדש. איזה, היא צחקה עליי, נקנה אז דור 3? לא, אמרתי לה, נקנה דור 9!

מעט ידעתי, כמו שאומרים כאן.

החודש הוא חודש המשאיות של פורד. כדאי לקנות עכשיו משאית של פורד. אני אומר לש', אולי נקנה משאית. היא מסכימה. אבל בפרסומת אחת של פורד מציגים את ה-F 150, המשאית שצריך. ובפרסומת אחרת, גם של פורד, מציעים את ההבי דיוטי, המשאית של פורד שצריך. אני מבולבל, לא יודע איזה משאית אני צריך. לפחות זה לא היושב ראש החדש של GM שאומר שהוא היה ספקן שקיבל את החברה, אבל עכשיו הוא חושב שהמכוניות של GM הם הכי טובות, והוא מציע לנו לבחון אותו, ואפשר להחזיר את המכוניות האלה, אחרי שימוש של 60 יום ולקבל את הכסף חזרה. אני חושב על זה דווקא. נשמע לי כדאי. יש להם גם כל כך הרבה מכוניות, גרועות, שאפשר יהיה לנסות את כולן. משהו כמו שנה של מכוניות חינם. נסה והחזר. שווה. חבל רק שהמכוניות שלו לא משהו, אחרת אולי הייתי עושה את זה.

אבל עכשיו, אני מרוצה, הפרסומת מציעה לי אוכל. אולי אני צריך איזה המבורגר. וונדי'ס? ג'ק אין דה בוקס? קרל'ס ג'וניור? מקדונלדס? משום מה אני לא זוכר את ברגר קינג. מוזר.

נחזור לענין הדורות.

עכשיו, מגיעה עוד פרסומת למכונית. המכונית. המכונית. לא, לא לקסוס, שמציעה ננו טכנולוגיה. מגיעה מרצדס. תודו שזאת המכונית. בייחוד כשהפרסומת אומרת שזה דור תשיעי של מכוניות מרצדס. צעקתי לש', את רואה, אמרתי לך שנקנה דור תשיעי!

You might be lucky. Then, your employer will pay for your health insurance. It might even be a good health insurance. Of course, there is a down side to it. Once you are fired, or downsized, not only your credit is severed, but your health insurance as well. If you are fired, you are not allowed to be sick. So don't quit your day job, since you'll loose your health insurance.

 

But I am not lucky. I need to have health insurance on my own. For that, I need to learn which insurance is the best for me. True, I am as educated as the next guy, but I can do some research. There are just a few things one needs to know. Deductible, co-payments, eligibility and few others. So I am off for the races. My wife's health insurance is not good enough. It only has 30K annual return, and I must have 50K. No go. Furthermore, my wife's insurance costs about 300$ a month for me. It has some good sides. It gives 100% coverage and all pre-conditions I have.

 

I am lucky. I do not have any pre-conditions. I am as healthy as an ox. If it is healthy. So I need to look for insurance. My university recommended a company. Let's look at it. No deductibles. That's great. I think. I am not really sure. Then again there is a 93$ payment every month. That's expensive, right? Not when you compare it to my wife's insurance. But what about the coverage? Well 90% on most procedures. That's nice. That's good. A hospital room of a semi-private rate. And 70% of non PPO.

 

What's PPO? Well, each insurance company works with a chain of hospitals and doctors. This chain is called the PPO. If one goes to a member of the PPO, then it is 90% coverage, if one goes to non PPO member coverage is only 70%. In order to find out which hospital and doctor is part of the PPO you need to start yet another small research. I did not have the energy to look at this company's PPO. Still a 93$ a month for 90% coverage, is that good? Is that bad?

 

I continued searching. The university also tells about four other companies with which one can have insurance. So, I checked them out. One of them was giving a 80% coverage in a price much higher than the one recommended. Well, that's not a choice.

 

The third company is way, but way, cheaper. I am talking about 57$ and 69$ a month. Now, since I am healthy, why not opt for it? The coverage. Well, that's hard to tell. This company does not work with percentage of the bill the hospital gives you. Instead, it pays back a certain amount for every little thing. Say, a day in a hospital room, 1200$. Miscellaneous during hospitalization another 500$ a day, x-rays 350$ and so on and so forth. But, I don’t know how much a day at the hospital costs. It might be 3000$ and it might be 1000$. If it is the later amount, then I need to take this offer. If it is the first amount, then this offer is not very good. But how can one tell? Should I contact the hospital near by me and ask them how much a day costs? Come to think of it, that's might not be a bad idea after all.

 

Then there is another company. They use this strange term which caused me to strike them out immediately. They cover the usual, customary and reasonable costs. And they only cover 30% of it after negotiations. Negotiations with whom? I was wondering and about what? Are they negotiating with the hospital about the price or will they negotiate with me about what is reasonable, customary and usual? In any case, I was not about to negotiate with this company, reasonable or unreasobale as it may sound.

 

And then the last company. They have both deductible and co-payments. They let me choose how big of a deductible I want annually, and then the monthly rate is changed accordingly. If I want 1000$ deductible, I only pay 800$ annually. If I want 250$, I pay 1300$ annually. They also have three types of coverage, silver, which is the simplest, gold and platinum. Their premium varies accordingly. Then again they also use the URC as an acronym, it is that common. But, they do not negotiate and they do not give 90%. They give full coverage of a day at the hospital. No, I am wrong. They give in the silver plan 650$ per day at the hospital. In the gold they give full coverage. No, not full coverage but the Usual, Reasonable and Customary coverage for a semi-private room. In the platinum they give the URC for a private room. But again, I have no clue how much URC room costs. And this company is a bit more expensive than the one my school recommended. But the one my school recommended only covers 90% at the PPO. So I decided to go with the last company.

 

I re-read their benefits and saw that, wait a  minute, they also have a PPO. They give the URC only at the PPO and 80% at non PPO. But where can I found if they have hospitals in my region as part of their PPO? And who is their PPO? And what is this company's real name? Because every company has several other companies which are the local brunches or insurances in every state. And in every state the one big company has a different name. and its PPO also have an unknown name, at least I could not find its name in the insurance company and only a google search led me to find the name of the of the PPO.

 

So I looked for hospitals of that PPO in my region. By now it was 8 p.m. and I was tired after starting my research at about 11 a.m. A long day of research. By now I've realized there is no way I would do my insurance today, since I got so confused from all the facts, different coverages, PPO, coinsurance, deductible, underwritten. But, then again, I had to find out if my favorite insurance has a PPO hospital in my region. Since I was tired I did the little mistake of giving the wrong zip code and therefore for about 10 minutes I was sure the PPO has no hospitals in my region. If this is the case, then of course I cannot have them as my health insurance company, can I? Luckily, by the fifth time I ran that search I found my mistake and corrected it to realize that most insurance company works with most hospitals in most regions.

 

So what should I choose, paying 103$ a month to have a 500$ deductible + a full URC coverage or pay 93$ a night to have no deductible and 90% coinsurance of PPO treatment? In the next day I made my decision and fought the different forms I needed to fill out to have the insurance, which I am not sure I have it, just yet.

 

If you want to compare, in Israel you pay 3.1%-5% of your income as a health tax. If you do not have a job you pay flat fee of 92 NIS (equal to 25$) a month. Everyone is entitled to a not that bad basic coverage. One can add a second lair of insurance for an additional amount of 10-30$ a month, which includes the payment for a second opinion, choosing your own doctors in some places etc. one pays 5$ per quartile for visiting a professional doctor, unless one has a chronic disease then you do not pay at all, and the waiting time for visiting certain professions are long while others are short. In any case, last year I spent around 424$ for my health insurance, and this year I will spend 1200$ on it. I only hope I will not have the occasion to find out if this insurance gives me better or worse coverage than the one in Israel, though it sure costs much more.

And one last small thing, in Israel I did not spent two work days to find out which health insurance I should buy, only to realize there is no educated way to make such a decision, as I found out happens in the USA.