וואו, יש לי צורך לכתוב פה הרבה יותר מהרגיל (שזה קרוב לאף פעם)

אולי זה רק בגלל שאני בבית. הרבה. יותר מדי אחרי שנה שלמה שלא הייתי כאן.

הו וול, אני אסבול את הקאות המוח (המטאפוריות) שלי לבינתיים,

זה לא קל להפוך מהכי הכי סוציאלי לסוציופתי בממש מעט זמן. יש לי יותר מדי זמן עם עצמי, בקיצור.

אני יכולה לשים קישור ליוטיוב? יו אם כן זה בטח מה מגניב.

אולי אני אשים את הבילויים בהופעה, כי הייתי באחת כזאת בשבוע שעבר ומאוד נהניתי.

או נהדר! ראו מה מצאתי! הבילויים ו-רונה קינן! מה טוב ומה נעים!

עכשיו אני אנסה לשים את זה כאן.

אי אפשר. אז אני אשים קישור (התפשרות מעפנה)

http://www.youtube.com/watch?v=h8pUtkGBzc0

שיטוט בארכיון ממש מעציב אותי. זאת לא אני באמת שמשתקפת דרך האותיות המבולגנות והפסקאות המתיימרות. זאת מישהי אחרת שכבר שכחתי ממנה, עמוק בתהומות הנשייה של עברי. לא זוכרת, לא מקשרת שמות ומקומות ואירועים.

הדחקתי טוטאלית. מי יודע, אולי עצמי עוד שנתיים גם תעשה את זה לזאת שעכשיו מקלידה. אבל חבל, עכשיו דווקא כן יש לי אנשים ומקומות וריחות שאני רוצה לשמר. חבל שאני לא בן אדם סנטימנטלי.

אני צריכה עוד לסדר הרבה דברים לפני הנסיעה...