חצי עולם לוקח סם,
חצי עולם בדוחק מתקיים,
חצי עולם שונא חצי,

היינו ילדים וזה היה מזמן,
המלחמות היו אז לא אמיתיות,
ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים,
לעוף איתן רצינו עד לעננים,
ובגן השעשועים על נדנדות,
נשבענו אמונים לכל הילדות,

אל נעורי שנעלמו עם השנים
לחברים שלי ההם הישנים,
היינו מתכסים בכל החלומות,
היינו ילדים וזה היה מזמן,

ושוב קיץ בא כמה חם,
יה, איך שנהיה פתאום כבר בין ערביים,
שם בתוך החול, לבד איתך,
לאהוב או לעזוב,
כשאני כך לבדי,

בין טיפות המים,
כמו מנגינת בלט,
עד שישוב הים מזעפו,
לא, לא נדע,
אותך מפה לשם,
אני משם לפה,

ואביא לך בוקר בהיר,
עם זריחה,
שאיתך נשארת,
תמיד.