פעם הייתה ילדה
לא יפה במיוחד, ולא דקיקה במיוחד ,נורמלית ביותר...
אבל האופי שנכח בלילה הקרין את כול היופי שבעולם.
תמיד ידעה לעזור לכולם, במצבים קשים וכאובים עמדה לצד כול חבריה
היא לא הייתה הכי "מקובלת" בשכבה, שקטה, חיננית, מתוקה
מי שהכיר בה יכול היה לדעת את נפלאותיה.
אולם אותה הילדה לא הראתה את מכאובי ליבה, היא ידעה לעזור - אבל לא רצתה עזרה, סגרה את צרותיה בעולמה ולא הרשתה לאדם להתקרב.
לא יכולתי לנחש מה עובר עלייה, ימים , חודשים ניסתי להוציא מלבה פיסת מידע הכי קטנה שאפשר אך היא לא נתנה לי האפשרות
אני בסדר, סתם עייפה, אני חולה - היו תשובותיה הקבועות, הייתי עיקשת אבל ככול שהזמן עבר התחלתי להתייאש.
יום בהיר אחד שיחת טלפון בשינת הצהריים שלי זיעזעה את עולמי.
"היא ביקשה שאני לא אשכח אותה לעולם, וניתקה!" - "מה?! היא הולכת להתאבד?" - "כן לקחה כבר 10 כדורי שינה!"
כמה שיחות טלפון לחוצות ביותר, רצנו עם האוטו לביתה...
הנערה החיננתי החברה הטובה שלנו שתמיד עזרה לנו בצרותינו, פתאום נראתה נורא, שוכבת בפינת מיטתה כולה רועדת חיוורת.
משכנו אותה, גררנו אותה בכוח לבית החולים.
שם כשארבעתנו יושבים בחוץ עם נעלי בית, וגופיות, מכנסי בוקסר של שינה
ומעשנים מחכים לדעת מה קורה בפנים -במיון.
ואד כעבור חצי שעה מגיעה ההודעה..
היא בסדר, תבלה כאן את הלילה ומחר תשתחרר ו... הגעתם אלייה במזל! - הודיעה לנו האחות...
בפנים נפולות אני נכנסת לחדר לראות מה שלומה של חברת הנפש שלי שהסתירה ממני את סודותיה..
והיא כשמחט תקועה בורידה, עם דמעות בעיניים אני אומרת לה... אני אוהבת אותך מאוד אל תעשי עוד כאלה שטויות ועם יש צרות תספרי תשתפי ואנחנו נעזור... הרי בישביל מה יש חברים?!
היא מחייכת אליי חיוך קלוש מושיטה לי את ידייה ובחיבוק חזק פורצות בבכי אחת לשנייה, ושלושת החברים האחרים מצטרפים אליינו לחיבוק...
מה שכתבתי כאן זהו אינו סיפור שהמצאתי מהראש זהו סיפור אמיתי... שקרה לאחת החברות הכי טובות שלי.....
החלטתי לספר לכם אותו בישביל שאתם תפתחו את העיינים לגברי החברים שלכם ותנסו לעזור להם גם עם הם מתחמקים ממכם! כדי שהמצב לא ידרדר ואז יהיה מאוחר מידי.....
ותחשבו על זה.....
שבוע טוב... :)