מתעוררת לחופש

אחרי תקופה של כאב

אני מסכמת את הכול

את הנשיקה הראשונה

לא אשכח

את החיבוק הראשון מראשי

לא אמחק

את המגע המדהים

לא ישכיח

אבל הכאב הורס את הזיכרון המתוק

אני מרגישה כאלו זה היה תחרות

את פגעת

עכשיו אני אפגש

האם זה כך?

ואם כן...

מדוע פגעת יותר מידי?

את ליבי הרסת ורמסת

שיחקת בריגשותי כאלו אין מחר

היית אהוב ונאהב

וגם אני

אחרכך פגעת וזרקת

שכבתי בצידי הכביש

כמו מתה

והלב..

כולו שבור

כך זה היה פעם

אחר פעם

באדישותך את כולי מחקת

לא באמת אהבת!

לי שיקרת!

אמרת מילים שגויות

לא נכונות

אבל עד כאן!

השארת בי צלקת לנצח

אך...

גם חיים חדשים בתוכי

אותם אשמר לעולמים

אותך מליבי אמחק

ואזכור אותך כזיכרון טוב

למרות כול הצער

פגעת...

אבל אני לא אסלח

אתה עכשיו יכול ללכת..

ולא..

לא לחזור לעולם..!