אבא של מנשה

ביום ראשון השבוע קנינו בית למנשה.  זאת אומרת, אמא של מנשה ואני חתמנו על חוזה לרכישת דירה שבה נגור עם הצאצא/ית בבוא היום (שרק הכל ילך כשורה טפו טפו טפו).  בדירה יש סלון ושלושה חדרי שינה, כלומר יש גם חדר לאחים של מנשה לעתיד (אני קצת נסחף פה, לא?!).  הדירה נמצאת במרחק הליכה קצר מהבית של סבתא של מנשה, ולא במקרה. הגענו למסקנה שלנוכח העובדה שאמא של מנשה עובדת כרופאה בבית חולים ועושה לא מעט תורנויות, ומכיוון שאבא של מנשה לא מגיע הביתה לפני שבע בערב, רצוי שהסבא והסבתא יוכלו לתת יד בקלות.  את המפתחות לבית נקבל ב-1 ביולי, שזה עוד קצת פחות משלושה חודשים מהיום, תמורת הרבה מאוד כסף שאין לנו. מסע גיוס הכספים בעיצומו...

באותו יום עצמו, בראשית השבוע הזה, נולדה לזוג חברינו האהובים מ' וש' בת בכורה.  זה גרם לכולנו אושר רב. התמוגגנו למראה התינוקת הקטנטנה והחמודה, עגולת הלחיים, שנולדה בתאריך העגול 04.04.04.  זו לא התינוקת הראשונה שנולדה לחברים שלנו. אבל הפעם זה היה שונה. בגלל החוויה האישית שלנו, ההזדהות שלנו עם ההריון של מ' היתה עמוקה יותר, ההיכרות (לפחות שלי) עם שלבי ההריון והבדיקות השונות היתה רחבה יותר, והאושר על כך שהמסע הארוך הזה הסתיים בהצלחה ובקלות בלידה של תינוקת בריאה ויפה היה מענג במיוחד.

חוץ מזה אמש הצלחתי להיגרר לוויכוח מיותר עם אמא של מנשה לגבי שמו של הרך הנולד. כלומר, "מנשה" לא יהיה שמו לכשייצא לאוויר העולם (אם למישהו היה ספק).

האמת היא שלא רציתי לקיים את הדיון הזה בכלל. נראה לי שלפני שעברנו את הסקירה המוקדמת (בשבוע הבא, להחזיק אצבעות), ולפני שיודעים אם זה בכלל בן או בת, אין טעם להתחיל בכלל לדון בשמות אפשריים. הרי ממילא חצי מהאפשרויות ילכו ישר לפח ברגע שנדע את מין היילוד.

אבל איכשהו (אני כבר לא יודע לשחזר איך), נגררתי לדיון הזה שלא מרצוני. אמא של מנשה יודעת, שאם זאת תהיה בת, הייתי רוצה לקרוא לה על שם אמי ז"ל. זה לא חייב להיות בדיוק שמה של אמי, שאינו שם עברי שכיח אלא שם לועזי. יש לי כמה רעיונות לוריאציות על השם הזה, אבל אמא של מנשה פסלה את כולן, בטענה שהיא לא רוצה שהילדה שלה תסבול בבית הספר בגלל שם יוצא דופן. המשך יבוא, אולי, אם יתברר שזאת בת.

המצב יותר פשוט אם יתברר בסקירה שזה בן.  כבר בשיחה הלא-מחייבת שהתגלגלה אמש התברר שיש הסכמה על לפחות שם אחד לבן זכר.

אז הנה הדילמה:  אם זאת בת, הברירה היא בין המשך הוויכוח עם אשתי לבין ויתור על הנצחת זכרה של אמי.  אם זה בן, אז כנראה שאין ויכוח.  האם אנחנו מעדיפים בן לטובת שלום בית?? 

כאמור, זה ויכוח סרק שהיה עדיף שלא להיקלע אליו. הרבה יותר חשוב לעבור את הסקירה בשלום ושלא יימצאו בה שום פגמים או בעיות בהתפתחות העובר.  מה זה כבר משנה אם זה בן או בת.